"בתאריך 4.10, שוחחתי עם קצין בכיר מאוד בפיקוד דרום ושאלתי אותו האם יש איזשהו משהו ביטחוני שיכול להשפיע על מסיבת הנובה, והוא אומר לי 'לא'", כך תיאר היום (שני) אייל אזולאי, קצין המשטרה שהיה מ"מ נרחב נגב בבוקר שבעה באוקטובר.
אזולאי, שפרש מהמשטרה לפני כחודשיים, התייחס למסיבת הנובה: "אני יכול להגיד אולי בוודאות מוחלטת שהיא לא הייתה חלק מהתכנית המקורית של ההתקפה ב-7.10 – לא לקחו בחשבון את המסיבה הזו. המסיבה הזו, שהותקפה על ידי יותר מ-300 מחבלים, הביאה את המחבלים להתעכב במשך שעות ולעשות מעשים נוראיים כנגד משתתפי המסיבה, הנובה שיבשה להם את תכנית ההתקפה, ואני לא יודע מה אותם אנשים שנקלעו לתופת מנעו בגופם. הם לא ידעו על הנובה. אני אומר את זה גם למשפחות שאני מלווה ממתחם הנובה, שהאנשים עיכבו את ההתקפה על מדינת ישראל".
אזולאי הוסיף: "אנחנו קיבלנו גם מהשב״כ וגם מהצבא איזשהו תרחיש ייחוס של פלישה של עשרות מחבלים ממספר נתיבי חדירה לתוך שטח מדינת ישראל, מספר מצומצם, כאשר בפועל אנחנו יודעים שהיו כ-4,000 מחבלים שנכנסו ועוד 2,000 בוזזים, וזה לא כולל את ה-2,000 שהיו ברקע, כלומר מדינת ישראל הותקפה על ידי 10,000 מחבלים."
לגבי עצם המתקפה על הנובה, אמר אזולאי: "אני יכול להגיד אולי בוודאות מוחלטת שהיא לא הייתה חלק מהתכנית המקורית של ההתקפה ב-7.10 – לא לקחו בחשבון את המסיבה הזו. המסיבה הזו, שהותקפה על ידי מעל ל-300 מחבלים, הביאה את המחבלים להתעכב במשך שעות ולעשות מעשים נוראיים כנגד משתתפי המסיבה, הנובה שיבשה להם את תכנית ההתקפה, ואני לא יודע מה אותם אנשים שנקלעו לתופת מנעו בגופם. הם לא ידעו על הנובה. אני אומר את זה גם למשפחות שאני מלווה ממתחם הנובה, שהאנשים עיכבו את ההתקפה על מדינת ישראל".
על העובדה שבשלבים הראשוניים מסיבת הנובה לא קיבלה אישור להתקיים בשבעה באוקטובר סיפר: "בתאריך 4.10, שוחחתי עם קצין בכיר מאוד בפיקוד דרום ושאלתי אותו האם יש איזשהו משהו ביטחוני שיכול להשפיע על מסיבת הנובה, והוא אומר לי לא. בשלב הראשון הצבא נתן היתר למסיבה לתאריכים-5.10 ו-6.10. כששאלתי מדוע לא אושרה המסיבה גם ב-7.10, קיבלתי עדכון שהצבא האריך את האישור ל-7.10.
"אחרי שהיה השינוי הזה, התקשרתי לאותו קצין בכיר, ושאלתי אותו מה פשר השינוי הזה והאם יש סיבה שאני אדע. האם זה קשור לביטחוני, אז תן לי לדעת, אל תפתיע אותי. התשובה הייתה שאין שום דבר. קודם כל התשובה הייתה ״תן לי לעשות בדיקה, אני לא מכיר״, ואז אחרי השיחה אני מקבל אישור של מפקד החטיבה הצפונית שעדכן את האישור ואישר את שלושת הימים, כולל את תכנית האבטחה, ואני מקבל את זה במסמך כתוב, לא טלפון ולא כלום".
על הרגעים הראשונים של הטבח אמר: "בשעה 06:32-06:30 התקשרתי לנציג שב"כ שאמר שהם מקבלים כל מיני אינדיקציות, יכול להיות שיש משהו בכרם שלום ובחוף זיקים, אבל אנחנו עדיין לא מבינים שאנחנו באירוע המפלצתי הזה. הרמתי טלפון בשעה 06:39-06:38 למפקד המחוז, ניצב אמיר כהן וביקשתי ממנו את האישור לפזר את המסיבה. והוא אומר לי 'תעיף אותם מיד'.
