סכנה בתזונת תינוקות ופגים: מסמך חדש של האיגוד לאלרגיה קלינית שסקר את הספרות הרפואית, קובע כי מתן פורמולה חלבית לאחר הלידה עלולה לגרום לאלרגיה לחלב.
אלרגיה לחלבון חלב פרה היא מהשכיחות ביותר בגיל הינקות. בעשורים האחרונים עולה שכיחות אלרגיה למזון בכלל, ואלרגיה לחלבון חלב פרה בפרט. שכיחות האלרגיה לחלבון חלב פרה בתחילת שנות האלפיים נעה בין 0.3% ל- 0.5% בקרב הילדים הצעירים בישראל, ואילו שכיחותה כיום מוערכת כבר בין 0.85% – 1% מהילדים, קפיצה של למעלה מפי שניים בשני עשורים.
העם יאמר את דברו? הסעיף במתווה העסקה שעלול להוות מכשול – ואף אחד לא מדבר עליו
"ההתרעה זזה הצידה, כשל עמוק": התחקיר על 8200 חשף רק את קצה הקרחון
אלרגיה לחלבון חלב פרה לרוב חולפת בשנות החיים הראשונות בכ-60% מהמקרים, אולם השלכותיה הבריאותיות משמעותיות, הן במקרים שחולפים בגיל צעיר, ובוודאי באלו שנשארים אלרגיים אל תוך גיל ההתבגרות והבגרות.
אלרגיה לחלבון חלב פרה עלולה להוביל לחסרים תזונתיים בשנות הגדילה וההתפתחות, ואלה עלולים להתבטא בפגיעה במימוש פוטנציאל הגובה בגיל הבגרות ובירידה בצפיפות העצם. אלרגיה לחלבון חלב פרה גורמת גם למקרים הרבים של תגובות קטלניות בישראל עקב התקפים אנפילקטים – התקפי אלרגיה חריפים מסכני חיים.
בשנים האחרונות התפתחו, הן בעולם, והן בישראל, טיפולי דה-סנסיטיזציה לאלרגיה למזון, בו חושפים את המטופל לכמויות מזעריות הולכות וגדלות של גורם האלרגיה עד להפוגה בהתקפים, אולם יעילות הטיפול הזה לאלרגיה לחלבון פרה מופחתת.
על בסיס מספר עבודות רפואיות ומדעיות, מומלץ כיום להתחיל חשיפה למזונות אלרגניים כמו בוטנים וביצה, החל מגיל 6-4 חודשים. חשיפה מוקדמת ועקבית למזונות אלה באופן קבוע לכלכלת התינוק, ללא הפסקות ממושכות, מאפשרת מניעה ראשונית של אלרגיה לאותם מזונות.
בנייר העמדה החדש של האיגוד מצוין כי המקרה של חלב שונה, הן משום שלא ברור מהו הגיל ומהי התדירות האופטימליים לחשיפה לתמ"ל חלבי, במטרה למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב, והן לאור היתרונות הבריאותיים הרבים הגלומים בהנקה.
על פי המלצות איגוד הבריאות העולמי יש להאכיל תינוקות בחלב אם מהשעה הראשונה לחיים ועד לפחות גיל חצי שנה. אלא שמחקר שנערך לאחרונה בארץ, מצא כי בעוד 96% מהיולדות בישראל סבורות שילדיהן ניזונו מהנקה בלבד מהלידה, כמחצית מהתינוקות קיבלו תוספת של תמ"ל חלבי בעת השהייה בבית החולים.
במקביל, מספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, הדגימו כי תינוקות שניזונו מתמ"ל חלבי בימים הראשונים לחיים, אפילו בכמות מועטה, ולאחר מכן ניזונו מהנקה בלבד, פיתחו אלרגיה לחלב בשיעור גבוה יותר מאשר תינוקות שניזונו מהנקה בלבד מהלידה או בשילוב של הנקה ותמ"ל באופן קבוע.
בהנחיות האיגוד האירופאי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית משנת 2021 כבר הוצע להימנע מתוספת זמנית של תמ"ל חלבי בשבוע הראשון לאחר הלידה, על מנת למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב. המחקרים, שפורסמו לאחרונה בישראל, איששו ממצאים אלה ותומכים בהמלצות האיגוד האירופאי.
"המסקנות המצטברות מצביעות על כך שהזנה זמנית של תינוק בתמ"ל חלבי בימים הראשונים לחיים, אפילו בכמות מעטה, ומעבר להנקה בלבדית לאחר מכן, עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב", קובעים המומחים בישראל במסמך החדש.
לאור זאת, על מנת להפחית את הסיכון של התינוק לפתח אלרגיה לחלבון חלב פרה, האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ממליץ לאימהות המעוניינות בהנקה בלבד להימנע ממתן תוספות של תמ"ל חלבי לתינוק בימים הראשונים לחיים. במידה שהתינוק קיבל תוספות של תמ״ל חלבי, אפילו בכמות מעטה, בימים הראשונים לחיים, מתן תוספת קבועה של תמ״ל חלבי מספר פעמים בשבוע במקביל להנקה, עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב.
