הדגמים החדשים בסדרת POCO מדגים היטב את סוד ההצלחה – על הנייר אלו מכשירי ביניים זולים יחסית, בפועל נראה שהם יספיקו לרוב השימושים של רוב הצרכנים, ובעצם אין סיבה לשלם יותר.
מבנה ועיצוב: דומה אבל שונה
השינויים במראה בולטים מיד. גב המכשיר מחולק לשני צבעים שונים, בחלוקה לא שווה. הדגם שהגיע לבדיקה היה בצבעי שחור-אפור, ואפשר לבחור גם במכשיר בגווני ירוק או בגב צהוב-שחור, שנראה קצת כמו מהדורה מיוחדת לאוהדי בית"ר ירושלים. זה עיצוב שונה מהרגיל ואין לו כמובן שום השפעה על הביצועים. בנוסף, כרגיל אצל שיאומי, בערכה יש כיסוי מגן למכשיר שמסתיר את חלוקת הצבעים.
שינוי נוסף נעשה במצלמות, וזו כבר מסורת של פוקו לשנות בכל שנה את המיקום והצורה. בדגם הקודם היו ארבע עדשות (או שלוש ועוד עיגול לפלאש), אבל בדגם הפרו החדש יש רק שתיים. מצד אחד יש דגמים נוספים של שיאומי עם עיצוב דומה, מצד שני זה נראה כמו קריצה, "השראה" או דמיון רב למצלמות של האייפון 16.
מעבר לשינויים האלה, העיצוב סטנדרטי: המסך שטוח לחלוטין ומכסה את כל חזית המכשיר, מצלמת הסלפי תופסת מקום מינימלי בראש המסך, יש כפתור הפעלה וכפתורי ווליום ואין חיבור לאוזניות חוטיות. בנוסף, אין תמיכה ב-eSIM, וחבל.
הפוקו X7 פרו הוא מכשיר גדול, עם מסך בגודל 6.67 אינץ' ושוקל כמעט 200 גרם. הוא לא מרגיש כבד במיוחד, אבל בהחלט תופס הרבה מקום בכיס המכנסיים.
בהגנה על המכשיר נרשמה קפיצת מדרגה משמעותית, מעמידה בתקן IP54 בשנה שעברה לרמה של IP68, כלומר היא אמורה לספק הגנה טובה מפני מים ואבק, ברמה זהה לזו שתמצאו במכשירי דגל של אפל, סמסונג ויצרניות אחרות, ואפילו טבילה של המכשיר למים. לצד ההגנה הזו יש כוכבית, ולפיה "אין אחריות יצרן על נזקי חדירת נוזל, אבק ו /או קורוזיה".
ההגנה על המסך שודרגה גם כן, אבל "רק" ל-Gorilla Glass 7i, כלומר לא הדגם שמשולב במכשירי דגל, וגב המכשיר עשוי פלסטיק.
חומרה: הביצועים טובים והסוללה גדלה
את ה-X7 פרו מפעיל מעבד Dimensity 8400 Ultra של מדיהטק, ובדגם שהגיע לבדיקה היו לצידו 8 גיגה בייט של זיכרון ואחסון בנפח 256 גיגה. יש גם דגם יקר יותר עם יותר זיכרון ואחסון, אבל גם הדגם ה"בסיסי" יותר שנבדק הספיק בהחלט – הפוקו הגיב במהירות למשימות שונות, הפעיל בקלות משחקים עתירי גרפיקה ולא התחמם.
רמת הבהירות המקסימלית שודרגה, ולא בטוח עד כמה זה הכרחי ומורגש: נכון, אין בעיה להשתמש במכשיר תחת אור שמש ישיר, אבל הבהירות היתה מספיק חזקה בדגם הקודם. המסך מספק תצוגה צבעונית טובה מאוד והרמקולים חזקים ומספקים צליל מספיק טוב, ועדיין עדיף להשתמש ברמקול חיצוני או באוזניות.
שיאומי מציגה שיפור משמעותי בסוללה: אחרי שהתרגלנו שרוב מכשירי הביניים ומכשירי הדגל מצוידים בסוללת 5,000 מיליאמפר, ב-X7 Pro מדובר כבר בסוללת 6,000 מיליאמפר. אחרי טעינה מלאה המכשיר החזיק מעמד יום וחצי עד יומיים ללא בעיה, וכשהסוללה מתרוקנת יש תמיכה בטעינה מהירה ובערכה כלול מטען מתאים, בהספק של 90 וואט. זה אומר שנדרשה בערך רבע שעה כדי להטעין את הסוללה מ-15% ל-50% ולטעינה מלאה נדרשו בערך 40 דקות.
