בחדשות 12 חשפו הערב (שלישי) כי בתחילת המלחמה, בשבועות הראשונים לאחר השבעה באוקטובר, חמאס הוציא מספר תצפיתניות שהוחזקו באותו הזמן במנהרה בצפון הרצועה, והעביר אותן למבנה אחר מעל הקרקע. מספר ימים לאחר מכן, חיל האוויר הפציץ את המנהרה, והיא הוכרזה בצה"ל כמנהרה שהושמדה. עם זאת, מתברר שחמאס הצליח לשקם את המנהרה – ולאחר כחודש החזיר אליה את התצפיתניות.
נזכיר כי היום דווח כי בחמישי הקרוב ישוחררו ארבעה חטופים שאינם בין החיים, ובשבת לאחר מכן ישוחררו כל החטופים החיים – שנכללו בשלב א'. כמו כן, בשבועות האחרונים, פורסמו עדויות חדשות מפי חטופים ששוחררו לאחרונה, מהן עולות תמונה מדאיגה. באחד המקרים, בניין קרס על אחד החטופים ששוחררו ועל חטופים נוספים בעקבות הפצצות צה"ל, והוא ניצל בנס. המחבלים איימו על החטופים כי יירו בהם במקרה של ניסיון חילוץ של צה"ל.
כמו כן, באוגוסט פורסם כי בישראל גוברת ההערכה כי חמישה מתוך ששת החטופים שגופותיהם הובאו לארץ נהרגו בשבי במהלך הפצצה של צה״ל בעת התמרון הקרקעי בחאן יונס לפני כחצי שנה. הערכות אלה מיוחסות לחטופים יגב בוכשטב ז״ל, אלכסנדר דנציג ז״ל, יורם מצגר ז״ל, נדב פופלוול ז״ל וחיים פרי ז״ל. בצה״ל ובשב״כ טרם הצליחו לקבוע כיצד נהרג אברהם מונדר ז״ל, שגופתו חולצה יחד עם החמישה.
עוד דווח, כי באוגוסט הוצג למשפחות החטופים הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו, שנחטפו ממסיבת הנובה, וכרמל גת שנחטפה מבארי, תחקיר על "מבצע מפצח האגוזים", במהלכו נהרגו ששת החטופים בתל סולטן. כשבועיים לפני שנמצאו גופות החטופים התנהל קרב של שייטת 13 במרחב, במהלכו אותר מתחם תת-קרקעי. במהלך אותה תקופה נמצא בחיים האזרח פרחאן אלקאדי.
יאיר הורן ששב מהשבי סיפר כי הוחזק במנהרות צרות ונמוכות. הוא פגש במהלך אחד הימים את אחיו, איתן, אך נאסר עליהם לדבר זה עם זה. משפחתו של יאיר ואיתן סיפרה אתמול כי פרט למפגש הזה, לא ידע לספר עוד על מצב האח שלא נמצא ברשימה בשלב א'. לפי עדויות נוספות, החטופים ששהה איתם התקשו ללכת ולעמוד במנהרות הצפופות.
חטוף נוסף ששוחרר סיפר על מצבו של החטוף אלקנה בוחבוט, שלמרות היותו חולה אסתמה, מוחזק במנהרה בעומק 30 מטרים מתחת לאדמה, בחלל מלא עובש. הוא ביקש מהחטוף ששוחרר להעביר לאשתו ולבנו את השיר "לוחמת", כדי שישמעו כל יום. אלקנה ניסה לשמור על שגרה יהודית בשבי – כולל קידוש בשישי וצום ביום הכיפורים. בנוסף, אלקנה נחשף לתמונתו מונפת בכיכר החטופים והתיעוד חיזק את רוחו מאוד.
עדות מטלטלת נוספת הגיעה מאלי שרעבי שחזר מהשבי יחד עם אוהד בן עמי ואור לוי, על מצבם של אלון אהל ואליה כהן. לדבריו, השניים הוחזקו במנהרה חשוכה כשהם אזוקים, סבלו מהרעבה מכוונת בזמן שהמחבלים אכלו ארוחות מלאות מולם. שרעבי שימש להם כדמות אב ותמך בהם, ותקשר עם השובים בערבית.
אחת החטופות סיפרה כי הוחזקה בבית של פעיל בג'יהאד האיסלאמי, ונדרשה לטפל בילדיו.
חטופה אחרת הוחזקה אצל משפחה שבה האב נשוי לכמה נשים. אותו מחבל, כך סיפרה השבה, היה אלים מאוד, ברמה שקשה לתאר. הוא הפך אותה ממש למשרתת. הצעירה שבנשותיו של אותו מחבל, בערך בשנות השלושים לחייה, נקשרה מאוד לחטופה וגוננה עליה מההתעללות שחוותה מאב המשפחה, והבטיחה שהיא זו שתעשה את המטלות במקומה.
אחד החטופים סיפר כי לא קיבל תרופות למרות שנזקק להן, אכל פיתה עם חומוס פעם ביום, ורק לעתים רחוקות היה מקבל ירקות. במהלך ימי השבי הארוכים הוא איבד כ-15 קילו ממשקל גופו. באחד הימים נחשף אותו חטוף לשידורי רשת ב' ברדיו, שם שמע על תחקיר צה"ל שנערך בנוגע לאחד מאירועי הטבח, וכך התבשר לראשונה שאיבד ב-7.10 את אחת מבנות משפחתו. עד לאותו הרגע, לא היה מודע לגורלה.
חטוף נוסף סיפר כי ימים לפני השחרור החלו המחבלים להאכיל אותם במטרה לחזק אותם מעט לפני השחרור. בנוסף, במשך 4 ימים תרגלו איתם השובים את הנאום שנדרשו לשאת ביום שחרורם.
