משרד האוצר מקדם קיצוץ רב-שנתי במשרד החקלאות בחוק ההסדרים. הפעם על כוונת האוצר נמצא שירות ההדרכה והמקצוע. במשרד האוצר מחפשים מקורות לכיסוי הוצאות המלחמה ופינוי האזרחים, ותקציב המדינה ל-2025 צפוי להכיל קיצוצים מרחיקי לכת.
טיוטה להצעת מחליטים שניסח משרד האוצר והגיעה לידי 'דבר' מכוונת לסגירה של יחידת שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות והחלפתה בהדרכה במיקור חוץ. המשמעות הישירה של המהלך היא סגירת מנגנון איתור אתגרים העולים מהשטח והצפתם לגורמי המחקר, ופגיעה בייצור ובהנגשה של פתרונות יישומיים לחקלאים המועברים מגורמי המו"פ לשדה. הנפגעים העיקריים, לפי משרד החקלאות, יהיו משקים קטנים ובינוניים, שבניגוד לקונצרנים החקלאיים הגדולים אין ברשותם יחידות הדרכה פרטיות ולא יוכלו לממן מו"פ עצמאי.
"זו התערבות בוטה בענייני המשרד", אמר אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון. "מוצע לקצץ מאות תקנים ו-36 מיליון שקלים ללא הקצאת מקור תקציבי חלופי, ללא שיח עם מנכ"ל המשרד הממונה וללא הבנה בסיסית של המשמעויות. מדובר בהצעה חסרת אחריות ופסולה מהיסוד. ייעוץ עסקי לעסקים קטנים אינו דומה לייעוץ אגרונומי ולפיתוח ידע בשרשרת המחקר, כפי שעושה כיום יחידת שה"מ".
אייל לוי, יו"ר ועד עובדי משרד החקלאות וביטחון המזון: "משרד האוצר לא יכול לקצץ 105 משרות ולהעביר אותן למיקור חוץ סתם ככה, כלאחר יד. על אחת כמה וכמה כשמדובר במהלך שלא באמת יחסוך דבר ורק יפגע בהשגת יעדי המשרד. אנחנו בוחנים את צעדינו בהתייעצות עם הנהלת המשרד. לא נהסס להשתמש בכלים העומדים לרשותנו כדי להגן על העובדים".
משרד החקלאות וביטחון המזון ספג בשנה האחרונה קיצוץ תקציבי וקיצוץ תקנים מסיבי. כחלק מהסכמה שהתגבשה לקראת תקציב 2024 קוצצו 145 תקנים מעובדי המשרד בשלוש השנים הקרובות. הקיצוץ הראשון והחד ביותר נכנס לתוקף בתחילת השנה הנוכחית.
שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות וביטחון המזון עוסק בזיהוי צרכים, מגמות ובעיות בתחומי החקלאות השונים, התאמת ידע קיים לפיתוח וקידום הייצור החקלאי ויצירת ידע חדש כמענה לבעיות שמתעוררות בשטח. הידע נוצר במגוון שיטות, אמצעים וטכנולוגיות מחקר ופיתוח יישומיים. בכל שנה מתבצעים מאות ניסויי שדה, מחקרים ותצפיות במשקי מודל וחלקות מודל, סקרים ופרויקטים מיוחדים.
שירותי היחידה ניתנים באופנים מגוונים, בהדרכה ישירה, במפגש פנים אל פנים בשטח של החקלאי או במחוזות המשרד, ובהדרכה קבוצתית בסיורים מקצועיים, ימי עיון אזוריים וארציים, קורסים אזוריים וארציים, מועדוני מגדלים, ימי הדגמה וימי מו"פ פתוחים. נוסף על כך, מפיקים המדריכים דפי המלצות, חוברות וספרים מקצועיים, סיכומי ניסויים, פרוטוקולי גידול ופרסומים בביטאונים מקצועיים.
לפי המודל שגיבש אגף התקציבים על דעת עצמו וללא התייעצות עם משרד החקלאות, שירותי ההדרכה והמקצוע הניתנים לחקלאים יופעלו במיקור חוץ. היחידה תפעל במודל דומה לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: יחידת שה"מ במשרד החקלאות תמשיך לפעול במודל רזה, שבו עובדיה יעסקו בפיקוח ובקביעת מנגנוני הקצאת התקציבים לחקלאים ויהיו אמונים על הקמה, פיתוח ושימור מאגר של מדריכים מורשים, שמהם יוכלו החקלאים לרכוש שירותי הכשרה והדרכה מסובסדים.
