בנק ישראל הותיר כצפוי את הריבית על כנה, ברמה של 4.5%. בהתאם לכך, ריבית פריים, שממנה מחושבות מרבית הריביות במתן הלוואות ומשכנתאות נותרה אף היא על 6%. במקביל לפרסום הודעת הריבית פרסמה חטיבת המחקר של הבנק תחזית מעודכנת לצמיחה במשק, האינפלציה והריבית. התחזית מעריכה הורדת ריבית אחת או שתיים בשנה הקרובה: "רמת הריבית ברבעון הרביעי של 2025 צפויה לעמוד בממוצע על 4%-4.25%", נכתב.
על פי התרחיש הבסיסי של התחזית, המשק צמח ב-2024 בשיעור של 0.6% (גבוה ב-0.1% לעומת התחזית הקודמת שפורסמה באוקטובר). בבנק ישראל מעריכים כי המשק יצמח השנה – 2025 – ב-4.0%. בשנה הבאה חוזה חטיבת המחקר שהמשק יצמח ב-4.5% לפי הערכת בנק ישראל, האינפלציה לשנת 2025 תסתכם ב-2.6%.
תחזית בנק ישראל גובשה תחת הנחה של המשך המלחמה בעצימות נמוכה עד סוף הרבעון הראשון של 2025. להערכת כלכלני הבנק, הסיכון לתחזית הצמיחה הצטמצם לנוכח ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ברבעון האחרון של 2024 ובראשן הפסקת האש בלבנון.
ביקורת על אי סגירת משרדי ממשלה
"מסגרת התקציב שאושרה בממשלה עם צעדי ההתאמות שכבר אושרו בכנסת, היוותה צעד משמעותי שתרם לאמון השווקים במשק הישראלי ולהתמתנות פרמיית הסיכון", אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון במסיבת העיתונאים של בנק ישראל. "יחד עם זאת, במהלך דיוני התקציב נוספו מספר הוצאות אזרחיות בעלות אופי פרמננטי, ומספר התאמות בעלות אופי פרמננטי ירדו מהפרק או הצטמצמו. לכן, חשוב כי מסגרת התקציב ל-2025 תאושר ללא שינויים נוספים, מה שיתרום לשימור אמון השווקים.
שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו במליאת הכנסת | צילום:
חיים גולדברג, פלאש 90
"יתר על כן, כנגד כל שינוי בסעיפי התקציב, שמגדיל את הגירעון לאחר שנת 2025, חשוב לאמץ צעדים חליפיים שימנעו גידול בגירעונות הצפויים. כך יוכל המשק להתכנס לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר משנת 2026 ואילך. בנוסף, חשוב כי ככל שהממשלה תאשר הגדלה של תקציב הביטחון משנת 2026 ואילך על בסיס המלצות ועדת נגל, זו תלווה בצעדים מקזזים שיבטיחו תוואי יורד של יחס החוב לתוצר באופן ניכר ומתמשך.
"ביחס להרכב התקציב, כפי שאמרנו בעת גיבושו, היה נכון לשלב יותר רכיבים תומכי צמיחה לטווח הקצר ולטווח הארוך, בדגש על הסרת חסמים, ובפרט לצמצם הוצאות המייצרות תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה ולהעלאת הפריון. בנוסף, בעת שהציבור נאלץ לשאת בנטל צעדים כואבים, היה ראוי שהממשלה תפעל להקטנת מספר המשרדים ולצמצום מהותי של כספים קואליציוניים שאינם תומכי צמיחה.
"להרחיב את מעגל המשרתים בצבא"
"על רקע המלחמה, מסתמן כי בשנים הקרובות יהיה צורך בהגדלת כוח האדם בצה"ל. להתפתחות זו השלכות על האיתנות הכלכלית של המשק. כדי להתמודד עם הנטל שגדל, אני שב ומדגיש את חשיבות הרחבת מעגל המשרתים בצבא. מעבר למשמעויות החברתיות והערכיות, למצב הנוכחי בו חלקים גדולים בחברה החרדית אינם נוטלים חלק בשירות הצבאי, ישנה עלות כלכלית משמעותית", אמר ירון.
מחאת חרדים נגד גיוס לצה"ל, בחודש שעבר | צילום:
איתי רון, פלאש 90
"בכדי שחוק הגיוס יהיה אפקטיבי הוא צריך לכלול היקפי גיוס התואמים את צורכי הצבא בעת הזו ותמריצים שליליים אישיים לאי התגייסות, כלכליים ואחרים. מעבר לכך, הרחבת מעגל המשרתים עשויה בהסתברות לא מבוטלת לתרום גם להשתלבותם בשוק העבודה, להעלאת שכרם ולצמצום הפערים הכלכליים.
הנגיד התייחס גם לניסיונות הממשלה להחזיר לחיים את המהפכה המשפטית: "בתקופה זו, שמשמשת גם כמבחן לעמידות הכלכלה הישראלית, חיוני לא להוסיף עוד אתגרים ורכיבים שתורמים לאי הוודאות בשל שינויים חוקתיים, ללא הסכמה רחבה. בהקשר הזה, אמרתי בעבר ואומר שוב, כי הכרחי לשמור על עצמאותם ועל חוזקם של המוסדות. זה חלק מהחוסן הכלכלי של המדינה ותנאי לאמון השווקים ולצמיחה כלכלית בת קיימה".
הנימוקים המרכזיים ברקע החלטת הריבית:
- על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות, ההתאוששות בפעילות הכלכלית נמשכת בקצב מתון. מגבלות ההיצע בחלק מענפי המשק ממשיכות לעכב את צמצום הפער בין רמת התוצר בפועל לבין רמתו הצפויה לפי המגמה ארוכת הטווח.
- שיעור האינפלציה נותר יציב, והוא עומד על 3.4% שינויי מיסוי, ובפרט העלאת המע"מ, לצד המשך מגבלות ההיצע, בשילוב עודפי ביקוש, צפויים להעלות את שיעור האינפלציה במהלך המחצית הראשונה של השנה, והוא צפוי להתמתן לתוך היעד במהלך המחצית השנייה.
- תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר צפוי לצמוח ב-0.6% וב-4.0% בשנים 2024 ו-2025 בהתאמה, גבוה מעט מתחזית אוקטובר. החטיבה צופה כי בשנת 2026 התוצר יצמח בשיעור של 4.5%.
- שוק העבודה נותר הדוק, תוך שיפור קל בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, לצד ירידה קלה באבטלה הרחבה ועלייה מתונה בשכר.
- פרמיית הסיכון של המשק ירדה באופן ניכר, אך עדיין גבוהה ביחס לתקופה טרם המלחמה.
- מאז החלטת הריבית האחרונה נרשם ייסוף בשיעור של כ-0.5% בערכו של השקל מול הדולר. השקל יוסף גם מול האירו, בשיעור של 2.4%.
- בשוק הדיור, קצב עליית מחירי הדירות השנתי ממשיך לעלות, ועומד על 6.7%. הפעילות בענף הבינוי עודנה נמוכה ביחס לערב המלחמה, ומושפעת בעיקר ממגבלות כח האדם, שעודן משמעותיות.
