"בכל מקרה של אנטישמיות שקורה במסעדות אני מדווח לרשויות וגם כותב על כך ברשתות. זה יוצר תגובה חיובית אצל הרבה אנשים שמזהים פה חוסר צדק", מספר המסעדן הישראלי הטבעוני ניר רוזנפלד, שפועל בפרנקפורט מעל 20 שנה. "בסופו של דבר, הצלחנו לסיים את השנה כמעט באותם מספרים שהיו לנו כמו בשנה שעברה, בזמן שהרבה מסעדות של יהודים באירופה קרסו בגלל גילויי אנטישמיות".
ביום חמישי הקרוב (19:30) תתקיים בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר בתל אביב הקרנת בכורה בישראל של הסרט הדוקומנטרי "המסעדן שהפך לאקטיביסט", של היוצר חן גוסלר. הסרט מגולל את סיפורו של רוזנפלד, מסעדן מצליח שהפעיל מסעדות בשרים ולאחר שהחליט לשנות את חייו נעשה לאחד הקולות המובילים במאבק למען בעלי חיים. בימים אלה מתנהל משא ומתן למכירת זכויות השידור של הסרט עם כמה גופי תקשורת.
הלב נפתח
רוזנפלד, 54, נשוי ואב לשלושה, גדל בתל אביב. מאז 2003 הוא חי בפרנקפורט, גרמניה. לתחום המסעדנות הגיע בעקבות הוריו, שהיו מהבעלים של מסעדות "מי ומי" ו־"206" בתל אביב. כשעדיין חי בארץ, הוא ניהל מסעדות בשר ודגים פופולריות, ובפרנקפורט המשיך בפעילות דומה, עד שעשה תפנית והחל לעסוק במסעדנות טבעונית בלבד. כיום יש לו כמה מסעדות בפרנקפורט: "כולי עלמא", "דומיניון", "לייף דלי", "סטריט פוד" ו־"269", וגם שתי משאיות אוכל (פודטראקס) וחברת קייטרינג, "ננה", על שם אמו.
"מאז שהפכתי לטבעוני יש לי משאלה אחת גדולה: שחרור בעלי חיים", הוא מצהיר. "כל הפעילות שלי מתרכזת בדבר הזה, דרך המסעדות ודרך אקטיביזם ברחוב. המטרה היא להעביר את המסר גם דרך הסרט לכמה שיותר אנשים. להראות להם שאם אני עשיתי את זה, כל אחד יכול".
איך עלה הרעיון לסרט?
"חן גוסלר, שהוא טבעוני ופעיל למען זכויות בעלי חיים עוד לפני שאני נהייתי טבעוני, היה צלם באירוע שקיימה עמותת 'קירות שקופים' בארץ. להפתעתי, זכיתי באירוע הזה בתואר אקטיביסט השנה, למרות שחייתי בגרמניה. בשנה הראשונה שבה נהייתי טבעוני היה לי קשר מצוין עם טל גלבוע ובן זוגה רועי שפרניק. הם עזרו לי, וגם אני עשיתי כל מה שיכולתי כדי לעזור להם בפעילויות שלהם למען בעלי החיים. חן ראה את זה ואמר: 'וואו, יש פה סיפור לסרט'".
בשנת 2019 גוסלר יצר קשר עם רוזנפלד והציע לו את הרעיון, ורוזנפלד הסכים. "היינו אמורים להתחיל לצלם מיד, אבל השמיים נסגרו בגלל הקורונה", הוא מתאר. "בערך שנתיים אחרי זה חן שוב יצר איתי קשר, שאל אם אני עדיין מעוניין, והגיע לפרנקפורט לשבוע צילומים אינטנסיבי. אחר כך הוא הגיע שוב, וככה, און אנד אוף, צילמנו במשך שנה־שנה וחצי. הסרט, באורך מלא, הוקרן בבכורה בגרמניה ועכשיו יוקרן גם בארץ".
ספר על המהפך שעברת.