הצעת אגף התקציבים מבוססת על פגישות שקיימו נציגי משרד האוצר עם קונצרנים חקלאיים שיש להם יחידות הדרכה פרטיות. לדברי נציגי האוצר, בקונצרנים הביעו שביעות רצון נמוכה מעבודתה של יחידת שה"מ ועלה צורך לייעל את עבודתה. במשרד החקלאות טוענים שהקונצרנים החקלאיים המבוססים מלכתחילה אינם צרכנים מרכזיים של שה"מ, שכן הם מפעילים מרכזי מו"פ עצמאיים. לעומתם, משקים בינוניים וקטנים נסמכים על השירות ולכן יהיו הנפגעים הראשיים מהשינוי המוצע. אף שבתחום ההדרכה הפרטנית פעילים מדריכים רבים בסקטור הפרטי, ניכר שנהנים ממנו בעיקר החקלאים החזקים שיכולים לעמוד בתשלום גבוה, בדומה לפעילות השב"ן לצד שירות קופות החולים בישראל. אלא שגם המדריכים בסקטור הפרטי נשענים לרוב על ידע מקצועי שבסיסו בגורמי המחקר והיישום הציבוריים והאזוריים.
על פי ההצעה, תהליך צמצום היחידה יארך שלוש שנים, שבמהלכן יופחתו מבסיס תקציב משרד החקלאות 16 מיליון שקלים ו-105 תקני שיא כוח אדם ב-2025,33 מיליון שקלים ב-2026 ו-36 מיליון שקלים ב-2027. הקיצוץ מוצע ללא הקצאת מקור תקציבי חלופי למימון שירותי ההדרכה החקלאית. לפי המלצת אגף התקציבים במשרד האוצר, המימון לכך יוקצה מתקציב התמיכות וההשקעות של משרד החקלאות, שעומד על עשרות מיליוני שקלים בודדים. מדובר בתקציב שנתון לקיצוץ מדי שנה וצפוי לספוג קיצוץ נוסף בתקציב 2025. פעליות במודל זה משמעותה פגיעה בתקציבים המיועדים, בין היתר, לשיקום נזקי המלחמה לפעילות החקלאית ולייצור המזון המקומי.
במודל החדש מציע אגף התקציבים להעביר את הפעילות ההדרכתית למכון וולקני, למרות היותו מכון מחקר חקלאי בהגדרתו, שאינו עוסק בהעברת ידע לחקלאים. ההצעה אינה מפרטת מאין תגיע תוספת התקנים הנדרשת לשם כך ומהו המקור התקציבי לפעילות. בכל מקרה, מדובר בתקציב ובתקנים שמכון וולקני לא יוכל להקצות ממשאביו, לאחר שספג בשנים האחרונות קיצוצים בתקציב ובתקני סגל, ואף הגיע לסף סגירה בשנה האחרונה.
"ההצעה לא תייעל אלא תגדיל את ההוצאה"
מבדיקה ראשונית של גורמי המקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון נמצא שההצעה לפעילות היחידה במודל החדש לא תביא לייעול, להפחתה או לשביעות רצון גבוהה יותר בקרב ציבור החקלאים. לפי תחשיב שנעשה במשרד החקלאות, הפרטת השירות דווקא תייקר אותו. במכתב חריף ששלח המנכ"ל לביא לראש אגף התקציבים יוגב גרדוס בנושא, והגיע לידי 'דבר', נכתב: "בהצעת אגף התקציבים לא מובא בחשבון כי תמיכה במפגש הדרכה פרטי כמוצע יעמוד לכל הפחות על סך של 400 שקלים בחישוב של ביקור אחד לחודש. בהכפלה לכ-8,000 חקלאים פוטנציאליים שיש להם הצורך, מדובר בעלות תמיכה שנתית העומדת על כ-38 מיליון שקלים לשנה. כך שלא ברור איזו עבודה נעשתה בהצעה והיכן החיסכון המוצע".
