בעוד הדיון הציבורי מתמקד בשיקום פיזי של יישובי העוטף והצפון, ובהחזרת תלמידי גני הילדים ובתי הספר למסגרות החינוך, ישנה בעיה קריטית שזוכה לפחות תשומת לב. הפעוטות בגיל הרך, אלו שטרם מלאו להם שלוש שנים, חוו טראומה קשה בעקבות המלחמה והעקירה מבתיהם. הם שבים עכשיו למעונות היום, אך המערכת אינה ערוכה לקלוט אותם.
ילדים בגילי לידה עד שלוש הם הפגיעים ביותר לטראומה. המוח שלהם נמצא בשלבי התפתחות מכריעים, והחשיפה לאירועים קשים משפיעה עליהם בצורה עמוקה במיוחד. השפעות הטראומה בגיל צעיר עלולות להיות ארוכות טווח ולהשפיע על התפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית. למרות זאת, רבים אינם מודעים לחשיבות הטיפול בפעוטות אלה. דווקא בגיל הרך קיים חלון הזדמנויות ייחודי לטיפול. התערבות מוקדמת ונכונה יכולה למנוע התפתחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית ולבנות חוסן נפשי. מעונות היום הם זירה מרכזית שבה אפשר לספק תמיכה רגשית וטיפולית לפעוטות. צוותי המעונות נמצאים בקשר יומיומי עם הילדים ויכולים לזהות סימני מצוקה ולהגיש עזרה ראשונה נפשית.
הפעוטות בגיל הרך, אלו שטרם מלאו להם שלוש שנים, חוו טראומה קשה בעקבות המלחמה והעקירה מבתיהם. הם שבים עכשיו למעונות היום, אך המערכת אינה ערוכה לקלוט אותם.
הפער שנוצר בעקבות הקיצוץ התקציבי בשנת 2024, לצד העיכוב בהעברת תקציבים למכללות לצורך הכשרת מטפלות, יוצר מציאות שבה מחסור במשאבים מעכב את שיפור המערכת. בנוסף לכך, ביטול המענק למחנכות שסיימו את ההכשרה וההצעה להאריך בשלוש שנים נוספות את המועד שבו מחנכות מטפלות מחויבות לעבור הכשרה, משאירים את הדמויות המטפלות בילדינו הרכים והפגיעים ביותר ללא הכשרה ראויה.
דווקא כעת, כשחשיבותה של ההכשרה המקצועית למבוגרים המשמעותיים שנמצאים לצד התינוק בשנותיו הראשונות ברורה לכל, הרשויות בישראל פועלות בכיוון ההפוך. כבר הוכח כי ילדים שטופלו על ידי מחנכות מטפלות שזכו להכשרה הראו יתרון משמעותי בתחומים מגוונים, שאינם רק הישגים לימודיים, כגון כישורים חברתיים ויכולת ויסות רגשי. יתרונות אלו חיוניים שבעתיים עבור ילדים שחוו טראומה.
הפער שנוצר בעקבות הקיצוץ התקציבי בשנת 2024, לצד העיכוב בהעברת תקציבים למכללות לצורך הכשרת מטפלות, יוצר מציאות שבה מחסור במשאבים מעכב את שיפור המערכת.
עבור ילדי הגיל הרך ביישובי העוטף והצפון, שחוו טראומה כפולה – הן של אירועי האלימות והן של העקירה מביתם – מעונות היום מהווים הרבה יותר ממסגרת טיפולית. הם מספקים עוגן של יציבות, מרחב מוגן לעיבוד חוויות, ותשתית חיונית לבניית חוסן אישי וקהילתי. מיפוי שעשה משרד החינוך בנוגע לילדים בשדרות, למשל, הצביע על כך שהורים רבים (39%) סוברים שילדיהם שרויים בחרדה ומתח ברמות גבוהות במיוחד הדורשות מענה טיפולי מידי. אף על פי כן, מבקר המדינה העיר כי עד סוף מרץ 2024, רק כ-4% מילדי שדרות שפונו קיבלו טיפול נפשי. ילדים אלו זקוקים ביתר שאת למערכות חינוך יציבות ומודעות טראומה. אל לנו לשכוח שמעברים מרובים, תחושת ארעיות לאורך תקופה ארוכה, ומעבר נוסף, אף כי הוא חזרה הביתה, מהווים אירוע מורכב, שאף הוא עלול להחוות כטראומתי, גם בקרב תינוקות ופעוטות.
צוותי החינוך במעונות היום נמצאים בעמדה ייחודית לספק טיפול מונע. הם אלה שנמצאים עם הילדים שעות ארוכות מדי יום, מזהים שינויים התנהגותיים כמו התפרצויות זעם, הימנעות, או קשיי ריכוז שעלולים להעיד על מצוקה נפשית. הם גם אלה שיכולים ליצור עבור הילדים סביבה חינוכית שמאפשרת, עד כמה שניתן, שגרה מרגיעה ובטוחה.
מעונות יום איכותיים, מקצועיים ונגישים הם לא מותרות – הם צורך לאומי בוער שאסור לנו להתעלם ממנו. זוהי השקעה הכרחית בדור שכבר נושא על כתפיו הצעירות את משקלה של טראומה לאומית.
במציאות הנוכחית מסגרות חינוך-טיפול לגיל הרך הם קו החזית של השיקום הנפשי הלאומי. ההשקעה בהן חיונית לא רק למשפחות הפרטיות, אלא לחוסנה של הקהילה ולבסוף של החברה הישראלית כולה. לכן משרד החינוך נדרש להקצות משאבים ייעודיים למעונות ביישובי העוטף והצפון. אלו צריכים להיות מופנים בראש ובראשונה להדרכה של לפחות 20 שעות למחנכות מטפלות שתסייע להן להתמודד עם מורכבות החינוך-טיפול במיוחד אצל פעוטות שחוו טראומה.
כמו כן, נדרשת הכשרה מקצועית בזיהוי וטיפול ראשוני בסימני מצוקה, לצד העלאת הסטנדרטים במסגרות הללו. זאת באמצעות צמצום גודל הקבוצות והתאמת מספר הילדים לכל מטפלת לסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות. בנוסף, יש להקצות תקציב לפתיחת מעונות איכותיים ולהגברת נגישותם עבור משפחות שחוזרות ליישוביהן, באמצעות סבסוד מוגבר ותמיכה לוגיסטית.
עתידם של ילדינו, ובמיוחד הצעירים שבהם, הוא עתידה של מדינת ישראל. מעונות יום איכותיים, מקצועיים ונגישים הם לא מותרות – הם צורך לאומי בוער שאסור לנו להתעלם ממנו. זוהי השקעה הכרחית בדור שכבר נושא על כתפיו הצעירות את משקלה של טראומה לאומית.
רות שטרן-קטרי היא חוקרת מדיניות בעמותת 121 – ארגון לא מפלגתי וללא כוונת רווח המתמחה בפיתוח הצעות המקדמות צמצום פערים.
