תנועת נעמת ומשרד התקשורת מקדמים פרויקט הכשרה לזיהוי מצבי אלימות במשפחה בקרב מוקדני חברות התקשורת, ועובדים נוספים בחברות. היוזמה בשם 'שומר.ת אחותי' הוצגה בשני השבוע לנציגי הוט, יס, פלאפון, פרטנר, סלקום, בזק, בזק בינלאומי, וויקום, טלזר 019 ודואר ישראל, בכנס שהובילו יו"ר נעמת חגית פאר ומנכ"לית משרד התקשורת ענבל משאש.
"כשעמותה כנעמת חוברת למשרד התקשורת, ולחברות המסחריות הגדולות בארץ, אלפי בתים בישראל הם המרוויחים הגדולים שעשויים לקבל עוד קשב, עוד מענה למקרים הקשים שנוטים להיות סמויים מהעין", אמרה פאר, "זה מציל חיים, לא פחות".
יהלי בן עמי ויטנברג, מנהלת היחידה לאישה ולמשפחה בנעמת, מספרת ל'דבר' שמקור היוזמה הוא שיחת טלפון של אישה שסבלה מאלימות למוקד חברת החשמל. "אחת המוקדניות קיבלה שיחה בה הפונה אמרה 'אני רוצה פיצה' והיא תפעלה את המצב למופת". 'קוד פיצה' שהפונה הפעילה והמוקדנית הבינה, הוא קוד בינלאומי לתפעול מקרים של אלימות במשפחה. "מדובר בסדרה של שאלות שעל פני השטח קשורות להזמת פיצה, כמו למשל שאלה על כתובת, שמטרתן האמיתית היא להבין את המצב הנוכחי בו נמצאת הפונה. אני כבר מכירה גרסה דומה עם המבורגר, ואחד המוקדנים בהכשרה של חברת חשמל סיפר שפונה סיפרה לו שהילד שלה התחשמל".
בעקבות אותה שיחה פנתה לנעמת הממונה על שוויון מגדרי בחברת החשמל, דנה בצלאל, והציעה שיתוף פעולה. "דנה רצתה שנכשיר את שאר המוקדנים על הקוד הזה, ובכלל על זיהוי סימני אלימות אצל פונות".
ההכשרה הראשונה למוקדני חברת החשמל יצאה לדרך, ובן עמי ויטנברג מספרת שמלבד זיהוי מצוקה אצל הפונים למוקד, בחברה קיבלו את הצעת נעמת להרחיב אותה גם לזיהוי סימני מצוקה והפנייה לסיוע בקרב עמיתים לעבודה. "המוקדנים שעובדים במוקד השירות של חברת החשמל הם בגילאי 30-20. זו אוכלוסייה שקשה להגיע אליה, ויש לה סיכונים משלה לחוות אלימות במשפחה: מערכות יחסים רציניות ראשונות, שנות נישואים ראשונות, שנות הורות ראשונות ועוד".
אחרי ההכשרה למוקדנים, הפרויקט התרחב לעובדים נוספים בחברה. "ההכשרה הייתה כל כך מוצלחת, שחברת החשמל ביקשה מאיתנו להעביר הכשרה גם לצוות המזכירות, מתוך זיהוי של המזכירות ככאלו ש'יודעות הכל', ושעובדים אחרים נוטים לספר להן על חייהם האישיים. גם בחברות התקשורת העלו את הרעיון להעביר את ההכשרה למתקינים, שכן הם נמצאים בבתים של לקוחות".
לדבריה, ההכשרה היא פרקטית ככל האפשר. "החלק הראשון עוסק בזיהוי הסימנים ומתן הסיוע, והחלק השני הוא סימולציות של סיטואציות שיכולות לקרות. לדוגמה: קולגה מספרת לי שבעלה מגביל אותה בשעות בהן היא מחוץ לבית, או לחילופין פונה שמספרת על חוסר יכולת לשלוט בהוצאות האשראי שלה בלי אישור הבעל".
כל הכשרה מותאמת לאופי הפעילות במקום העבודה. "יש מוקדנים שהם פרונטליים, ויש מוקדים שעובדים עם טקסט כתוב מראש, אז צריך להכניס את זה לתסריט שיחה. לכל ארגון יש מענים משלו, בין אם לפונות אליו ובין אם זה לעובדות. ביחס לעובדות, נוסף לכלים הפנימיים של הארגון אנחנו מציעות גם את קו הסיוע של נעמת, שהשיחות אליו אנונימיות, ועומדות מאחוריו נשות מקצוע מהעבודה הסוציאלית ומתחום המשפטים שמתמחות באלימות במשפחה".
נוסף על ההכשרה וקו הסיוע, ביחידה לאישה ולמשפחה עורכות הרצאות במקומות העבודה, ומפעילות את מרכז נעמת למפגשים של אבות, ומקלט לנשים נפגעות אלימות.
"נעמת לא עומדת לבדה", אומרת בן עמי ויטנברג, "היא חלק מההסתדרות שמאמינה בכוחם של מקומות העבודה לשנות את המציאות. ההכשרות הללו הן רק האדוות שמתחילות את השינוי".