לביא מדגיש במכתב שהצעת המחליטים שניסח האוצר היא התערבות בוטה בענייני משרדו. "אופן הקיצוץ התקציבי והתקני מנוהל בהתאם לצרכים הארגוניים השונים והוא עניין ניהולי פנים משרדי בלבד", כתב לביא. "אני דוחה כל התערבות בניהול יחידות פנימיות במשרדי מצד אגף תקציבים, גם אם נכתבו בלשון הצעת מחליטים כחלק מצעדים מבניים של התייעלות כלכלית בתקציב 2025. מי שנושא באחריות בסופו של יום הוא אני כמנכ"ל המשרד".
תגובת משרד האוצר לא התקבלה עד לפרסום הכתבה.
תגובת משרד החקלאות: "משרד החקלאות וביטחון המזון מתנגד נחרצות לקיצוץ גורף של יחידת שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), ושינוי במודל הפעלתה, כפי שהובא לשולחן ללא התייעצות או הבנה מעמיקה של פעילות היחידה קודם לכן. מדובר בהצעה חסרת אחריות שתפגע ישירות בחקלאי ישראל, שמתמודדים בשנה האחרונה עם אתגרים משמעותיים ואיומים מצד אויבינו בדרום ובצפון. פגיעה נוספת בענף החקלאות ובחקלאים עלולה להביא בטווח הארוך לקריסת הענף, ואף לחוסר במזון במדינה תוך שנים בודדות.
"משרד החקלאות וביטחון המזון, ובתוך כך ענף החקלאות, כבר ספגו פגיעה קשה בתקציב המדינה הקודם, אז הוסכם על קיצוץ תקציבי ותקנים מסיבי, בגובה של 145 תקנים בחלוקה לשלוש שנים. חלק הארי שלו (קיצוץ 95 תקנים) נכנס לתוקף בתחילת 2024. שתי הצעות המחליטים שהניח אגף התקציבים מביאות לצמצום של 205 תקנים. מדובר בקיצוץ של 21% ממצבת כוח האדם במשרד, בשעה שמשימות המשרד רק הולכות וגדלות, עם הצורך לסייע לחקלאות לצלוח את אתגרי המלחמה הרבים, והצורך לייצר ביטחון מזון לציבור בישראל, שחשיבותו התחדדה שבעתיים לנוכח המלחמה.
"ככל שהמשרד יידרש לקיצוץ תקנים באופן רוחבי, מדובר בעניין ניהולי פנים-משרדי בלבד, שידרוש הליך תכנון סדור המביא בחשבון משימות לאומיות שביטולן עלול לפגוע באינטרסים ציבוריים חשובים. המשרד דוחה כל ניסיון התערבות בניהול יחידות פנימיות מצד אגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר בהתערבות בוטה והצעה לשינוי במודל הפעלתם של תקני המשרד המאוישים, ללא מתן פתרונות וחלופות ענייניות וישימות להסבת תקני המשרד למשימות אחרות.
"יחידת שה"מ פועלת כבר יותר מעשור במודל הפעלה מרכזי, ועוסקת בייצור ידע מבוסס, גיבוש תמונות מצב, איתור אתגרים בשטח והצפתם לגורמי מחקר, גיבוש פתרונות והנגשתם לחקלאים. תפקיד המדריך הוא בראש ובראשונה לייצר פתרונות יישומיים, להעבירם מגורמי המחקר והפיתוח ולהנגיש אותם לחקלאים בשדה. מהשיח עם נציגי אגף התקציבים עולה שאינם מבינים את תפקיד היחידה לעומק, ולכן רואים במדריכי שה"מ נותני שירות לחקלאי בלבד, ללא התייחסות לרוחב תפקידם בפועל, וחשיבותם לענף החקלאות הישראלי.
"בתחשיב שערך אגף התקציבים עלה כי מפגשי הדרכה פרטיים יחסכו 36 מיליון שקלים בשנה, אלא שתמיכה במפגשים כאלו תעלה בפועל 38 מיליון שקלים לכל הפחות. לא רק שאין בכך חיסכון, אלא שמדובר בהוצאה נוספת. גם העברת הפעילות ההדרכתית למכון וולקני אינה רלוונטית, שכן מדובר במכון מחקר חקלאי שאינו עוסק בהעברת ידע לחקלאים. גם פה אין חיסכון כלל ועיקר, מכיוון שיידרשו תוספות תקנים ותקציב משמעותיות והקצאת משאבים חדשים".
