העולם משתנה כל הזמן. אם חשבנו שהמהפכה הדיגיטלית כבר שינתה את הכל, אתם צודקים. אבל הפעם נתמקד בנושא אחד שהשתנה מהקצה אל הקצה בשנים האחרונות – הפורנוגרפיה. עולם תעשיית המין החל בצעדים קטנים של מגזינים מיניים והמשיך לקלטות וידאו מיניות, במהרה מצאנו את עצמנו צופים בסרטוני פורנו בטלפון בזמינות מיידית. אם חשבנו שהגענו לשיא – מסתבר שלא. פלטפורמת ה-OnlyFans, שמעניקה ליוצרי תוכן אופציה לקבל תשלום על תוכן ״פרימיום״, הפכה במהרה לאתר פורנו מן המניין.
אפשר לשנוא את ה-OnlyFans, אבל זו לא הייתה המטרה שלהם מלכתחילה. המטרה המקורית הייתה לאפשר ליוצרים לגבות תשלום ישיר ממנויים עבור התוכן שלהם, ללא תלות בפלטפורמות חינמיות כמו אינסטגרם או יוטיוב שמבוססות על פרסום ולך תדע כמה זמן זה ייקח עד שתתחיל להרוויח.
בגדול האתר נועד להיות כלי העצה ליוצרים כמו שפים, מאמני כושר, מוזיקאים, סטייליסטים, ואחרים תוך שליטה מלאה על הקהל שלהם ועל ההכנסות שלהם. זה לא מה שקרה בפועל. במהרה משתמשי ומשתמשות האתר החלו להשתמש בו כדי למכור תכנים מיניים. מנכ"לית החברה, קיילי בלייר, התראיינה בכנס נשי בשם ״Trouble Club״ והתעקשה כי האתר הוא פמיניסטי, למרות הסקנדלים הקשורים לכוכבות שהקפיצו את הפופולאריות של האתר.
נכון לשנת 2025, לפלטפורמת OnlyFans יש כ-305 מיליון משתמשים רשומים ברחבי העולם, מתוכם כ-4.5 מיליון הם יוצרים. כלומר, כ-1.5% מהמשתמשים הם יוצרים פעילים. היחס בין יוצרים למנויים הוא כ-1:74, כלומר לכל יוצר יש בממוצע 74 מנויים. אבל, בפועל זה לא המקרה. יש עשרות נשים בודדות שמצליחות להגיע למאות אלפי עוקבים ומאות אלפי נשים שמנסות למכור את התוכן שלהן ללא הצלחה.
למשל, הכוכבת בוני בלו, ששכבה עם אלף גברים ב-12 שעות, חשפה כי היא מרוויחה כ-2.1 מיליון דולר בחודש מ-OnlyFans, מה שמעמיד את הכנסותיה השנתיות על כ-25 מיליון דולר. הכוכבת לילי פיליפס, ששכבה עם מאה גברים ביום אחד, חשפה כי היא מרוויחה כ-373,000 דולר בחודש, כלומר כ-2.7 מיליון דולר בשנה.
יש גם יוצרות משותפות, כמו בית הבופ (The Bop House), הוא למעשה קולקטיב של יוצרות תוכן בפלטפורמת OnlyFans, הפועל במיאמי, פלורידה. הקולקטיב נוסד בדצמבר 2024 על ידי סופי ריין ואיישה סופי, ומורכב משמונה נשים בגילאי 19 עד 24, המתגוררות יחד באחוזה יוקרתית ומשתפות פעולה ביצירת תוכן מיני. בחודש הראשון לפעילותן, היוצרות הרוויחו כ-10 מיליון דולר. בחודש ינואר 2025, ההכנסות עלו ל-12 מיליון דולר, ובחודש שלאחר מכן הגיעו לכמעט 15 מיליון דולר. ריין לבדה הרוויחה בשנה אחת 43 מיליון דולר.
למעשה, הפלטפורמה הזאת הצליחה לגרום לנשים ונערות צעירות לחשוב שאם הן יתמקדו במכירת הגוף שלהן באונליין או בעשיית אתגרים מיניים, הן יצליחו להרוויח הון. זה לא תמיד המצב, אנחנו לא שומעים על אותן הנשים כי הן לא מתפרסמות ומגיעות לכותרות, אבל אם יש 4.5 מיליון יוצרים ב-OnlyFans, ואנחנו מכירים מתוכם רק כמה מאות, יש סיכוי לא קטן שיש כאן מיליוני נשים ואנשים שמנסים את מזלם ללא הצלחה.
פיליפס בעצמה אמרה בראיון: "אני לעולם לא רוצה לעודד בנות צעירות להיכנס לעסק הזה כי הן חושבות שזה כסף מהיר וקל", היא הסבירה. "אני משתדלת להתרחק מהצד הזה. כולם אומרים 'אוה, הרווחתי 43 מיליון ליש"ט בשנה שעברה ב-OnlyFans'. כמובן, כל הבנות הצעירות אומרות, 'טוב, למה לעזאזל אני לא עושה את זה'. אני באמת משתדלת להיות כנה ופתוחה לגבי המציאות של התעשייה הזו״.
פיליפס, ששכבה עם 100 גברים בלילה אחד, צילמה את האתגר תועד בסרט של Goon Squad Productions ביוטיוב שנקרא "שכבתי עם 100 גברים ביום אחד". בסרט, לילי נראתה עצובה, במצב נפשי קשה ובוכה אחרי האקט. דבר שמעיד בעיקר על כך שגם נשים שמבצעות את האקטים הללו מרצון, משלמות מחיר נפשי כבד אחריהם.
עוד אחד מהדברים שהפלטפורמה מקדמת זה לכאורה שיחות אישיות והיענות לבקשות אישיות של מנויים ולקוחות. עם זאת, מי שיש לה מאות אלפי עוקבים שכותבים לה במהלך היום, לא עונה בעצמה על ההודעות, אלא אנשים שהיא שוכרת עבור כך. חלק מההוויה של האתר זה להתכתב אישית עם הנשים שבהן אתה צופה וליצור קשר אישי, אבל זה לא המצב. שני גברים מאילינוי אף הגישו תביעה ייצוגית נגד האתר. התביעה הוגשה לאחר שהתובעים, הבינו שייתכן כי ההודעות שהם קיבלו כחלק מהמנוי שלהם לא נשלחו באמת על ידי עובדות המין המועדפות עליהם אלא על ידי גורמים אחרים, למעשה – העובדים שלהן.
בינתיים, אנחנו נמשיך לראות נשים ונערות שמנסות למשוך תשומת לב באמצעות אתגרים מיניים שונים במטרה להרוויח כמה שיותר כסף. התעשייה הזאת הפכה לנפוצה יותר ויותר ואתר אחד הצליח לשנות את כל כללי המשחק בכל מה שקשור לפורנו. העידן שלנו משתנה תמיד, אבל לאף אחד לא הייתה מחשבה שהדברים ירחיקו ויקצינו כל כך. התקווה היחידה שיש לנו זה לגרום לנערות ונשים להבין שזה לא שווה את זה. אולי הכסף נראה טוב, אבל המחיר הנפשי והחברתי – באמת לא שווה את זה.