"זה היה בספטמבר 2017, בשעה אחת של צפייה בהרצאה של הפעיל היהודי־אמריקאי המפורסם למען זכויות בעלי חיים, גארי יורופסקי. הוא מסביר בהרצאתו את המחיר העצום שאנחנו משלמים מבחינה בריאותית, מוסרית ואקולוגית על אכילת מוצרים מהחי. ברגע שמחסום העיניים ירד והלב נפתח, לא היה אפשר לסגור בחזרה את הלב והעיניים. היה לי ברור שמעכשיו והלאה, הכל יהיה אחרת. אגב, היה לי חלום לפגוש את גארי, וכחלק מהסרט ערכתי איתו שיחת זום. כל המשפחה שלי הייתה מול המסך, וגארי קרן מאושר והבין שיש עוד מיליונים כמונו, שבזכותו הפכו לטבעונים, ושאת הגלגל הזה אי אפשר לעצור".
המהפך, כפי שרוזנפלד מתאר, היה מיידי: "תוך שעה הפכתי מאוכל־כל לטבעוני. אני לא חושב שיש מישהו בעולם שאוהב בשר ודגים יותר ממה שאהבתי. הייתי נוסע לניו יורק לאכול בסטייק האוס הכי טוב וגם אוכל במסעדות הכי טובות באירופה. וביום אחד החלטתי שזהו. סיפרתי לאשתי שאני טבעוני. היא לא כל כך לקחה אותי ברצינות, אמרה 'לך לישון, נדבר בבוקר'. מאז, כל יום המשפחה שלי קיבלה ממני הסברה בנושא ותוך כמה חודשים כולם הצטרפו אליי לטבעונות. היום הם גם עובדים איתי. אשתי, מורה לשעבר, עוסקת בניהול ובהנהלת החשבונות של המסעדות. אחת הבנות מנהלת איתי חלק מהמסעדות, והבת השנייה עובדת בבר. הבן הצעיר לומד עדיין בבית הספר".
כל הקשור במוסר
לרוזנפלד היה ברור ברגע שבו החליט להפוך לטבעוני שגם מבחינה עסקית הוא לא ישתמש עוד בבעלי חיים. "כשהעיניים נפקחו, איך הייתי יכול לחיות עם עצמי כשהפרנסה שלי מגיעה מיצורים תמימים שחשים כאב?", הוא מסביר. "היום הסצינה הטבעונית בפרנקפורט כבר מפותחת יותר, לא רק בזכותי אלא כי זה נכנס יותר ויותר למיינסטרים, אבל כשהתחלתי, בפרנקפורט הייתה רק מסעדה טבעונית קטנה אחת, שחצי מהשבוע סגורה. ואז אני פתאום מגיע עם מסעדה שמגיעים אליה יותר מאלף לקוחות ביום, במקום הכי הומה בפרנקפורט. בהתחלה מאוד חששתי. הבנתי שאם אכתוב בגדול 'טבעוני' בתפריט או במקום אחר, רוב האנשים לא יבואו, לא מפני שיש להם בעיה עם טבעונות, אלא כי יש דעה קדומה שזה לא טעים".
אז מה עשית?
"הסתרתי את זה בהתחלה, לא כתבתי בשום מקום שהאוכל טבעוני. כשראיתי שאנשים מגיבים מצוין, והמחזורים אפילו עולים, קיבלתי ביטחון והתחלתי להכניס מסרים. היום במסעדות שלי יש מדפים מלאים בחומרי הסברה. בכל מקום כתוב כמה בעלי חיים אתה מציל אם אתה חי כטבעוני, ואיך זה משפיע על איכות הסביבה. כיום, כל מי שנכנס למסעדות יכול להבין איזו מסעדה זו, אבל עדיין יש כאלה שאוכלים ושואלים: 'איזה בשר זה היה?', וכשאומרים להם שזה מהצומח, הם מופתעים".
היו אתגרים נוספים בתחילת הדרך?
