"הכול כל הזמן בעלייה, זה לא שבהסתכלות קדימה אני יכולה להסתמך על המחירים עכשיו", אומרת ל'דבר' ענבר (שם בדוי), מורה לחינוך מיוחד בת 28, שגרה בירושלים עם בן הזוגה, מילואימניק וסטודנט, ומחכה ללדת. "אנחנו לא אנשים שמוציאים הרבה, לא קונים הרבה בגדים חדשים ודברים כאלה, כן ניסינו לקנות עגלה יד שנייה, לחפש מי יכול להעביר לנו בגדים לתינוק. יכול להיות שנצטרך בעתיד מטרנה או אוכל אחר לתינוק. אחר כך יש עוד הוצאות, בסופר, בגנים.
עליות המחירים של תחילת 2025, שרבות מהן נגרמו מהחלטות ממשלה, מטרידות את ענבר. "הגענו לכל מיני שיקולים שלא היו לנו, לקנות דברים לפני עליות המחירים, למלא מיכל דלק לפני עליית המע"מ. אח שלי אמר לי לפני כמה ימים שמתוכנן חרם צרכנים על הסופרים הגדולים. מי יפסיק לקנות בסופר? אנשים יחזיקו יום-יומיים. הבנתי שאני חיה במדינה שאין גבול לכמה המחירים יכולים לעלות בה. לא שזה יגרום לי לעזוב את הארץ עכשיו, אבל זה מתסכל".
"החוסן הכלכלי של משפחות יורד"
כמו ענבר ובן זוגה יש עוד רבים, כפי שמורגש היטב בפעילותה של עמותת 'פעמונים', המלווה משפחות שמתמודדות עם קשיים כלכליים. "אנחנו רואים עלייה בפניות, ובתוכה עלייה בפניות ממעמד הביניים, אנשים שבעבר לא ניגשו לעזרה", אומרת שרון לוין, מנהלת ההסברה של העמותה. "בחודש שעבר היו לנו בערך 1,000 פניות – כפול ממה שהכרנו בעבר. אנחנו עוסקים בלתת מענה מותאם לתקופה הזאת, של מלחמה ומשבר, אבל יש המון אי-ודאות. ההוצאות שהיו לנו נכון לאתמול כבר לא נכונות מהיום ואילך. זה אתגר גדול להתנהל בתנאים משתנים".
מה השתנה אצל המשפחות בישראל במלחמה מבחינה כלכלית?
"קודם כול, יש לנו יותר פניות. יותר ויותר פונים אלינו מכל המגזרים ומכל סוגי האוכלוסייה, משפחות עם הכנסות יותר נמוכות, צעירים, משפחות צעירות וגם ממעמד ביניים לא מעט, כולל בעלי עסקים שזו תקופה לא פשוטה עבורם. הוצאנו לפני שלוש שנים את מדד החוסן הכלכלי, ואנחנו רואים מגמה ברורה של ירידה בחוסן הכלכלי של משפחות.
"במשפחות רבות אחד מבני הזוג יצא למילואים. מי שנשאר בבית צריך להחזיק גם את הבית, וגם משרה. אנשים הורידו שעות במשרה או היקף משרה. גם עצמאים ובעלי עסקים קטנים. יש כאלה שגם הסתבכו בחובות, לקחו הלוואה כדי לסגור מינוס, אבל הם לא שינו את ההתנהלות שלהם, ואז שוב נכנסו למינוס, לקחו עוד הלוואה, ונכנסו מעגל של חובות שמאוד מאוד קשה לצאת ממנו".
דוח פעמונים לחוסן כלכלי של משקי בית בישראל ל-2023
איך אתם תומכים במשפחות כאלה?
"אנחנו עוסקים בליווי ובהדרכה של משפחות להתנהלות כלכלית נבונה. אנחנו נותנים מענה ליותר מ-3,000 משפחות בשנה, חצי בשיתוף עם משרדים ממשלתיים וחצי משפחות שפונות אלינו בליווי פרטני או בקורסים וסדנאות. יש לנו גם מכללה לחינוך פיננסי שבה אנחנו עוסקים גם במניעה דרך הרצאות וסדנאות וקורסים למקומות עבודה, בתי ספר ומתנ"סים. יש לנו אפליקציה חינמית לניהול תקציב שאנחנו ממליצים גם למשפחות שנמצאות אצלנו בליווי, אבל באופן כללי לקהל הרחב להשתמש בה כדי לעקוב אחרי ההוצאות. יש לנו גם יחידת מחקר לחוסן כלכלי.
"הכלים שאנחנו נותנים הם דבר ראשון לעשות מיפוי מחדש של כל ההוצאות, זאת אומרת אנחנו מסתכלים על הוצאות, הכנסות, מיצוי זכויות, נכסים, חסכונות, וגם כל הנושא של חובות או הלוואות, מינוס וכו'. זה נותן למשפחות מראה מדויקת של המצב הכלכלי שלהן, כי הרבה לא יודעים כמה הם מוציאים ועל מה ולאן נעלם הכסף. זה נותן הרבה בהירות".
מה הייתם מצפים מהמדינה בתקופה כזאת?
"צריך לטפל ביוקר המחיה. צריך להקצות תקציבים. משפחות שפונו חוזרות הביתה, אנשים יצטרכו לשקם את הבתים שלהם, גם בדרום וגם בצפון, יש לזה פן כלכלי, זה פרמטר מאוד מאוד משמעותי שצריך להביא אותו בחשבון. אנשים יצטרכו לשקם את הצימרים שלהם, את מקומות העבודה, את החקלאות ואת הבתים שלהם שנפגעו. אנשים יצטרכו למצוא פרנסה ולהתפרנס בכבוד. בלי תמיכה של המדינה בדבר הזה, זה לא יקרה בצורה טובה. צריך תוכניות מקיימות עם תקציבים, וכשיש משהו אנחנו מברכים עליו. יש תוכנית לאומית לחינוך פיננסי שרשות שוק ההון אמורה ליישם והיא לא מיישמת כי אין לה תקציבים.
"כארגון מגזר שלישי אנחנו מטפלים במה שאנחנו יכולים. המדינה צריכה להבין שצריך לטפל בזה, ולטפל בזה אתמול, לא היום ולא מחר. זה חלק מהותי מהשיקום של המדינה".