תוכנה: עומס של אפליקציות, ויש גם AI
מערכת ההפעלה של הפוקו היא אנדרואיד 15 עם ממשק HyperOS של שיאומי. מבחינת עיצוב, נראות וממשק אין כאן חדש ממש – לאחר שאישרתי את ברירות המחדל המערכת מציגה "מגירת אפליקציות" והניווט נעשה באמצעות מחוות אצבע, ואת הבחירות האלה אפשר לשנות בכל רגע בתפריט ההגדרות.
כרגיל אצל שיאומי, לאחר ההתקנה מגלים במכשיר שפע של אפליקציות שהותקנו בלי לשאול אתכם – חבילת אפליקציות של גוגל, חבילה נוספת של שיאומי, וגם נטפליקס, ספוטיפיי, Booking, לינקדאין ועוד ועוד. יש גם משחקים רבים והצעות להתקנה של עוד משחקים. זו רשימה באמת ארוכה ועמוסה של אפליקציות.
החידושים הבולטים יותר הם בתחום ה-AI, כמובן. ג'מיני של גוגל משולבת בחבילת האפליקציות של החברה שמותקנת מראש, והיא לא היחידה כאן. בדומה לחידושים שאינו כבר בסדרת S24 של סמסונג, שיאומי שילבה כלי AI גם באפליקציית הפתקים שלה, בעזרתה אפשר לקבל תקציר של טקסט, לבצע הגהה אוטומטית וגם תרגום, יש כלי דומה גם בדפדפן של שיאומי (יש דבר כזה), וגם פה אפשר לקבל תקציר של כתבה או תרגום שלה. כל היכולות האלה עובדות גם בעברית. באפליקציית הרשמקול אפשר לתמלל אוטומטית הקלטות, עם זיהוי אוטומטי של דוברים שונים – אבל כאן אין תמיכה בעברית.
מצלמות: פחות עדשות, התוצאות לא נפגעו
סידור העדשות השתנה כאמור, ושיאומי ממשיכה את מגמת הצמצום: לפני שנתיים היא הציעה במצלמה הראשית חיישן של 108 מגה פיקסל, בשנה שעברה "הסתפקה" ב-64 מגה והשנה מדובר כבר על 50 מגה בלבד. השינוי הזה מוכיח שוב שזו לא הכמות אלא האיכות ו/או ש-Less is more.
גם עם שתי מצלמות אחוריות בלבד, אחת כאמור עם חיישן 50 מגה והשנייה עם חיישן 8 מגה, וזום אופטי כפול 2, ה-POCO X7 Pro מספק תמונות טובות מאוד, חדות ועם צבעוניות יפה. זה נכון גם לגבי צילום לילה, בו מופקות תמונות טובות ויותר.
גם כאן יש יכולות AI, כמובן – יש תכונה של שינוי רקע השמיים, ששיאומי כבר שילבה בדגמים קודמים, וגם מחיקת פרטים ואנשים מהתמונה. אפשר לתת למערכת לזהות לבד פטים או לסמן אותם ידנית. התוצאה לא תמיד מושלמת, אבל בהחלט טובה יותר מבעבר, עם פחות מריחות ושאריות שמעידות על השינוי שחל בתמונה.
דגמי POCO X היו בשנים האחרונות בין המכשירים המוצלחים ביותר בקטגוריית הביניים, ומתחו את גבול הקטגוריה כשהתקרבו לאט לאט לתכונות ויכולות של מתחרים יקרים יותר. ה-X7 Pro ממשיך את המגמה עם שיפור ברמת ההגנה על המכשיר, סוללה גדולה יותר, תכונות AI נוספות ומצלמה טובה. בגזרת השיפורים אפשר לציין בעיקר את עומס האפליקציות שמאפיין את שיאומי, ולא בטוח שמסך כל כך גדול יתאים לכולם.
המחיר נשאר ללא שינוי, וזו בשורה משמעותית – בעיקר בישראל של 2025. הדגם שהגיע לבדיקה עולה כ-1,650 שקל ולאחר שדרוג ל-12 גיגה בייט זיכרון ואחסון בנפח 512 גיגה המחיר מגיע ל-1,950 שקל, זהה למחיר של ה-X6 Pro בשנה שעברה. במחיר הזה ועם היכולות האלה ה-X7 Pro הוא בהחלט אחד המכשירים המוצלחים והמומלצים בקטגוריה שלו.
