ישראל תכננה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן, בשיתוף מלא עם ארצות הברית, ייתכן שכבר בחודש הבא – אך תוכניות אלו בוטלו על-ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לטובת המאמצים הדיפלומטיים שבהם פתח בניסיון להגיע להסכם גרעין עם טהרן, שיגביל את תוכנית הגרעין שלה. כך דיווח הלילה (בין רביעי לחמישי) ה"ניו יורק טיימס" מפי בכירים בממשל טראמפ.
הדיווח עוסק, בין השאר, בחשיפת שני מחנות בתוך הממשל – האחד שהוביל מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית, גנרל מייקל קורילה, שתמך בתקיפה משותפת עם ישראל, והשני – שחשש מפני הסתבכות ארצות הברית במלחמה איזורית במזרח התיכון, ודרש לתת הזדמנות אמיתית לדיאלוג עם איראן. אחרי שורת התייעצויות בבית הלבן, המחנה השני, לפחות כרגע, הוא שניצח. נתניהו נסע בדחיפות לוושינגטון כדי לשכנע את טראמפ לשנות את החלטתו- וכשל.
לפי הדיווח הדרמטי, בכתבה שעליה חתום גם כתב ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, טראמפ קיבל את ההחלטה אחרי חודשים של ויכוחים פנימיים בוושינגטון באשר לדילמה: האם לנקוט בדיפלומטיה מול הרפובליקה האיסלאמית, או לחילופין לתמוך בישראל בניסיון לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית, בעת שבה איראן מוחלשת צבאית כלכלית.
הוויכוח הפנימי בממשל הדגיש את המחלוקת בין הבכירים בממשל שמחזיקים בעמדה ניצית והתקפית יותר, מול היועצים שהטילו ספק באפשרות שפעולה צבאית תצליח להשמיד את שאיפותיה הגרעיניות של איראן, תוך הימנעות ממלחמה רחבה יותר. למרות חילוקי הדעות, כך לפי הדיווח, בארה"ב הגיעו לעת עתה לקונצנזוס המתנגד לפעולה צבאית, בייחוד כשאיראן מאותתת שהיא מוכנה לנהל משא ומתן.
לפי ה"טיימס", גורמים רשמיים בישראל פיתחו תוכניות חדשות ומגוונות לתקיפת מתקני גרעין באיראן בחודש מאי הקרוב. בישראל היו מוכנים להוציא אותן לפועל, ובפרקי זמן מסוימים אף היו אופטימיים בנוגע לאפשרות שארה"ב תאשר אותן. המטרה של כל התוכניות שפותחו, לפי גורמים רשמיים שתודרכו בנושא, הייתה להאט את היכולת של טהרן לפתח נשק גרעיני בשנה או יותר מכך. כמו כן, דווח כי כמעט כל התוכניות היו דורשות את המעורבות של ארה"ב: לא רק בהגנה על ישראל מפני תגובה איראנית, אלא גם כדי להבטיח את הצלחת התקיפה הישראלית.
מוקדם יותר החודש טראמפ הודיע לישראל על החלטתו בסוגיה. בהמשך הוא דן בנושא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ביקורו בוושינגטון בשבוע שעבר, וניצל את הפגישה המשותפת בחדר הסגלגל להודעה פומבית על המשא ומתן שיחל בין וושינגטון לטהרן. ב"טיימס" ציינו כי הדיווח מתבסס על שיחות עם כמה גורמים רשמיים בצבא ארצות הברית ושירותי המודיעין שלה שתודרכו בעניין התוכניות הצבאיות הסודיות של ישראל, ועל דיונים חסויים בתוך ממשל טראמפ.
בפקודת נתניהו, כך עדכנו בכירים ישראלים את עמיתיהם מארצות הברית, צה"ל הכין תחילה תוכנית שתשלב בין פשיטת קומנדו על אתרי גרעין תת-קרקעיים לבין תקיפה מהאוויר, שמטוסים אמריקניים עשויים להיות מעורבים בה. אבל גורמי צבא ישראלים אמרו כי פעולה שכזו לא תהיה מוכנה לביצוע לפני אוקטובר. נתניהו רצה פעולה שניתן להוציא לפועל מהר יותר, ובישראל החלו לשנות את ההצעה אל מבצע תקיפה אווירי נרחב, אבל כזה שיידרש לו סיוע אמריקני.
