קארים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, הכחיש היום (ראשון) את התלונה הרשמית שהוגשה נגדו לפיה ניסה לשכנע את המתלוננת נגדו לחזור בה מתלונתה על הטרדה מינית, כך על פי חשיפה בעיתון "הגרדיאן".
על פי התחקיר, חאן ובכיר נוסף הקרוב אליו פנו לעורכת הדין שהגישה את התלונה, בשיחות טלפון ובפגישות אישיות, בניסיון להניא אותה מלהמשיך בהליך הפורמלי.
על פי ארבעה מקורות בבית הדין, הניסיונות להרתיע את המתלוננת החלו לאחר שחאן גילה כי רשויות בית הדין קיבלו דיווח על התנהגותו הבלתי הולמת. באותה עת, הוא כבר קיבל הנחיה להימנע ממפגשים ביחידות עם המתלוננת, בעקבות חקירה פנימית ראשונית שלא מוצתה.
המתלוננת, עורכת דין מוערכת בשנות ה-30 לחייה שעבדה ישירות תחת חאן, סירבה להגיב לפרסום. עמיתיה מספרים כי היא דחתה את הניסיונות לשכנע אותה להכחיש את הטענות, וראתה בפניות אליה ניסיון לגרום לה להצהיר שהתלונות נגד התובע הראשי זויפו.
על פי מסמך שהגיע לידי "הגרדיאן", ההאשמות נגד חאן, בן 54, כוללות מגע מיני לא רצוי ו"התעללות" לאורך תקופה ממושכת. בין היתר, הוא מואשם כי "דחף את לשונו" לאוזנה של המתלוננת. חאן מכחיש את כל ההאשמות.
ארבעה גורמים בבית הדין המכירים את הפרשה אמרו כי התלונות כוללות גם האשמות על התנהגות מינית כוחנית וניצול סמכות. "הגרדיאן" שוחח עם 11 עובדים ובכירים לשעבר בבית הדין המכירים את המקרה, וכן עם גורמים דיפלומטיים וחברים של המתלוננת. כולם ביקשו להישאר בעילום שם.
עיתוי רגיש החשיפה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד עבור בית הדין הבינלאומי. פאנל של שלושה שופטים דן בימים אלה בבקשתו של חאן להוציא צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים בגין חשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעזה.
בית הדין, שמושבו בהאג, ניצב כעת בפני משבר חסר תקדים על רקע מחלוקות פנימיות על הטיפול בהאשמות וניסיונות של מתנגדי בית הדין לנצל את הפרשה. מבקרי בית הדין נאחזו בהאשמות, שעליהן נודע לחאן שבועות ספורים לפני שהודיע במאי על בקשתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ושלושה מנהיגי חמאס.
חאן נמנע מלהאשים במפורש את ישראל בעמידה מאחורי ההאשמות, אך בהכחשתו ציין כי הוא ובית הדין היו יעד ל"מגוון רחב של התקפות ואיומים" בחודשים האחרונים. "הגרדיאן" חשף מוקדם יותר השנה כיצד סוכנויות המודיעין של ישראל ניהלו מסע בן עשור נגד בית הדין, שכלל איומים וניסיונות להכפיש בכירים. על רקע זה, גורמים בבית הדין הקרובים לחאן רומזים בחוזקה כי ההאשמות עשויות להיות חלק ממסע הכפשה ישראלי.
עם זאת, בחקירה שנמשכה חודשים ארוכים בנוגע להאשמות נגד חאן, לא מצא "הגרדיאן" כל ראיה למעורבות של ישראל או כל מדינה אחרת בהאשמות עצמן – אם כי נראה שהיה ניסיון מאוחר יותר מצד גורמים אנונימיים לתדרך עיתונאים ולפרסם הדלפות באינטרנט.
פרטי התלונה על פי שלושה מקורות המכירים את המצב, ההאשמות להתנהגות מינית בלתי הולמת מתייחסות להתנהגותו של חאן כלפי האישה בתקופה שבין אפריל 2023 לאפריל 2024. "ההאשמות אינן מתייחסות לאירוע בודד או לכמה אירועים, אלא להתנהגות בלתי הולמת שנמשכה לאורך מספר חודשים", אמר גורם בבית הדין.
המתלוננת סיפרה לעמיתיה כי לאחר חששות ראשוניים לגבי האופן שבו חאן ניסה להחזיק את ידה במהלך נסיעת עבודה בלונדון, התובע ניסה שוב ושוב ליזום מגע מיני לא רצוי. האירועים הנטענים החמירו עם הזמן והתרחשו במשרדו במטה בית הדין, בחדרי מלון במהלך נסיעות עבודה בחו"ל, וכן בביתו בהאג.
על פי מסמך של בית הדין המתאר את ההאשמות, היא דיווחה כי ניסתה למצוא תירוצים להימנע מלהיות לבד עם חאן, אך ניסיונות להתרחק ממנו הובילו להשלכות שליליות במקום העבודה.
חקירה חדשה? בשבוע שעבר, איגוד העובדים של בית הדין קרא ל"חקירה מהירה ועצמאית בהובלת צוות חיצוני נטול ניגוד עניינים פוטנציאלי". חאן אמר כי יהיה מוכן, אם יתבקש, לשתף פעולה עם חקירה חדשה.
דובר משרדו הוסיף: "זה הכרחי, במיוחד בהקשר שבו פועל התובע כעת, שכל דיווחים מסוג זה יטופלו בתהליך עצמאי פורמלי, המגן על זכויותיהם של כל האנשים המעורבים".
ביום שישי דווח כי האישה שבמרכז ההאשמות נמצאת כעת בקשר עם אסיפת המדינות החברות (ASP), הגוף המנהל של בית הדין שבידיו ההחלטה הסופית לגבי עתידו של חאן. מקור דיפלומטי אמר כי ה-ASP טרם פתח בחקירה חדשה.
