חבשוש הוסיף והסביר: "המסלול שמתאים למשפחות עם ילדים מתחיל בחניון עין חרדלית שנמצא ליד מעיין עם מים צלולים. מהחניון יוצא מסלול קצר ונעים שנמשך כשלושה קילומטרים עד לבריכות מים רדודות. המגוון הרחב של צמחייה, העצים הגדולים שמספקים צל, והמים השקטים הופכים את המקום לאידיאלי לעריכת פיקניקים לאורך הדרך.
עבור מי שרוצה להאריך קצת את הטיול בעין חרדלית, לקצין הסיור הוותיק יש פתרון – נחל כזיב עצמו. "המבנה של הנחל מאפשר לבחור את מידת הקושי לאורך השבילים, ויש גם אופציה למסלול בתוך המים", אמר חיים שהדגיש כי חשוב לתכנן מראש את אופי המסלול כדי שלא יהיה קשה מדי עבור ילדים.
המסלול המעגלי הקלאסי של נחל כזיב מתחיל ברחבת החניה של מצפה הילה ויורד למטה בשביל השחור אל תוך הנחל. כבר בהתחלה פוגשים את עין טמיר, נקבת מים יפיפיה החצובה בסלע. משם ממשיכים בשביל הירוק שעובר לאורך הנחל עם בריכות שכשוך מעולות לטבילה נעימה. "מדובר בנחל עם מים צלולים ויפים, ומסביב לו יש עצי קטלב, דולב, וצמחייה טבעית שמוסיפה למראה הקסום של האזור", ציין חבשוש.
לאחר הליכה של שלושה קילומטרים במורד הנחל, פונים שמאלה לשביל האדום ומתחילים טיפוס תלול לעבר מבצר מונפורט. משם ממשיכים בעלייה חזרה למצפה הילה לסוף המסלול. אורכו של הטיול כשמונה קילומטרים והוא מתאים למטיבי לכת.
חיים הדגיש שהמסלול לא מיועד לכל אחד: "החלקים הקשים ביותר נמצאים כאשר יורדים לנחל כזיב, שם יש שטח לא מסודר והרבה מקומות שבהם צריך להיזהר בהליכה. זה מסלול שמצריך כושר גופני טוב ויכולת לעמוד באתגרים של השטח. התחושה של להיות במקום כזה, רחוק מכל התרבות והפיתויים של העיר, היא משהו מיוחד. אתה חווה את הטבע בצורה הכי טבעית שיש. אם אתה אוהב אתגרים ומוכן להתמודד עם התנאים, זה בהחלט אחד הטיולים שהכי שווים את זה".
איך מגיעים? נוסעים בכביש 89, פונים למעיליא, ומשם ממשיכים בדרך עפר עם סימון אדום עד לרחבת החניה של מצפה הילה.
בנוסף, חיים המליץ לבקר במבצר הצלבני מונפור, שנמצא על מצוק המשקיף על נחל כזיב: "ההגעה למבצר היא דרך חניון הילה, ומשם אפשר לטפס עם סימון שבילים אדום עד המבצר. המבצר עצמו מעניק תחושת זמן אחר וחיבור להיסטוריה. הוא משקיף על הנחל ומספק תצפית מדהימה.
"למי שמחפש משהו קצת יותר אתגרי, אני ממליץ בחום לטפס על המדרגות הצלבניות המובילות למערת הצלבנים". הדרך למערה מתחילה במצד אבירים, ומציעה חוויית טיפוס ייחודית, המהווה אתגר לא קטן למי שמעוניין להעמיק את הידע על האזור. זהו מסלול אתגרי יותר, שמתאים למטיילים מנוסים, והם ייהנו מאוד מהחוויות הפיזיות וההיסטוריות שבו".
צריך ידע בניווט?
"לא משנה מה המסלול, תמיד חשוב לדעת לאן הולכים, במיוחד אם אתם לא ממש בקיאים בדרך או אין לכם ניסיון עם שטחים כאלה. את המסלול הזה חשוב להכיר מראש, ולוודא שאתם לא לבד בשטח. וכדי לא להתייבש אני ממליץ לקחת איתכם – ארבעה וחצי ליטרים של מים לאדם. חשוב להתכונן מראש לטיול מסוג כזה".
