5 חודשים אחרי שהתובע של בית-הדין הפלילי בהאג (ICC) דרש להוציא צווי מעצר דחופים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט בגין הפרה של החוק הבין-לאומי במלחמה בעזה – הבוקר (שלישי) הגיעו לידי N12 המסמכים שהגישה ירושלים נגד הבקשה, במהלך דיפלומטי חריג ביותר, שבמהלכו הוחלט לראשונה בישראל להופיע בפני בית-הדין.
סיקור N12
המסמכים הוגשו כבר ב-20 בספטמבר בידי צוות בין-משרדי בהובלת משרדי משפטים וחוץ לרשם בית-הדין, אך השופטים הטילו מיד צו חיסיון על עצם הגשתם ועל תוכנם, וכל הדיונים בנושא התנהלו בחשאיות ומאחורי דלתיים סגורות, זאת למרות שמסמכים אחרים בתיק המנוהל כן היו גלויים לציבור.
בירושלים הפעילו לחץ כבד להסרת הצו, ואתמול הוא לבסוף הוסר – והמסמכים הגיעו הבוקר לידי N12. על פני 60 עמודים, ישראל גוללת את טענותיה נגד הצווים זאת כאמור למרות שהמדינה לא חברה בטריבונל הבין-לאומי וגם לא מכירה בסמכותו. לפי המסמכים שבידינו, ישראל לא מתייחסת כלל לסעיפי האישום ולעבירות החמורות שמייחס התובע הראשי בהאג כרים חאן לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון גלנט, אלא טוענת נגד ההליך המשפטי עצמו.
הפתיע ולא נתן אפשרות לחקירה ישראלית: כך פעל התובע, למרות האמנה
קו ההגנה הישראלי כולל שני קווים מרכזיים, הראשון נוגע להיעדר סמכות של בית-הדין לדון בנושא, והשני הוא על התנהלות לא חוקית של התובע חאן. המדינה טוענת בהרחבה להיעדר סמכות של ה-ICC לדון בתיק הנוכחי, וזאת בשל העובדה שישראל אינה צד לאמנת רומא, שמקנה לבית-הדין את סמכות השיפוט שלו ושעליה חתומות 123 מדינות, וכאמור גם אינה חברה בבית-הדין. עוד טוענת ישראל שבהסכמי אוסלו, הסכימה הרשות הפלסטינית לוותר על היכולת לשפוט ישראלים שביצעו עבירות בשטחה ולכן היא לא יכולה להעביר סמכות זו לבית-הדין.
הטיעון השני והמרכזי יותר הוא דווקא נגד התובע הראשי של ה-ICC: מדינת ישראל טוענת שחאן לא פעל בהתאם לאמנת רומא בכך שלא התנהל בהתאם לפרוצדורה המצופה ממנו לפי סעיף 18 לאמנה: לפי הנוהל, חייב התובע לתת התראה מסודרת למדינה שנגדה טוענים על כוונתו לפתוח בחקירה, להציג את הטיעונים והחשדות וכן להקציב לאותה מדינה 30 ימים ולאפשר לה למשוך את החקירה אליה ולחקור בעצמה – דבר שלא קרה במקרה הזה.
עוד נטען שחאן הסתמך בעצם על התראה קודמת שניתנה לישראל לפני כמה שנים בעניינים אחרים ופעל מכוחה כדי לבקש את הצווים, ובכך הפתיע את המדינה מבלי שניתנה לה בכלל היכולת לבחון ולחקור בעצמה את הפרטים.
דף עדיין מופיע ברשימה "כי אין הוכחות שהוא מת": הבקשת לצווים גם נגד צמרת חמאס
טענות ישראל נפרסות על פני יותר מ-60 עמודים שהוגשו לשופטים בתיק, והם יצטרפו להגשות קודמות של מספר מדינות שגם טענו להיעדר סמכות של ICC בתיק שמכונה בכללותו "המצב בפלסטין". כאמור זו פעם ראשונה שבה טוענת ישראל בפני שופטי בית-הדין, ויתרה מכך – גם דורשת שטענותיה יפורסמו בפומבי. בירושלים סבורים שמדובר בנימוקים חזקים מבחינה משפטית.
את הבקשה להוציא את הצווים הגיש חאן ב-20 במאי. הוא מאשים את ראש הממשלה ואת שר הביטחון בהפרה של דיני המלחמה וטוען להפרות חמורות מצד ישראל של הדין ההומניטרי הבין-לאומי. התובע טוען לשימוש של ישראל ב"הרעבה" ברצועת עזה באופן שיטתי ככלי מלחמה וכן לפגיעה נרחבת וחסרת הבחנה באוכלוסייה אזרחית. נציין כי חאן גם ביקש צווי נעצר נגד הנהגת חמאס – יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה. חאן מייחס לצמרת חמאס ביצוע פשעים נגד האנושות, רצח של אזרחין, אלימות מינית, חטיפה ואחזקת חטופים. עם חיסולו של הנייה שמו נגרע מהרשימה, אך דף, שחוסל בתקיפה בח'אן יונס בחודש יולי, עדיין מופיע בה בטענה שלא נמסרו ראיות חותכות לכך שהוא מת.
