עובדות סוציאליות שנחשפו לקמפיין החדש של משרד הרווחה, שקורא לעובדים סוציאליים לעבוד ברשויות המקומיות, אומרות שהוא חסר סיכוי. "באמת אהבתי זה שמנסים לגייס ומנסים לשווק, ולהראות לציבור שיש משמעות בעבודה סוציאלית", אומרת ל'דבר' עובדת סוציאלית ששמה שמור במערכת, "אבל זה לא יצליח לגייס עובדים. לא כשכל מי שיכולה עוזבת את המקצוע או הולכת לעבוד בקליניקות פרטיות בתחום הטיפולי".
זה גם הסיפור שלה. היא עבדה בעבר במחלקת רווחה ברשות מקומית, עזבה כדי לפתוח קליניקה פרטית וכעת מתלבטת אם לחזור לשירות הציבורי. "ראיתי את הפרסומות בפייסבוק, וחשבתי שזה חמוד שהם מנסים, אבל לא הבנתי למה משקיעים בזה משאבים. זה כל כך לא רלוונטי. אם השכר היה סביר, אני מניחה שהייתי רוצה לחזור להיות עובדת סוציאלית ברווחה. מאוד אהבתי את העבודה שלי, הייתי מתה לחזור אליה.
"אבל גם אם מוסיפים עכשיו עוד אלף שקל למשכורת, זה בכלל לא מדבר באותה שפה. גם ב-8,000 שקל אי אפשר היום לפרנס משפחה וילדים. ואי אפשר להשוות בין כל עבודה אחרת לעבודה סוציאלית, לא מבחינת העומס, לא מבחינת ההקרבה והמחירים שאת משלמת. אם לא יהיה שינוי גדול בשכר, לא יחזרו עובדות סוציאליות לרווחה".
מחאת העובדים הסוציאליים. "אם לא יהיה שינוי גדול בשכר, לא יחזרו עובדות סוציאליות לרווחה" (צילום ארכיון: נבט כהנא)
עובדת סוציאלית לשעבר, שעבדה בשירותי הרווחה, עברה לפני כמה שנים לעבוד בטיפול בגוף פרטי, ולאחרונה בחרה לעזוב לחלוטין את המקצוע, אומר ל'דבר': "כשאת עובדת את רואה כל הזמן את הפער בין מה שיכולת לעשות אילו הושקעו משאבים סבירים מינימליים, לבין מה שקורה בשטח בפועל. לצד השכר, זו הסיבה שאני לא אחזור, אף שזו עבודה מדהימה בעיניי, ויש בה הרבה יותר משמעות ממה שאני עושה היום.
"אומרים לך לעשות סדרי עדיפויות אבל בסוף כן להספיק לטפל בכולם, ולא מבינים שזה דורש ממך זמן ועבודה. ואז את יוצאת עם תחושת אשמה שאת לא יודעת לתעדף כמו שצריך"
"קודם כול עמוס. העומס הוא באמת חוויה קשה. אין רשימות המתנה ברווחה, אז זה לא משנה אם את יכולה או לא יכולה לטפל, את תקבלי עוד ועוד אנשים ועוד ועוד משפחות שאת צריכה לטפל בהם, אבל את לא באמת יכולה לתת להם טיפול. זה מתסכל, גם אותך וגם את המטופלים, שלא מבינים למה את לא חוזרת אליהם ולמה את לא נותנת מענה. את יודעת שאת לא יכולה לעשות ולתת את מה שצריך כי פשוט אין לך משאבים.
"את מרגישה שאת עובדת עם ידיים קשורות מאחורי הגב. מצפים שתעשי גם וגם וגם, אבל הם לא מתקצבים את זה, אומרים לך לעשות סדרי עדיפויות אבל בסוף כן להספיק לטפל בכולם, ולא מבינים שזה דורש ממך זמן ועבודה. ואז את יוצאת עם תחושת אשמה שאת לא יודעת לתעדף כמו שצריך. לא התביישו להגיד לי 'או שתורידי סדרי עדיפויות, או שתורידי סטנדרטים'".
