ליגת האלופות מספקת לנו בכל שלב ובכל שנה משחקים נהדרים, משחקים דרמטיים והערב (רביעי) רבע הגמר המשיך לאחר שאתמול קיבלנו מפגשים מדהימים, כאשר היום אלופת צרפת הטרייה, פאריס סן ז’רמן, השיגה מדדמה חשובה לקראת הגומלין עם 1:3 גדול על אסטון וילה.
כידוע, עוד לפני המשחק, החבורה מעיר האורות נחשבה לפייבוריטית, ואם נסתכל על התוצאה, שעד הדקה ה-90 זה גם היה רק 1:2 לפאריס ואפילו שהאנגלים הובילו למספר דקות, אפשר לחשוב שהמשחק היה צמוד ושזה הלך קשה לקבוצה של לואיס אנריקה, אך מה שקרה על כר הדשא – שונה לחלוטין.
מהדקה הראשונה יחסי הכוחות היו ברורים, פאריס סן ז’רמן שלטה במשחק, הייתה מסוכנת יותר, תקפה יותר, הגיעה ליותר הזדמנויות ורק בגלל איש אחד, היא גם לא כבשה את השער הראשון – אמיליאנו מרטינס כמובן, השוער של האנגלים שהציל פעם אחר פעם הזדמנויות של הפריסאים.
אולם, המשפט “מי שלא כובש – סופג”, הגיע בול בטיימינג הנכון עבור החבורה של אונאי אמרי. בדקה ה-35, אצטון וילה יצאה למתפרצת קטלנית, בסיומה יורי טילמנס קיבל כדור ברחבה, העביר רוחב נהדר מצד שמאל אל צד ימין לגורמן רוג’רס החופשי, שמקרוב דחק בקלות לרשת ועשה 0:1 גדול ומפתיע לאנגלים.
בעונה כזאת טובה וגדולה של פאריס, זה לא מה שישבור את החבורה של לואיס אנריקה, זאת כמובן לצד עידוד משוגע מהיציעים של האוהדים הצרפתים. ארבע דקות בלבד לקח למארחת לחזור, כשהשחקן הצעיר, דזירה דואה לקח את הכדור בצד שמאל, עבר לרגל ימין ושחרר בעיטה עוצמתית אל המשקוף ופנימה, 1:1 בירידה להפסקה.
אונאי אמרי רצה שהקבוצה שלו תישאר במשחק ולא תיקלע למשבר שלא תוכל לצאת ממנו, הוא הכניס בפתיחת המחצית השנייה את אקסל דיסאסי, אבל הבלם ירצה לשכוח את המשחק הערב, או לפחות את הדקות הראשונות ששיחק. בדקה ה-49 חביצה קברצחאליה קיבל את הכדור בחצי המגרש, התקדם עד לרחבה, עבר באומנות את הצרפתי (שאף כמעט מעד אל כר הדשא) ומזווית קשה בעט לרשת.
מפה, הקצב במשחק מעט נרגע, שני המאמנים ביצעו חילופים, אסטון וילה ניסתה לשמור על התוצאה הזאת ומנגד פאריס רצתה עוד שער והתקשתה לכבוש, עד שבתוספת הזמן, אוסמן דמבלה שלח כדור עומק ארוך עד לנונו מנדש, שעבר נהדר את מרטינס ובעט היישר לשער, קבע 1:3 ולואיס אנריקה ושחקניו השיגו מקדמה חשובה לגומלין בשבוע הבא.
