מנכ"ל חברת הנדל"ן שהימר נגד קת'י ווד ומאסק, וחטף חצי מ' שקל קנס

ביצוע השקעות מסוכנות בניגוד להחלטות הדירקטוריון והימורים כושלים על מניות שהסבו הפסדים כבדים לחברה שבשליטתו – כל אלה הובילו לקנס הגבוה ביותר שהטילה רשות ניירות ערך על נושא משרה בהליך של אכיפה מנהלית. 525 אלף שקל הוא גובה הקנס שהוטל השבוע (ג') על נתנאל לורנצי, הבעלים והמנכ"ל של חברת הנדל"ן הקטנה דקמא. הקנס הוטל כחלק מהסדר שאישרה ועדת האכיפה המנהלית של רשות ני"ע בראשותה של השופטת בדימוס בלהה כהנא.

● רשות שוק ההון מתנגדת לכוונת אליהו למנות את גמזו ליו"ר מגדל ביטוח
● תשלום במזומן: עסקת המיליארדים של דודי עזרא בשוק העופות

דקמא קפיטל היא כיום חברה פרטית בבעלותו המלאה של לורנצי, אך עד יולי 2023 הייתה רשומה למסחר בבורסה בתל אביב. הפרשה שהובילה לקנס חסר התקדים החלה להתגלגל לפני כחמש שנים, בעת שדקמא – שפעילותה הייתה מצומצמת יחסית – עסקה בנדל"ן להשקעה ובמימון נדל"ן באירופה. נכסיה כללו בין היתר מבנה משרדים ולוגיסטיקה באנגליה, קרקע בבודפשט שבהונגריה, והלוואה למימון נדל"ן באנגליה.
התפנית בעלילה התרחשה לאחר שדירקטוריון דקמא הסמיך ב־2020 את לורנצי להשקיע את כספי החברה בני"ע בישראל ובחו"ל, עד לסכום כולל של 5 מיליון שקל. כדי להבטיח את פיזור ההשקעות, הדירקטוריון אף הגביל את לורנצי לסכום של 1 מיליון שקל להשקעה בודדת.

שורטים על מניות שעלו

אלא שללורנצי, כך התברר, היו תוכניות אחרות. המנכ"ל חרג באופן משמעותי מההגבלות שקבע הדירקטוריון, והשקיע בפוזיציות של מכירה בחסר ("שורט") בניירות ערך בארה"ב. השקעה שכזו מיועדת לייצר רווח מנייר שצפוי לרדת ־ כלומר הימור נגדו. במהלך שורט, הסוחר מקבל בהשאלה את הני"ע מבעליו, מוכר אותו בשוק (כשהוא עוד במחיר גבוה יחסית לתחזית שלו), ולאחר מכן רוכש אותו מחדש כדי להחזירו לבעלים. אם, כפי שהסוחר העריך, מחיר הנייר ירד, הוא מרוויח מהמהלך. מנגד אם הנייר עלה ־ הוא חשוף להפסד שגדל ככל שמחיר הנייר גבוה יותר.
לורנצי ביצע מכירה בחסר של מניות וקרנות סל העוקבות אחרי מדדי מניות בהיקף כולל של יותר מ־11 מיליון דולר. אלא שההימור כשל – ובגדול. המניות שעליהן ביצע לורנצי שורט, ובהן אלה של פלטפורמת התשלומים Affirm Holdings, דווקא עלו וגררו את דקמא להפסדים של מיליונים.

השקעה אחת שהעיתוי שלה התגלה כאומלל במיוחד הייתה במניית AMC, רשת בתי הקולנוע הבינלאומית. בתחילת יוני 2021 החל לורנצי במהלך השורט במניה כאשר מחירה עמד על 34.75 דולר, והוא צפה כי זו תרד. אלא שאז נכנסו לתמונה הסוחרים הצעירים מאפליקציית רובין הוד, ששמו להם למטרה לרכוש מניות שנמכרו בחסר וכך להעלות את ערכן. המהלך מכונה "שורט סקוויז", והוא נועד ללחוץ על סוחרי השורט ולהרוויח על חשבונם – גם לצורך רווח כספי וגם כסוג של מרד ב"שיטה" המזוהה עם וול סטריט.

באמצע יוני 2021 כבר זינק מחיר המניה של AMC ב־85% ודקמא רשמה כתוצאה מכך הפסד של כ־880 אלף דולר. הני"ע של רשת בתי הקולנוע התגלה כמניית מם (meme), מהסוג המזנק בחדות בעקבות הסתערות מצד צעירים הנחשפים אליה דרך ממים ברשתות החברתיות כגון סרטונים, תמונות או גיפים. ההתלהבות הרגעית לא קשורה לביצועים האמיתיים של החברה, ולא אחת אחרי הזינוק מגיעה הנפילה.

במקרה של AMC, מנייתה הספיקה לצנוח מאז בכ־90%. בסך הכול הפסידה דקמא כ־2.4 מיליון דולר (כ־7.8 מיליון שקל) כתוצאה מההשקעות הכושלות.