וכמובן, היא מבהירה, גם עניין השכר קריטי. "אני מעדיפה להיות עו"ס, באמת, אבל בסוף אני מרוויחה היום פי ארבעה-חמישה ממה שהרווחתי כשהייתי ברווחה. בעלי היה במילואים כל החודשים הראשונים של המלחמה, ואילו נשענו על השכר שלי מאז אני לא יודעת מה היה קורה.
"זה באמת מקצוע מאוד מיוחד. זה מקצוע שתופס אותך באמת בלב, שנותן הרבה סיפוק. הבעיה היא שהרבה פעמים משתמשים בזה בשביל להשתיק את הבעיות, וכדי להשתיק אותך שלא תדרשי תנאים. זה טוב שיש סיפוק ומשמעות, וזה גם טוב שקוראים לאנשים לבוא למקצוע שהוא אולי הכי חשוב במדינה, אבל זה צריך לבוא לצד שיפור בתנאי העבודה והטבה בשכר ובתנאים".
יו"ר איגוד העו"ס: "שוב מציעים לנו סיפוק במקום תנאים"
בישראל יש כ-44 אלף עובדות ועובדים סוציאליים כשירים, אך פחות ממחצית מהם (כ-20 אלף) מועסקים בשירות הציבורי. השכר אינו מספק, העומס גדול ותנאי ההעסקה שוחקים במגזר הציבורי. ישראל נכנסה למלחמה כשהשירותים החברתיים כבר נמצאים במצב קשה: על פי מחקר שערך מרכז טאוב במרץ האחרון, ביוני 2023 היו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות 747 תקנים לא מאוישים. מאוקטובר 2023, בעקבות המלחמה והגידול החד בצרכים, הגדיל משרד הרווחה והביטחון החברתי את מספר התקנים שהוא משתתף בתקצובם ב-370 משרות. כיום מספר המשרות הלא מאוישות עומד על כ-900.
הקמפיין החדש של משרד הרווחה, תחת הכותרת "בדיוק כשצריך" ובכיכובם של "עו"סים אמיתיים ממגוון שירותי רווחה", מבקש "להבליט את מרכזיותם של שירותי הרווחה בציבוריות הישראלית ועד כמה הם חיוניים להתמודדות המדינה גם במצבים ביטחוניים מאתגרים", ולגיוס עובדות ועובדים סוציאליים למילוי מאות תקנים פנויים ברשויות המקומיות.
במשרד הרווחה טוענים שבחודש מאז עליית הקמפיין התקבלו מאות פניות של עובדות ועובדים סוציאליים שמעוניינים לחזור לשירות הציבורי. אלא שמבדיקת 'דבר' עם שורת רשויות מקומיות, בהן הרשויות שמחלקות הרווחה מוצפות מאז המלחמה, כמו שדרות וקריית שמונה, וברשויות שקלטו מפונים רבים, כמו תל אביב וירושלים, לא התקבלו עד כה פניות רלוונטיות של עובדים ועובדות סוציאליים שרוצים להצטרף לשירות.
ברשות אחת אף הגדילו וסיפרו ל'דבר' שהתקבלו כמה פניות של אנשים שאינם עובדים סוציאליים אך התעניינו בהסבה למקצוע. ברגע ששמעו את התנאים והשכר לעומת הלימודים וההכשרה שכרוך בהם המקצוע, הם משכו את התעניינותם. בירוחם נסגרה לאחרונה המחלקה לשירותים חברתיים ברשות, לאחר שעשרה עובדים סוציאליים עזבו את השירות.
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. "העובדים בשטח מרגישים שהכסף לא מכוון למקום הנכון" (צילום: דנה קופל)
"שוב מציעים לנו סיפוק", אומרת ל'דבר' עו"ס ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. "זה לא שונה מקמפיינים בעבר, וגם כאלה שהיו למשל למורים. אף אחד לא מבטיח שכר ותנאים מצוינים. אומרים: תבואו, יהיה משמעותי. יהיה סיפוק, קחו תחושת שליחות. אני חושבת שזה צעד מאוד חשוב, אבל הוא מן הסתם לא אמור לעמוד בפני עצמו". העלות של קמפיין כזה, מוסיפה חרמוני, כמה מיליוני שקלים, זה אומנם לא הרבה כסף בשביל משרד ממשלתי, "אבל העובדים בשטח מרגישים שהכסף לא מכוון למקום הנכון".