"שתיים-שלוש דקות אחרי בערך אני מקבל טלפון מהקמב״צ המחוזי, דודו, שאומר לי 'אייל, מפקד המחוז הכריז פרש פלשת', מרגע שמפקד המחוז מכריז פרש פלשת, ובגלל שאני מפקד המרחב אני מקבל את זה בעדכון טלפוני, אבל זה יוצא גם במערכות השליטה והבקרה שלנו, שזה יוצא למעשה לכל הכוחות, אני מבין שאנחנו באירוע אחר. נסענו על שבילי עפר כדי לא לעלות על הכבישים. אם הייתי נוסע כפי שבאתי רבע שעה לפני, כנראה שלא הייתי מופיע בפניכם, כי בצומת מגן כוח ראשון כבר הגיע והרגו שם כוח צבאי שהיה שם"
על הגעת כוחות צה"ל בשעה מאוחרת מידי: "הצבא כצבא במסה התחיל להגיע רק בצהריים. לא שאין חיילים בבוקר, יש חיילים בבוקר. אני רואה את החיילים, אני רואה את מסוק הקרב מעלינו, אני שומע את מטוסי הקרב מפציצים. אבל כמסה, שאתה מצפה לראות גדודים, זה קורה רק סביב השעה 15:00-14:00 בצהריים. הלחימה מתבצעת סביב 6:30, לצורך העניין בנובה 11:00-10:00, זה נגמר.
"יש עדיין כל מיני תאים של תקיפה, אבל המסה של הטבח של התקיפה היא בשלוש-ארבע השעות הראשונות ,ושם משטרת ישראל עמדה והגנה בגופה, ושילמה מחיר כבד מאוד. זו הסיבה שאני חוזר שוב ושוב, המשטרה הצילה את מדינת ישראל. זו לא קלישאה. אני הייתי שם, אני כמעט שילמתי בחיי, אני והשוטרים שלנו. אף אחד לא רק שלא ברח, כולם, כל המרחב וכל המחוז, ושוטרים גם מחוץ, באו ונלחמו, הצטרפו ללחימה".
על התחקירים הפנימיים במשטרה סיפר: "ביצעו תחקירים שהוצגו גם למפכ"ל הקודם, קובי שבתאי. כמו כן, מפקד המחוז פנה לשני ניצבים בדימוס שלא קשורים לדרום וללחימה אבל שיש להם ניסיון רב, הציגו להם את החומרים, וביקשו מהם לבחון את הכשלים. המשטרה לא חפה מטעויות ומשלמת ביוקר בביקורת הציבורית, שני הניצבים שבדקו במסרקות את הדברים אומרים שמשטרת ישראל באירוע הזה, אבל במקרה הזה המשטרה פעלה ללא דופי, בגבורה ובאומץ. אנחנו רגילים במשטרה לקבל ביקורת, הרבה פעמים בצדק. פה צריך לבוא, ואני אומר את זה לציבור, ולהצדיע לשוטרים, ולחבק את המשפחות.
"השוטרים שילמו בגופם, 58 שוטרים, 22 מהם שוטרים שלי אישית שאני מפקד שלהם. יש לי ביקורת שמתייחסת למשטרה היא לא בהקשר של תפקוד השוטרים והמפקדים, בכל הרמות, מרמת התחנה, המרחב, המחוז וגם המטה הארצי, שעשו הכול אבל הכול להציל את המצב. מפריע לי שבתפיסת הביטחון של מדינת ישראל לא סופרים את המשטרה. כי אם עושים הערכת מצב ב-23:00 וב-4:00 בבוקר ויש חשש כלשהו, למה לא מעלים נציג מהמשטרה? תעלו את המפכ״ל, את ראש האגף המבצעי.
בעניין כמות השוטרים: "ביום הזה היו סה״כ כ-1,400 שוטרים, מתוכם כ-1000 כוחות תגבור, ועוד כ-3,000 שלנו, סה״כ כ-4,000. במתחם הנובה בערך 420 שוטרים רק למתחם ולמעטפת, ביישובים, גם ביישובי העוטף שהם לא תחת אחריות שלי, ברגע שאנחנו מבינים שאין שם כוח שמגיב אז אנחנו כן שולחים ועושים את המקסימום, וגם נהרגים שם".
על התרגיל שנערך מספר שבועות לפני השבעה באוקטובר: "ב-24.9.2023, כשלושה שבועות לפני אירועי ה-7.10, אנחנו מחוז הדרום יחד עם צה"ל מקיימים תרגיל לתרגול ההיערכות והפריסה לפרש פשט כלומר חדירה מהים, חדירה מהאוויר, חדירה מהקרקע ומהתת-קרקע. אפשר לומר שזה כמעט אחד לאחד 7.10. הדבר היחיד שהוא שונה זה ההיקף. נערכנו לעשרות מחבלים ממספר בודד של נתיבי חדירה, בפועל מה שקרה ב-7.10 זה פי מאה. 4,000 מחבלי נוח׳בה כף הרגל שלהם דרכה בתוך שטח מדינת ישראל, ועוד אלפיים בוזזים. זה שתי אוגדות בערך. ועוד 4,000 מחבלים שתוקף, זה סדר הגודל שאנחנו מתמודדים. זה לא התרחיש שהיה בתרגיל. מי שקובע את נקודת הייחוס שלנו כמשטרה למה להיערך זה לא משטרת ישראל, כי היא לא גוף שאוסף מודיעין בתוך רצועת עזה."