"הקשיים היו בתפריט, בעובדה שעושים את זה בפעם הראשונה. למשל, איך לבחור את תחליף החלב הכי מוצלח לקפה הפוך, ממה להכין את הנקניקייה וההמבורגר הכי מוצלחים כדי שללקוח זה יהיה הכי דומה בטעם לבשר. היום זה כבר קל, אז זה היה אתגר. רציתי להגיע למאסות של אנשים, והמאסות עדיין מחפשות את הטעם של הבשר, הביצים, החלב, הדגים. לכן במסעדה אני עושה חביתה מהצומח הכי דומה בטעמה לחביתה מהחי, אף על פי שבבית שלי אני מכין חביתה שלא דומה בטעם לחביתה מביצים. יש לנו גם מפעל שאנחנו מפתחים בו מנות טבעוניות ומנסים להגיע לטעמים דומים לאלה של מנות מהחי. פיתחנו אפילו מנה בטעם כבד אווז".
רוזנפלד מגלה שבתחילת דרכו החדשה אנשים חשבו שהוא יתרסק כלכלית בגלל המעבר לטבעונות, אבל זה לא קרה. "ההצלחה שלי לא נובעת ממה שיש על השולחן, טבעוני או לא, אלא מהניהול, מאיכות האוכל, מהמחירים, מרמת השירות", הוא מסביר. "בכל הפרמטרים האלה אני עושה בדיוק מה שעשיתי קודם, ולכן ההצלחה היא אותה הצלחה. מה שכן, המוטיבציה היום הרבה יותר גדולה, כי בעבר דובר בפרנסה נטו ואילו היום מדובר בפרנסה וגם בעשיית שינוי בעולם. שינוי לבעלי חיים, לבני אדם, לאיכות הסביבה, לכל הקשור במוסר. המסעדות שלי גם תורמות בשנה עשרות אלפי מנות אוכל לנזקקים, כשהמסר הוא לעזור לבני אדם, אבל לא על חשבון בעלי חיים".
חשבת לפתוח מסעדה בארץ?
"לא רק לא בארץ, אלא גם לא בעיר אחרת בגרמניה, כי אני חייב להיות נוכח במקומות שלי".
במסגרת הפעילות החברתית, במסעדת "דומיניון" של רוזנפלד מוזמנים נזקקים לאכול בחינם במשך שעתיים בכל יום. "התחלנו את זה עם פרוץ המלחמה באוקראינה כי הגיעו לפרנקפורט המון פליטים. מאז אנחנו ממשיכים, ואף אחד לא מנצל את זה לרעה", הוא אומר. "כשהפכתי לטבעוני, אז הרגישות שבי, שתמיד הייתה קיימת, באה יותר לידי ביטוי".
ביום רביעי הקרוב, ביריד "רביעי טבעוני" בדיזנגוף סנטר, יוצב דוכן פופ־אפ חד־פעמי של מסעדת "דומיניון". ההכנסות ממכירת המנות של המסעדה ייתרמו ל"חוות החופש" בעולש ולעמותת "קירות שקופים".
האירועים בישראל מאז 7 באוקטובר והשלכותיהם על היחס לישראלים וליהודים בעולם השפיעו גם על רוזנפלד. "אני ומשפחתי עסוקים גם באקטיביזם למען ישראל ולמען החטופים", הוא מספר. "בכל המסעדות שלי, ששלוש מהן כשרות, יש דגל ישראל או מנה שקשורה לישראל. בחנוכה אנחנו מדליקים נרות במסעדות. אנטישמים קלטו את זה מהר מאוד. הם מתקשרים על בסיס קבוע ואומרים 'חבל שהיטלר לא הכניס את כולכם לתאי הגזים'. יש הרבה מאוד ביקורות רעות עלינו ברשת, ויש גם ניסיונות לחרם, חלקם מצליחים, חלקם לא".
איך מתמודדים עם זה?
"השנה הזו הייתה מאוד קשה, אבל איזו ברירה יש לנו? להרים ידיים? בתקופה הזו אנחנו מנסים להסתכל על הדברים החיוביים. פתאום גילינו לא מעט אנשים שאינם יהודים שעומדים בצד שלנו, שתומכים בנו. בסופו של דבר, אני מאמין שנעבוד הרבה יותר חזק ממה שעבדנו קודם, כי הגיעו אלינו גם לקוחות חדשים שרצו להביע סולידריות".
