"המדינה ממשיכה לשסות את הרשויות זו בזו בחלוקת כספי תקומה", אומר ל'דבר' חבר הכנסת לשעבר רם שפע, שמנהל את שיקום העוטף מטעם התנועה הקיבוצית, "למרות שהתנועה הקיבוצית, המושבים ושדרות הסכימו שחלק מהכספים יגיעו לאופקים, נתיבות ומרחבים".
בתור משתתף קבוע בישיבות ועדת הכלכלה שדנה בחוק תקומה חודשים ארוכים, ועדיין לא גיבשה הסכמה לגביו, הוא רואה כיצד הפוליטיקה המפלגתית, יחד עם מדיניות צמצום התקציב של האוצר, שוחקת את אמון הנהגות הנגב המערבי במדינה: "ראשי המועצות והרשויות מרגישים שאחרי שנה וחצי, היחס אליהם השתנה. פחות באים לקראתם. יש הרבה יותר חשדנות".
הרשויות בנו תוכניות שיקום, התקציב קוצץ
חוק תקומה, שכתיבתו החלה באפריל 2024 וכלל שלבי החקיקה שלו היו אמורים להסתיים לפני שבועות, צפוי להעביר לעוטף כ-19 מיליארד שקלים לצורך השיקום. חלק לא מבוטל מהסכום הזה כבר עבר, אם בהעברות ישירות או הרשאות, עבור הליכי השיקום והקליטה, ולב הדיונים סביבו בוועדה מתרכז בעיקר בגורלם של 5 מיליארד שקלים מתוכו, שהאוצר החליט לסמן כ'כספי פיתוח', המיועדים לפרויקטים ארוכי טווח והעברתם, לטענת המדינה, סובלת דיחוי. כבר מההתחלה ראשי הרשויות התנגדו לחלוקה המלאכותית בין העכשווי לעתידי אך עם הזמן קיבלו את רוע הגזרה.
אך גם שם לא עצרה המדינה מלהערים קשיים. מספר חודשים לתוך תהליך החקיקה, האוצר הציב דרישה נוספת: להעביר חלק מהסכום לערים אופקים ונתיבות ולמועצה האזורית מרחבים, שנמצאות מחוץ לתחום ה-7 ק"מ מהגבול, אך נפגעו גם הן ב-7 באוקטובר ונדרש לפצותן.
ציור קיר לזכר אירועי 7 באוקטובר בשכונת מישור הגפן באופקים. האוצר דרש לכלול את העיר בתקציב שהוקצה (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
"במשך כל הזמן הזה, סמכנו על כך שנקבל את כל הסכום שהוצג לנו מראש. תכננו את תהליכי השיקום על פי זה", מסביר שפע. לדבריו, הדבר נכון עבור הקיבוצים, המושבים ושדרות, שכבר יצאו למכרזים ותוכניות לשנים קדימה, ואז הבינו שיידרשו לבצע התאמות. מכיוון שסכום הקיצוץ הסופי טרם הוחלט, לא ברור מה ההתאמות הנדרשות וכך התוכניות נשארות תלויות באוויר.
ההחלטה להקצות את הכספים ל'עוטף של העוטף' מתוך תקציב תקומה נפלה על ראשן של הנהגות הנגב המערבי, אך חמור מכך: עצם ההחלטה דורשת סדרה חדשה של תקנים וחקיקה משנית שיו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן החליט לכרוך יחד עם הליך החקיקה של חוק תקומה כולו, ועורר עליו את זעמם של הנהגות יישובי העוטף. אלה האשימו את ביטן שהוא לקח אותם כשבויים של האוצר והוועדה. "לתוך קלחת אחת הכניסו טראומה בקנה מידה היסטורי, כסף מוגבל, ויישובים שלא ידוע מה יהיה איתם", אומר שפע.
הסעיף שסימן האוצר ל'פיתוח'
בסוף 2024 הבינו ראשי הרשויות, שהחלטת האוצר לנייד 1.3 מיליארד שקלים מהתקציבים שיועדו לעוטף עזה בלבד אל יישובים מחוץ לעוטף היא עובדה מוגמרת. אז גם הבינו שסעיף 'כספי הפיתוח' הומצא על ידי האוצר כדי לסמן מראש חלק מתקציבי תקומה כך שיתקיימו ללא מחויבות ברורה ליישובי העוטף (עד 7 ק"מ), ובאותה קלות שהובטחו, כך הם יכולים גם להיעלם.
