"התרעתי כבר בתחילת השנה שעברה שאם לא יאריכו את הזכאות לחל"ת (חופשה ללא תשלום), נגיע לקטסטרופה תעסוקתית. שכשתיגמר המלחמה, נרצה להתניע מחדש את ענף התיירות – ולא יהיו עובדים. נחשו מה קרה? בדיוק מה שאמרתי", כך אמרה מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון ענבר בזק בדיון בוועדה לצמצום פערים שכונסה היום (שני) בכנסת, ועסקה בשיקום התיירות בצפון ובעוטף עזה. לדבריה, גם כיום לאחר הפסקת האש, לא ניתן להתניע את עסקי התיירות בצפון עקב חוסר בעובדים.
בין הנושאים העיקריים שעלו בדיון: הקושי לגייס כוח אדם לתעסוקה והצורך בשיפוץ הצימרים אחרי שנה של חוסר פעילות. משרד התיירות התחייב בדיון להשקיע כ-175 מיליון שקלים בענף השבור.
"אין עובד מדינה שלא יוצא לנופש פעם בשנה. תחליטו שאת הכסף הזה מזרימים לגליל ולעוטף"
בזק קראה גם לקבוע בהוראת שעה כי עובדים בעבודה מועדפת בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה ביישובי הגליל והעוטף יהיו זכאים גם למענקים כפולים. "אנחנו מבקשים מענק חזרה לעובדים הוותיקים שיעודד אותם לחזור. מכללת תל חי לא נפתחה השנה בגליל, אז אין צעירים, וגם הם היו חלק ממצבת העובדים בענף התיירות".
לצד זאת קראה בזק לקבל החלטת ממשלה על סיוע לבעלי הצימרים, שנותרו נטושים במשך 14 חודשים: "בלי עזרה, לבעלי הצימרים הקטנים לא יהיה כסף לשפץ. צריך החלטת ממשלה ש-50% מהנופשים של עובדי המדינה יהיו בעוטף ובגליל. זה יזרים כסף שגם ככה משרדי הממשלה מוציאים. אין עובד מדינה שלא יוצא לנופש פעם בשנה. תחליטו שאת הכסף הזה מזרימים לגליל ולעוטף". היא הציגה בפני הוועדה נתונים שלפיהם 86% מהעסקים בענפי האירוח והאוכל באשכול גליל מזרחי נפגעו ברמה גבוהה (מעל 51%).
מנכ"ל מלון גליל עליון הצמוד לאגמון החולה, ארז משה, דיבר אף הוא על מצוקת כוח האדם: "המלון שלי הוא הראשון שנפתח באזור. מתוך 200 עובדים בעבר, הצלחתי לגייס 60, אבל אנחנו צריכים עזרה לשמר את העובדים שהצלחנו לגייס עד שהביקושים יעלו, אחרת לא נוכל לגייס אותם חזרה. שלא ישתמע שאנחנו מסכנים. אנחנו חזקים, ציונים. אבל אנחנו צריכים עזרה. אחרת הגבול של המדינה יתחיל בראש פינה".
ההתחייבויות של משרד התיירות
ואיל כיוף, מנהל אגף תיירות כפרית במשרד התיירות, הודיע כי בכוונת המשרד להקצות כ-60 מיליון שקלים במהלך שלוש השנים הקרובות לטובת "שיקום והרחבה של מתקני ההלנה", בין היתר דרך החוק לעידוד השקעות הון, והבהיר שהמשרד סבור "שכל המתקנים שהיו סגורים במשך שנה דורשים ריענון".
לדבריו, בכוונת המשרד להקצות 40 מיליון שקלים נוספים לעידוד ישראלים לנפוש בארץ, ו-75 מיליון שקלים לבניית תשתית תיירותית, לרבות בנייה ושיקום של מרכזי תיירות ושילוט ו"כל מה שקשור למתיחת הפנים שנדרשת כדי לעודד הגעת תיירים". תקציבים אלו, לדבריו, דורשים עוד את אישור אגף התקציבים באוצר. יו"ר הוועדה, אברהם בצלאל, הדגיש כי יש למהר עם גיבוש התקציבים והקצאתם לשיקום התיירות כבר השנה.
ראשת המועצה האזורית אשכול מיכל פלג עוזיהו הדגישה כי תיירות יכולה להיות מרכיב משמעותי בשיקום הנגב המערבי, לרבות יצירת מקומות עבודה טובים ויצירת תדמית חיובית של מרחב שטוב ומשמעותי לחיות בו: "למי שמביא אלינו 'סיורי אושוויץ', אני אומרת שאנחנו עם של אור ותקומה. הסיפור שלנו הוא לא 7 באוקטובר, אלא מה שהיה לפניו ומה שיהיה אחריו. אל תגדירו אותנו דרך זה".
"צריך להצטרף לחקלאים, לגעת באדמה", המשיכה פלג-עוזיהו, "ולהתחזק ברגש הציוני. לצערי, אני לא רואה שלשם המשאבים הולכים, ושבונים נראטיב של תקומה ועוצמה באשכול. אם משרד הביטחון, הממשלה והמשרדים הממשלתיים יחליטו שזה עיקרון לשלוח אנשים לצרוך פעילות בפריפריה, זה יקרה. אם יחליטו שפסטיבלים בפריפריה זה חשוב, זה יקרה. אבל זה צריך להיות חלק ממדיניות".
ארנון בירן, ראש אגף תיירות בשלטון האזורי וראש צוות תיירות במנהלת תקומה, אמר שיש קשר הדוק בין פיתוח תיירות ופיתוח המרחב הכפרי: "האפשרות לצאת לשטחים הפתוחים היא חלק מהחוסן הנפשי. זה חיבור משמעותי לחקלאות, לאדמה, לביטחון התזונתי. החקלאים לא עזבו את אזורי העימות. הם המשיכו לחלוב את הפרות ולהיות בשדות". לדבריו, המדינה איננה מקצה מספיק לסיוע לתיירות הכפרית, בדגש על קו העימות, ומתמקדת בסיוע למלונות הגדולים.