לפחות בתחילה, כמה גורמים אמריקניים היו פתוחים יותר לשקול את התוכניות הישראליות, ובהם גנרל קורילה, מפקד פיקוד המרכז האמריקני, ומייק וולץ, היועץ לביטחון לאומי. השניים אף דנו כיצד ארצות הברית יכולה באופן פוטנציאלי לסייע למתקפה ישראלית, אם טראמפ ייתן גיבוי לתוכנית. גורמים אמריקניים סבורים שישראל תזדקק לסיוע של ארצות הברית בכל מתקפה על איראן שמטרתה לגרום נזק משמעותי למתקני הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית.
בברכת הבית הלבן, גנרל קורילה החל להעביר ציוד צבאי למזרח התיכון. נושאת המטוסים "קרל וינסון" הגיעה למפרץ הפרסי והצטרפה לנושאת המטוסים "הארי טרומן" שבים האדום. ארצות הברית העבירה שתי סוללות פטריוט והציבה סוללת THAAD בישראל, ושישה מפציצים חמקניים B-2 הוצבו באי דייגו גרסייה שבאוקיינוס ההודי. בנוסף נשקלה העברת מטוסי קרב נוספים לאזור, ייתכן שלבסיס בישראל.
אמנם בכל הציוד הצבאי הזה ניתן לעשות שימוש במערכה נגד החות'ים בתימן – שאותם ארצות הברית החלה לתקוף לפני מעט יותר מחודש – אבל גורמים אמריקניים הודו בשיחות עם ה"טיימס" כי הנשק הזה הוא גם חלק מההכנה לתמיכה אפשרית במערכה ישראלית נגד איראן. גם אם ארצות הברית לא אישרה שמטוסיה ייטלו חלק במתקפה על איראן, ישראל תוכל לתקוף את אתרי הגרעין, בידיעה שהמטוסים האמריקניים יוכלו לסייע במקרה של מתקפת-נגד איראנית.
היו סימנים שטראמפ פתוח לאפשרות של פעולה צבאית נגד איראן, והפוסטים שלו ברשתות החברתיות רק חיזקו זאת. אבל גם כשהציוד הצבאי היה בדרכו למזרח התיכון, בממשל טראמפ גברה הסברה שאין זה חכם לתמוך בתוכנית הישראלית. במשך שבועות, בכירים בממשל דנו אם לתמוך בתוכנית או לחסום אותה, ובתחילת החודש הסקפטים יצאו כשידם על העליונה.
בפגישה בחדר הסגלגל בתחילת החודש הציגה טולסי גבארד, ראש המודיעין הלאומי, הערכת מודיעין חדשה ולפיה ריכוז הנשק והכוחות האמריקניים באזור מגדיל את הסכנה למערכה רחבה יותר מול איראן, שארצות הברית לא רוצה. המודיעין האמריקני העריך גם שהסיכון שתקיפה תוביל למלחמה רחבה כזו הוא משמעותי. גורמים ישראלים ואמריקנים חזרו לאחרונה על הערכתם לפיה תקיפה ישראלית באיראן תוביל לתגובה איראנית נגד ישראל וכנראה תגרור את ארצות הברית למערכה שתתרחב במהירות.
שורת בכירים חיזקו את עמדת גבארד. ראש הסגל סוזי ויילס, שר ההגנה פיט הגסת' וסגן הנשיא ג'יי די ואנס – כולם הביעו ספקות לגבי התבונה בתקיפה שכזו. חלק מהם חשו שהיא תוביל למלחמה רחבת היקף ותדחוף את איראן להחלטה לפתח נשק גרעיני. גם וולץ, אחד הקולות הניצים שאמר לפני כן כי איראן נמצאת כעת בעמדה מוחלשת, היה סקפטי באותו דיון בנוגע לשאלה אם תקיפה ישראלית יכולה להצליח ללא עזרה אמריקנית.
הפגישה בחדר הסגלגל התרחשה זמן קצר אחרי שהאיראנים שינו כיוון ואמרו שהם מוכנים לשיחות לא-ישירות. טראמפ שלח מכתב ובו הצעה לשיחות ישירות ב-12 במרץ, המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי נראה כמי שדוחה זאת – אבל ב-28 במרץ בכיר איראני העביר מכתב ובו נכונות לשיחות לא-ישירות. עדיין יש עימות משמעותי בתוך צוותו של טראמפ בנוגע לשאלה איזה סוג של הסכם איראן תסכים לקבל. אבל באותו דיון, סגן הנשיא ואנס – בתמיכת אחרים – אמר כי לטראמפ יש הזדמנות יוצאת דופן להגיע לעסקה עם איראן. גורמי הממשל אמרו כי אם השיחות ייכשלו, יוכל בעת ההיא טראמפ לתמוך במתקפה ישראלית.