מבט מהרחפן על שמורת נחל עמוד
(צילום: יובל דקס, רשות הטבע והגנים)
חיים הדגיש את היתרונות של המסלול למשפחות: "המסלול כאן הוא יחסית קליל ונוח. אפשר להימצא במים, להתרענן וליהנות מבריכות הנמצאות לאורך הנחל. זה מסלול שאפשר לסיים בקלות, וגם לילדים יהיה כיף להיכנס למים. "המסלול הלוך-חזור, שנמשך שלושה עד ארבעה קילומטרים, הוא אידיאלי למשפחות שלא מחפשות מסלול מאתגר מדי.
"בנחל עמוד יש לא רק את הנופים המהממים, אלא גם את המים שמאוד מתאימים לשחייה ולהתקררות. זה מקום שאפשר לנוח וגם לטבול במי נחל זורמים. זה מסלול שמתאים לכל הגילים. אם יש לכם ילדים קטנים, הם יכולים להתרווח באזור המוצל ולהתפנק במים הקרים. כל אחד מוצא פה את המקום שלו".
"למי שמחפש אתגר", הוסיף חבשוש, "אני ממליץ להמשיך את המסלול הלאה אחרי בריכת המים לכיוון המפלים. זה מסלול יותר ארוך וכולל טיפוסים וירידות, אבל הנוף בדרך שווה את המאמץ. המסלול הארוך, שכולל את טיפוסי הסלע וההליכה בכיוון המפלים, מצוין לאלו שמחפשים טיול ארוך, שמחייב סבלנות וכושר גופני גבוה. ההליכה בנחל עמוד יוצרת חוויית טבע אותנטית, תוך כדי טיפוס על הסלעים וההליכה בינות לעצים, אתה באמת מרגיש איך אתה מתקרב לטבע".
מי שמעוניין לחבר בין שני נחלים האהובים למסלול ארוך ומאתגר של 70 קילומטרים, מוזמן לטיול מים אל ים, שאהוב במיוחד על תנועות הנוער. "זהו אחד המסלולים המרתקים ביותר בצפון ומומלץ מאוד למי שמעוניין לתפוס את כל היופי של האזור בשילוב עם חווית טבע אמיתית", אמר חיים.
לחבשוש, קצין הסיור הקשוח, יש גם המלצה חמה על תצפית שקיעה מופלאה – עין שוקו שמעל מבוא חמה, מדרום-מזרח לכינרת. מדובר במעיין ששוכן בשמורת הטבע מצוקי האון. בעבר היה ידוע בשם עין א-תינה, אך שינה את שמו להנצחתו של סמל ראשון מתן גדרי ז"ל, שלוחמיו קראו לו "שוקו". מתן נפל בשנת 2003 במהלך שירותו בפלס"ר נח"ל, והמעיין הוקדש לזכרו.
המים נובעים מהקרקע ונאספים בבריכת בטון קטנה, הצופה לנוף מרהיב של הכינרת, הרי הגליל והר תבור בדרום ועד הר מירון בצפון. סביב הבריכה תמצאו ספסלים, שולחנות פיקניק ושלטים המספרים את סיפורו של מתן, באווירה שקטה ומכבדת.
"השקיעה נראית שם כמו ציור, והאור החמים של השמש, המשתקף על פני הכינרת וההרים, יוצר אווירה קסומה במיוחד. זו תחושת חיבור לאדמה, נוף פתוח והתרוממות רוח. אז אם אתם מחפשים את הרגע המושלם לצלם ולחוות, זה המקום".
איך מגיעים? נוסעים על כביש 98, כ-600 מטרים דרומית לשער של קיבוץ מבוא חמה, פונים לכיוון בית העלמין. שם מתחיל שביל הליכה קצר. אם למטה תראו עץ אקליפטוס בודד – הסימן שהגעתם למקום הנכון.