הקיצוץ בתקציב העוטף אילץ את היישובים לצמצם בתוכניות שלהם, אך גם הביא אותם להצהיר באופן פומבי – הם לא ישתתפו ב'הפרד ומשול' של המדינה, והם מברכים על השקעת הכספים ביישובים שנפגעו מחוץ לתחום העוטף, כי גם להם מגיעה הכרה. אך גם כאן לא תמו הצרות.
"צריך להקים אזור עדיפות לאומי ולשחרר אותו מביורוקרטיה"
ברגע שהסכימה המדינה לדון בהוצאת הכספים מחוץ לתחום שיפוטה של מנהלת תקומה נוצרה תסבוכת ביורוקרטית ופוליטית חדשה, לאחר שיישובים נוספים החלו להעלות דרישות מתקציב זה. "חוק תקומה צריך לאפשר למנהלת להקים אזור עדיפות לאומי, לשחרר אותו מביורוקרטיה ולקדם מולו תקציבים והטבות", מסביר שפע. "עכשיו, כשהחליטו להעביר חלק מהתקציב אל מחוץ לעוטף, האוצר דורש לייצר קריטריונים ברורים ששומרים על הקשר, אבל מסבכים את הגעתם של הכספים לייעודם. במקום לייצר מציאות פשוטה וברורה, שבה ברור מה יקבל כל יישוב, הגענו למצב שלא יודעים מי יקבל את הכסף, מה יהיה הסכום ואיך הוא בכלל יעבור".
לטענת שפע, יש פה ניצול פוליטי רב ממדי. כמו הנהגות העוטף, גם הוא מאשים את משרד האוצר שמראש לא מצא לנכון למצוא מקורות מחוץ לתקציב תקומה עבור היישובים הנוספים, ואת ביטן שלא עשה מספיק כדי לעמוד מול האוצר או לפתור את הפלונטר שנוצר.
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בדיון הוועדה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ביטן, שנמצא במצב בריאותי מורכב עקב מספר אירועי שבץ שעבר בחודשים האחרונים, מתקשה לקדם את הדיונים והחקיקה, ולמרות שהוא מסכים עקרונית שמדיניות האוצר הייתה שגויה, הוא ממשיך לקדם אותה בכוח בוועדה ומאשים את ראשי הרשויות, המתנגדים לחוק הנוכחי, ביצירת סחבת. "מה שקורה בפועל זה שביטן מנסה להשתמש באלון דוידי (ראש עיריית שדרות, ד"ט) ובשאר ראשי המועצות, שילחצו על הממשלה להביא עוד תקציב לאופקים ונתיבות. עצוב לראות שהקרבות בקואליציה הם שמנהלים את השיקום".
"כל קיצוץ בתקציב – הוא בהכרח פגיעה ביישובים"
ההצבעה על חוק תקומה הייתה צריכה להתחיל כבר לפני שבועיים, אך טרם התחילה. הבוקר (שני) הצהיר ביטן שעד סוף החודש החוק יעבור ויהי מה, גם אם יידרש להפריד בין תקציבי העוטף לתקציבי 'עוטף העוטף', מהלך שהאוצר מתנגד לו נחרצות.
ההבטחה של ביטן מצטרפת לשתי הבטחות נוספות: למנוע את הקיצוץ בתקציב תקומה שמבקש להחיל האוצר במסגרת קיצוץ רוחבי שאישר שר האוצר סמוטריץ', ולעצור את השימוש של משרדי הממשלה בכספי תקומה לפעילות שוטפת עבור העוטף. שתי הסוגיות דורשות התייחסות חקיקתית, משפטית ודיונים עם האוצר שיכולים למרוח את החוק עוד שבועות, או לחילופין, להורידו מסדר היום ולהביא לדרישת פשרות נוספות מהיישובים. "בכל הדיונים האלו אנשים לא מצליחים להבין, שמהרגע שהציגו את חוק תקומה, כל אופן חלוקת הכספים הוא על בסיס ה-19 מיליארד. זה הכסף שיש ואין מעבר לו", אומר שפע, "כל קיצוץ בו – הוא בהכרח פגיעה ביישובים".