במהלך ביקור בישראל בתחילת החודש, ב-1 וב-2 באפריל, אמר גנרל קורילה לבכירים ישראלים כי הבית הלבן רצה לבלום את התוכנית למתקפה על אתרי הגרעין. ב-3 באפריל, בעת שביקר בהונגריה, נתניהו התקשר לטראמפ ולפי גורמים ישראלים הנשיא האמריקני אמר לראש הממשלה שהוא לא רצה לדון בתוכנית לגבי איראן בטלפון, והזמין אותו לבית הלבן. נתניהו הגיע לוושינגטון ב-7 באפריל.
אף שהביקור הוצג כהזדמנות עבור נתניהו לדון בתוכנית המכסים של טראמפ, הדיון החשוב ביותר עבור ישראל היה התוכנית למתקפה על אתרי הגרעין. אבל אחרי שנתניהו הגיע, טראמפ הודיע פומבית על תחילת השיחות עם איראן, כשראש הממשלה לצידו בחדר הסגלגל. בשיחות פרטיות, טראמפ הבהיר לנתניהו שהוא לא יספק תמיכה אמריקנית במתקפה ישראלית בחודש מאי, אם השיחות ייצאו לפועל. ביום למחרת, לא סתם טראמפ את הגולל על תקיפה. "אם יהיה דרוש פתרון צבאי, זה מה שיהיה. ישראל כמובן תוביל את זה", אמר על תקיפה אפשרית.
אחרי ביקורו של נתניהו, טראמפ החליט כי ראש ה-CIA ג'ון רטקליף יגיע לביקור בישראל. ביום רביעי שעבר רטקליף נפגש עם נתניהו ועם ראש המוסד דדי ברנע, כדי לדון בנושא האיראני. לפי גורם שמעורה בנושא, פרט לשיחות ולתקיפות יש גם מגוון רחב של אופציות על השולחן – ובהן פעולות חשאיות ישראליות עם תמיכה אמריקנית ואכיפה אגרסיבית יותר של הסנקציות.
נתניהו, כאמור, דחף תחילה לאפשרות המשלבת תקיפות אוויריות עם פשיטות קומנדו. תוכנית כזו היא למעשה גרסה אמביציוזית בהרבה לפשיטה שביצעה ישראל בסוריה בספטמבר האחרון, אז כוחות צה"ל נחתו במסוק בתוך שטח סוריה והשמידו בונקר תת-קרקעי ששימש לפיתוח טילים עבור חיזבאללה.
כדי להצליח, גורמים ישראלים רצו שהמטוסים האמריקניים יסייעו באש, ויגנו על כוחות הקומנדו שעל הקרקע. אבל אפילו במקרה של תמיכה אמריקנית, כך עדכנו גורמי צבא ישראלים את המקבילים להם בארצות הברית, תכנון תוכנית שכזו ייקח חודשים, ודבר שכזה ייצר בעיות. קורילה צפוי לסיים את תפקידו תוך כמה חודשים, וגורמים בישראל ובארצות הברית רצו לפתח תוכנית לתקיפה שניתן לבצע כשהוא עדיין בפיקוד על סנטקום.
אחרי ביטול התוכנית הראשונית, ישראל שינתה כיוון לעבר תוכנית של מתקפה נרחבת מהאוויר שהייתה עשויה להגיע למוכנות מבצעית עוד במאי ולהימשך אפילו יותר משבוע. במתקפה ישראלית בשנה שעברה הושמדו מערכות ה-S-300 הרוסיות שבידי איראן. מתקפה על מתקני הגרעין של איראן, כך אמרו הגורמים בממשל לטיימס, הייתה גם נאלצת להתמודד עם מערכות הנ"מ שנותרו בידי הרפובליקה האיסלאמית.
מבחינת ארה"ב, מתקפה שכזו תוביל בהכרח לתגובה איראנית חזקה – שכן בידי טהרן נותר עדיין מאגר עצום של טילי קרקע-קרקע שעלולים להגיע לישראל ולסיוע אמריקני שהיא מקבלת. בשנה שעברה, ממשל ביידן הורה לצבאו לסייע להגן על ישראל בשתי מתקפות-נגד איראניות. בשני המקרים, ארה"ב ובעלות בריתה הצליחו ליירט כמעט את כל הכטב"מים והטילים ששיגרו הרפובליקה האיסלאמית. אלא שמתקפה גדולה יותר על אתרי הגרעין תערער עוד יותר את יסודות המשטר האיראני – ובהכרח צפויה להוביל לתגובה רחבה וחריפה יותר מצידו.
