מסמך מסווג שהגיע לידי הג'רוזלם פוסט חושף את היקף הביקוש לציוד צבאי בשבועות שלאחר הטבח ב-7 באוקטובר. המסמך הוצג בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב-23 באוקטובר, כולל קרוב ל-350 בקשות לציוד צבאי שנאספו על ידי מוקד טלפוני שהקימו חברי הכנסת בימים שלאחר הטבח.
צוין שרבות מהבקשות הגיעו מיחידות צבא סדיר, כולל יחידות מיוחדות, ולא רק מיחידות מילואים. חלק גדול מהבקשות הגיעו מיחידות מילואים קרביות, ואחרות הגיעו מאנשי רפואה צבאית ואף מחיל האוויר. פניות נוספות הגיעו מאנשים ספציפיים, ופנייה אחת אף הגיעה מעירייה.
הלבנונים זועמים על חיזבאללה: "לא מעניינים אותנו נאומים מצ'וקמקים ממקומות מסתור"
תפקוד חטיבת המבצעים ב-7.10: מחדלים נוספים נחשפים
הבקשה הנפוצה ביותר הייתה לאפודים טקטיים, עם ביקוש לכ-4,000 יחידות. לאחר מכן בקשות מצטברות לכ-2,500 קסדות צבאיות, כ-2,000 מתוכן במיוחד עבור קסדות טקטיות קלות יותר; כ-600 מגני ברכיים צבאיים מיוחדים ("רובוקופ", "נינג'ה" או סיליקון); כ-200 אביזרי ציוד רפואי, כולל 150 חוסמי עורקים ומספר ערכות רפואיות מאובזרות עבור רופאים וחובשים; 40 מראות מחזירות אור; ו-20 רובים.
בקשות בולטות נוספות במספרים גדולים כללו כפפות טקטיות, סכיני קומנדו, מדים טקטיים וביגוד חם; בקשות אחרות במספרים קטנים יותר כללו משקפי ראיית לילה, מצביעי לייזר ופנסים טקטיים.
הביקוש לציוד צבאי היה ככל הנראה גדול בהרבה, שכן חברי כנסת הפנו פניות רבות ישירות לתורמים מבלי להכניס אותן למסמך. עם זאת, המסמך שופך אור על היקף הביקוש לציוד בשבועיים הראשונים של המלחמה.
המחסור בציוד דווח בהרחבה בימי המלחמה הראשונים. דובר צה"ל דניאל הגרי אמר בהצהרה ב-9 באוקטובר כי "לא חסר ציוד", וכי "נדרשת סבלנות", והוסיף כי "גם אם זה ייקח יותר זמן, הכל יגיע". הגרי אמר כי התלונות נובעות מכך שלמעלה מ-300,000 חיילי מילואים התייצבו לתפקיד, מספר חסר תקדים, וכי בחלק מיחידות המילואים הגיעו רמות הגיוס ל-200%, כלומר התייצבו מעל כפול מכמות כוח האדם שזומנה. הגרי הדגיש גם כי אין צורך בציוד טקטי ברמת קומנדו לכל יחידה ולכן לא כל הבקשות היו קריטיות.
עם זאת, לפי הדיווח, חברי הכנסת שהתראיינו בנושא מתחו ביקורת על התנהלות הצבא. לדברי ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), שהייתה חלק מצוות ח"כים שטיפל בנושא, מאות הבקשות מחוץ לשרשרת הפיקוד הראו שהעובדות בשטח הן שחסר ציוד רב. לדברי מלינובסקי, צה"ל התעלם מהמציאות ולא היה מוכן להקל על חלק מהמגבלות שלו כדי לקבל לפחות חלק מהציוד. צה"ל אף שיקר ביודעין לגבי כמות הציוד שברשותו, טענה מלינובסקי.
בעוד שצה"ל חשש אז, בצדק, כי התרומות יכללו ציוד באיכות ירודה שעלול לסכן את החיילים, מלינובסקי אמרה כי הגישה המרוחקת והבלתי גמישה של הצבא מראה שגם לאגו יש חלק באירוע, שכן צה"ל לא רצה להיתפס כלא מוכן. מלינובסקי אף אמרה כי גישה זו היא סימפטום לבעיה מערכתית עמוקה יותר בצה"ל של ריחוק וחוסר גמישות – תכונות, לדבריה, שתרמו לכשלים המודיעיניים והמבצעיים של 7 באוקטובר.
גם ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שעסק בחדר המלחמה בכנסת בהשגת רובים לכיתות כוננות, אמר כי צה"ל לא דיבר אמת על המצב האמיתי בשטח. בנוגע לרובים, אמר פורר כי הוא וחברי כנסת נוספים התווכחו עם גורמים במשטרת ישראל ובצה"ל כדי לאפשר ליישובים קטנים, בעיקר אלו הקרובות לגבולות ישראל, להשיג רובים. רק לאחר שהמסמך המתואר לעיל הוצג בפני ועדת החוץ של הכנסת, החל צה"ל לשתף פעולה מעט יותר והחל להתייחס ברצינות למעורבותו של הח"כ, אמר פורר לג'רוזלם פוסט.
לפי הדיווח מדובר צה"ל נמסר בתגובה, "בשל הדיווח הרב של חיילי מילואים בתחילת המלחמה, רכש צה"ל עשרות אלפי יחידות של ציוד מיגון לשימוש החיילים הלוחמים. נדגיש כי רכש ציוד צבאי מאורגן בצורה מסודרת ומקצועית צה"ל פועל באופן רציף על מנת שהתרומות המתקבלות יעברו את הבחינות הנדרשות – הן בהקשר של איכות הציוד והן ביחב להתאמתו למשימות ובהבטחת תקן הבטיחות הדרוש. ציוד שנתרם שאינו עומד בתקן של צה"ל ייאסר לשימוש כל יחידות הצבא מופקות בציוד העומד בתקן, ובהתאם לכמויות התואמות את המבנה והארגון של יחידות השדה לקרב".