קנס והרחקה גם לסמנכ"ל

סמנכ"ל הכספים של דקמא, יהודה פרייס, גילה בשלב מסוים את דבר החריגה מהוראות הדירקטוריון ופנה ללורנצי בעניין. אך רק לאחר כחודשיים הנושא דווח ליו"ר הדירקטוריון, ולאחר מכן לציבור. בעקבות הדיווח ירדה מניית דקמא בכ־25% ושווי השוק של החברה נאמד אז בכ־40 מיליון שקל.
לורנצי ופרייס הודו במסגרת הסדר האכיפה בשתי הפרות של אי הגשת דיווח מיידי במועד, ובכך שהחסירו ברשלנות מידע מהדוח השנתי ל־2020. ועדת האכיפה מצאה כי לורנצי הפר ביודעין את הוראת הדירקטוריון וסיכן את כספי המשקיעים. בנוסף לקנס הגבוה, הוועדה אסרה עליו לכהן כנושא משרה למשך 15 חודשים.

"לא מדובר רק בענישה כלפי המפר עצמו, אלא בראש ובראשונה במנגנון הגנה על ציבור המשקיעים, על אמון הציבור בשוק ההון ועל יציבות הגופים המפוקחים", נכתב בהחלטה. לפי הוועדה, גישה מחמירה מתחייבת כאשר מנהל "כשל בתפקידו באופן הפוגע בטוהר המידות, ביציבות השוק או באינטרס הציבורי הרחב". עוד מסבירים ברשות ניירות ערך, כי ההחלטה נובעת ממדיניותם להחמיר בהדרגתיות את הענישה באכיפה המנהלית.

פרייס סיים את הפרשה עם קנס בגובה 175 אלף שקל ואיסור כהונה על תנאי למשך חצי שנה. ועדת האכיפה קבעה כי "על אף שכוונותיו היו טובות, הוא לא פעל בנחישות המצופה מסמנכ"ל כספים שהוא אחד משומרי הסף החשובים, ונדרש ממנו לפעול ביתר תקיפות ביחס לחריגה שגילה ולעדכן את המשקיעים".

אגב, תביעה ייצוגית שהוגשה בעקבות התפוצצות הפרשה ב־2021 הסתיימה בהסדר פשרה, אשר במסגרתו הסכימה דקמא לשלם 1.5 מיליון שקל לבעלי המניות שתבעו.

קיבל הזדמנות נוספת

עוד לפני שדקמא נמחקה מהמסחר בת"א, הפרשה גרמה לטלטלה בחברה. סמכויות לורנצי בניהול ההשקעות הופקעו, והחברה שכרה את שירותיו של יועץ כדי לגדר את ההפסדים. ביוני 2021 התחייב לורנצי לשפות את בעלי המניות בגין ההפסדים, אך חזר בו בהמשך. בסמוך לכך התפטרו רוב חברי הדירקטוריון בראשות היו"ר, ירון קליין, ולמעט לורנצי, שהחזיק אז במניות הרוב ונשאר כדירקטור. באוגוסט 2021 מונה דניאל בורץ ליו"ר הדירקטוריון.

במאי 2022 אישר הדירקטוריון החדש ללורנצי לנהל את תיק ההשקעות של דקמא בהיקף של כ־14 מיליון שקל. התסריט חזר על עצמו, ולורנצי השקיע באופציות פוט (PUT) על מניות וקרנות סל בארה"ב. מדובר באופציות שמחיר המימוש שלהן נמוך משמעותית ממחיר המניות שאליהן הן קשורות. בדומה למכירה בחסר, הסוחר באופציות פוט בונה על כך שהמניה תרד בחדות. הסיכון הנלווה לכך הוא גבוה מאוד.
אופציות הפוט שבהן התמקד לורנצי היו על קרן הסל של קת'י ווד, המשקיעה הנודעת העומדת בראש קרן ARK, ועל מניותיה של חברת הרכב החשמלי טסלה, שבשליטת אילון מאסק, טייקון הטכנולוגיה ומקורבו כיום של הנשיא טראמפ.

אלא, שגם ההימור נגד ווד ומאסק לא עלה יפה ותיק הני"ע הערך של החברה המשיך לצבור הפסדים. כך, באוגוסט 2022 דיווחה דקמא על כך שמאז תחילת יולי הפסיד התיק כ־8 מיליון שקל, ושווי החברה ירד ל־27 מיליון שקל בלבד. חודשים ספורים לפני שחדלה מלהיות חברה ציבורית, בתחילת 2023 עמדו הפסדי התיק על סכום דומה.

בסך הכול, בשלוש השנים האחרונות להיותה חברה ציבורית רשמה דקמא הפסדים בהיקף מצטבר של כ־37 מיליון שקל, חלק ניכר מהם בשל פעילות ניירות הערך שלה.