עובדים זרים שהגיעו ארצה בשנה החולפת במסגרת המסלולים הפרטיים דיווחו לקו לעובד על דמי תיווך בסך אלפי דולרים שנגבו מהם, כך עולה ממסמך שהגיש הארגון לוועדה המיוחדת לעובדים זרים לקראת דיון שיערך מחר (ראשון) בנושא.
בשל איסור כניסת העובדים הפלסטינים לישראל ויציאתם של עובדים זרים רבים מישראל על רקע המלחמה, נוצר מחסור בידיים עובדות במגוון ענפים שהתבססו על עובדים לא ישראלים. כמענה אפשרה הממשלה בשנה החולפת הכנסת עובדים זרים במכסות שנקבעו מראש, באמצעות חברות פרטיות ולא במסגרת הסכמים בילטרליים (בין מדינתיים). חלק מתכליתם של הסכמים שכאלה היא למנוע גבייה של דמי תיווך גבוהים מהעובדים עבור הזכות לעבוד בישראל. דמי התיווך הופכים את העובדים לבעלי חוב, ולפיכך מחלישים אותם בשוק העבודה ואף עשויים לחשוף אותם למצבים של תלות במעסיק המגיעים לכדי אחזקה בתנאי עבדות.
על פי קו לעובד, עובדי חקלאות מהודו דיווחו על תשלום דמי תיווך על סך 6,000-9,000 דולר, ועובדי בניין מהודו על דמי תיווך על סך 4,000-6,000 דולר. עובדים זרים מהודו שהגיעו לישראל במסגרת ההסכמים הבילטרליים עם הודו דיווחו כי לא נדרשו לשלם דמי תיווך כלל. עובדים מסרי לנקה בענף הבניין דיווחו על דמי תיווך של יותר מ-10 אלף דולר. עובדי חקלאות מתאילנד שהגיעו לישראל בתקופה שבה התאפשר גיוס פרטי מתאילנד, דיווחו על תשלום של כ-2,000 דולרים.
לענף התעשייה הגיעו עד כה עובדים מעטים מאוד במסלול הפרטי, ובקו לעובד קיבלו פנייה מצד עובד אחד בלבד, אך גם הוא סיפר ששילם דמי תיווך בסכום השקול לכ-12 אלף שקלים. מרבית העובדים פנו לקו לעובד בנושאים אחרים שאינם נוגעים לדמי התיווך, ונשאלו על ידי קו לעובד בנושא במסגרת איסוף הנתונים של הארגון.
נציגי קו לעובד אינם מופתעים. "כך היה גם בעבר בענפי הבניין והחקלאות, בטרם נחתמו הסכמים בילטרליים", ציינו במסמך, והוסיפו כי זהו המצב הקיים מאז ומעולם גם בענף הסיעוד, שאליו מגיעים כיום רוב מהגרי העבודה ושדמי התיווך בו עשויים להגיע לתשלום בגובה 25 אלף דולרים (מצד עובדים הודים). גם כשליש מהעובדים הפלסטינים שהועסקו בישראל עד אוקטובר 2023 נאלצו לרכוש את היתרי ההעסקה שלהם דרך גורמי תיווך.
"המידע האמור נשלח לרשויות השונות, שוב ושוב, והוצג על ידינו בכל הזדמנות. אנו רק יכולים להצטער על כך שלמרות זאת, ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים ממשיכה לאשר עוד ועוד 'גיוסים פרטיים' בעוד ועוד ענפים", כתבו במסמך, והדגישו שרוב המעסיקים לא יצליחו להביא עובדים בעצמם ללא היעזרות בגורמים מתווכים, ואלה לא יעשו זאת בחינם. עוד ציינו כי הם חוששים שבין מגישי הבקשות להזמנת מהגרי עבודה – יהיו אותם מעסיקים שספסרו בעבר בהיתרי העסקה לפלסטינים.
לצד זאת, הדגישו ב'קו לעובד' כי גם התועלת למעסיקים ממסלולי הגיוס הפרטי מוגבלת ביותר, בחלוף שנה מפתיחתם: בענף החקלאות הגיעו פחות מ-3,000 עובדים במסלול זה, תוך שמעסיקים רבים מסרבים להעסיק עובדים שהגיעו כך. בענף הבנייה הגיעו כ-10 אלף עובדים במסלול הפרטי, וגם בענף זה נרשם חוסר שביעות רצות מצד רבים מהמעסיקים, בין היתר ביחס למערכת המיון של העובדים המגיעים.
מול התועלת המוגבלת של המסלול, טענו בקו לעובד כי נגרם נזק לכ-13 אלף העובדים ששילמו הון בדמי תיווך כדי להגיע ולעבוד בישראל בזמן מלחמה, בעבודות פיזיות קשות ובלתי נחשקות. "בין הפניות שקיבלנו היו עובדים שנפצעו בתאונת עבודה ונאלצו להמשיך לעבוד, לעיתים תוך הסתרת הפציעה ממעסיקם, כדי שיוכלו להחזיר חובות; ועובדים שנאלצו להסכים לעבוד בתנאים מחפירים, לעיתים ללא מגורים ראויים, בשל החשש שלא ימצאו מעסיק חלופי ולא יוכלו להחזיר את חובותיהם; ועוד".
על כל הקשיים נוסף גם מכשול השפה –חלק ניכר ממהגרי העבודה אינם דוברי אנגלית, בנוסף, מציינים במסמך, גורמי הגיוס בהודו מפיצים באופן עקבי מידע שגוי על אפשרויות העבודה בישראל, הזכויות והחובות. על פי המסמך, נוצר "פער תהומי בין ציפיות העובד שמשלם כסף לגורמי התיווך לבין העבודה בפועל. בחלק מהמקרים, הגורם המגייס בהודו הוא גם הגורם המתרגם לעובדים בעודם בישראל והם תלויים בו לחלוטין".
בוועדה מבקשים להציע מודל חדש לגיוס העובדים הזרים 'באמצעות חברות בינלאומיות', אולם בקו לעובד ציינו כי פרטי המודל עדיין אינם ברורים. "ככל שהכוונה היא שהמודל המוצע יחליף את המודל הבילטרלי, שהוכיח את עצמו בהצלחה במשך עשור בשני ענפים, הדבר מעורר חששות".
בין היתר הדגישו כי המודל של הבאת העובדים בענף הבניין לישראל באמצעות חברות ביצוע זרות יצר בעבר אף הוא מצבי שעבוד אסורים, כגון חתימה על שטרות חוב או הפקדת ערבויות שנועדו למנוע מהעובד את האפשרות להתפטר. "קיים יסוד לחשוש שהחלפת מודל גיוס פרטי אחד באחר לא תשנה את תמונת המצב בהיבט זה, ודאי לא ביחס לחלק ניכר מהענפים ומדינות המוצא", נכתב, "ושהחלפת המודל הבילטרלי במודל זה, ככל שהדבר בכלל מתאים בענפים בהם מדובר, תסיג אחורנית הישגים משמעותיים של מדינת ישראל שהוכיחו את עצמם במשך עשור".