לפני שלוש שנים, לאחר מאבק ארוך של איגוד העו"ס, נחתם הסכם שכר עם העובדים והעובדות הסוציאליים בהשקעה של 200 מיליון שקלים בשנה. הפעימה הראשונה שולמה ב-2022, ובתחילת המלחמה דרש האיגוד שהפעימה השנייה של 200 מיליון שקלים נוספים, שחציה אמור במקור להיכנס לתוקף בסוף 2024 וחציה בסוף 2025, תוקדם ותשולב בתקציב המדינה ל-2024. האיגוד נימק זאת בצורך הדחוף בגיוס עובדים סוציאליים נוספים. להערכת האיגוד, חסרים עדיין לפחות כ-5,000 עובדות ועובדים סוציאליים במשרדי הרווחה, הבריאות והרשויות המקומיות ברחבי הארץ לפעילות השוטפת.
הסיפור של העובדים ועובדות הסוציאליות, כמו הרבה עובדים במגזר הציבורי, בטח במקצועות הטיפול, קשור הרבה לשכר, אבל גם לתנאי עבודה, ובעיקר לעומס. המצב החמיר עם השנים, כשהמחסור החמור בעו"ס בשירותים החברתיים ייצר עוד עומס, וב-7 באוקטובר זה הגיע לשיא. על פי האיגוד, עובדת סוציאלית אחת יכולה לעבוד במקביל על מאות ואפילו אלף תיקים.
"המצב שאנחנו רוצות להגיע אליו, ולצערי זה ייקח לנו לא מעט זמן וידרוש מאבק מאוד גדול, הוא שיהיו מפתחות תקינה", אומרת חרמוני. "שנקבע מספר מטופלים, לפי הסוגים השונים, שכל עובדת מתמודדת איתו. לא הייתי רוצה שיהיו רשימות המתנה, אבל אם אין ברירה, עדיף שיהיו רשימות המתנה ברשויות, מאשר שהם כאילו רשומים אצל עובדת שלא מגיעה אליהם. יש היום מנהלים שכבר התחילו, ולא מחכים לאף אחד שיגיד להם 'תעשו רשימות המתנה'. אבל הם מעטים.
"המצב שאנחנו רוצות להגיע אליו, ולצערי זה ייקח לנו לא מעט זמן וידרוש מאבק מאוד גדול, הוא שיהיו מפתחות תקינה. שנקבע מספר מטופלים, לפי הסוגים השונים, שכל עובדת מתמודדת איתו"
"מה שאני שומעת היום מעובדות ועובדים שעוזבים, או שבכלל לא נכנסים, זה שמה שמפריע להם זה שהם לא מצליחים באמת לעשות עבודה כמו שצריך. הם חוזרים הביתה מתוסכלים, המטופלים מתוסכלים, ואלה הדברים שצריך להשקיע בהם. לכן, במקביל לקמפיין, אנחנו מצפים מהמשרד שילחץ על האוצר להקדים את הפעימה השנייה".
במשרד הרווחה מדגישים שמדובר בצעד אחד מתוך שורת צעדים שננקטו בשנה האחרונה להחזרת העובדים הסוציאליים מהמגזר הפרטי ומעיסוקים אחרים בחזרה למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, בהם מאות מיליוני שקלים לשיפוץ ולשדרוג מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, והוספת תפקיד לאגפי הרווחה של תומך עו"ס (עובד אקדמאי שמסייע לעו"סים במשימות שאינן טיפוליות).
"אנחנו מקווים ששיפור בתנאי ההעסקה, הורדת העומס מהעובדות הסוציאליות ושדרוג סביבת העבודה יביאו לחזרה של עובדים רבים למקצוע, יסייעו בהקטנת מספר התיקים שבהם מטפל כל עובד, ויביאו לשיפור שירותי הרווחה עבור מקבלי השירות", אומרים במשרד הרווחה. "במשרד פועלים גם עם האוצר להביא ליישומה של הפעימה השנייה של הסכם השכר של העובדים הסוציאליים. כחלק ממאמצים אלו, פעל המשרד בשיתוף איגוד העו"סים לחתימה על הסכם שכר".
