סגנית הנשיא קמלה האריס מסתמנת הבוקר (שני) כמועמדת המובילה להיות מועמדת המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר, נגד דונלד טראמפ שיתמודד מטעם המפלגה הרפובליקנית. האריס, סגניתו בת ה-59 של ביידן, זוכה לתמיכה הולכת וגדלה בקרב המפלגה. אם תצליח להפתיע, ולמרות סקרים לא מחמיאים לנצח את טראמפ ולהפוך לנשיאה ה-47 של ארה"ב, צפויה האריס לשמור על הקווים המנחים של מדיניות החוץ של ביידן. אולם במקרה של ישראל, קיים חשש כי היא תגלה מדיניות תקיפה וביקורתית יותר מביידן.
מומחים שונים מעריכים כי האריס לא צפויה לנקוט שינויים מרחיקי לכת ממדיניות החוץ שקידם הנשיא ביידן במהלך השנים האחרונות. האריס כנשיאה תידרש להתמודדות מורכבת בכמה וכמה זירות, ובראשן המלחמה בישראל, המלחמה באוקראינה, העימות מול סין, משבר ההגירה בגבול מקסיקו ושימור היחסים עם בעלות הברית במערב.
אחד החסרונות של האריס, אם תהפוך לנשיאה, הוא חוסר ניסיון, שכן אינה מחזיקה ברזומה עשיר בקונגרס, ובתפקידה כסגניתו של ביידן עסקה לרוב בעניינים הקשורים למדיניות פנים. בשנת 2019, כאשר ניסתה להתמודד בפריימריז, זכתה לביקורת על שלא הצליחה לשקף בצורה ברורה את עמדותיה בכל הקשור למדיניות החוץ.
ישראל והסכסוך הפלסטיני
אחת ההערכות היא כי האריס עלולה לגלות מדיניות קשוחה ותקיפה יותר כלפי ישראל לעומתו של ג'ו ביידן. על אף חילוקי דעות גדולים מול הממשלה בישראל, ביידן הדף ביקורת גדולה מבית על העובדה שתמך באופן נרחב בזכותה של ישראל להגנה עצמית ולנהל את המלחמה בעזה באופן שבו התנהלה. הסוגיה הישראלית-פלסטינית צפויה לתפוס מקום גבוה בסדר העדיפויות שלה בכל הקשור למדיניות החוץ, על אחת כמה וכמה אם המלחמה בעזה תימשך כאשר תיכנס לבית הלבן.
במחצית הראשונה של הקדנציה שלה כסגניתו של ביידן המעיטה האריס לעסוק בענייני מדיניות חוץ. ברויטרס נכתב כי האריס אימצה ברובה את המדיניות של ביידן בכל הנוגע למלחמה. למרות זאת, בחודש מרץ נשאה נאום חריף שבו מתחה ביקורת על אופן ניהול המלחמה של ישראל, והאשימה אותה כי לא עושה מספיק לצמצם את "הקטסטרופה ההומניטרית" ברצועת עזה.
Vice President Kamala Harris called for a ceasefire in Gaza and pressed Israel to increase the flow of aid to ease what she called 'inhumane' conditions and a 'humanitarian catastrophe' among the Palestinians https://t.co/tybOWnizg0 pic.twitter.com/74S21Ke3IY
— Reuters (@Reuters) March 3, 2024
כחודש לאחר מכן, האריס אמרה כי היא "לא שוללת שיהיו השלכות על ישראל" בעקבות המלחמה בעזה, בדגש על כניסה ללחימה במרחב רפיח. האמירות האלה עשויות לאותת על חלק מהעמדות שלה בנושא.
להאריס עבר ארוך של תמיכה בישראל ומאבק באנטישמיות. עוד כתובעת הכללית של קליפורניה, היא נאבקה באנטישמיות והצליחה להוריד את כמות פשעי השנאה במדינה. כסנאטורית, היא הציעה כמה הצעות חוק לגינוי תקריות אנטישמיות. בזמן הקמפיין ב-2020, האריס התחייבה שתחת כהונתה ישראל תמשיך לקבל סיוע צבאי ללא תנאים.
בשנת 2017 נשאה האריס נאום ציבורי למשתתפי כנס AIPAC, שבו אמרה: ”אני מאמינה שישראל לעולם לא צריכה להיות נושא למחלוקת מפלגתית, וכל עוד אני סנאטורית, אעשה כל שביכולתי להבטיח תמיכה דו-מפלגתית רחבה בביטחון ישראל ובזכותה להגנה עצמית”. לצד זאת, היא הביעה את תמיכתה בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני שאליו צריך להגיע במשא ומתן בהסכמת שני הצדדים. בשל כך האריס מתנגדת לסיפוח יהודה ושומרון ואף כתבה ביוני 2020 לטראמפ, כי הסיפוח "יפגע בסיכויים להשגת פתרון של שתי מדינות באמצעות משא ומתן". בסוף 2017 הגיעה האריס לישראל, נפגשה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וביקרה בכותל, ביד ושם ובבית המשפט העליון.
אחרי טבח 7 באוקטובר, האריס הביעה תמיכה בישראל והדגישה שלישראל יש זכות להגן על עצמה. היא אף ארגנה הקרנה של סרטה של שריל סנדברג על האלימות המינית של חמאס. "אסור לנו להתעלם ולשתוק. הלב נשבר עבור כל השורדים ועבור כל הכאב והסבל בחודשים האחרונים בישראל ובעזה", אמרה באירוע.
רוסיה, אוקראינה והמערב
גם בכל הקשור למלחמה באוקראינה, האריס, אם תיבחר, צפויה להמשיך ולשמר את המדיניות של ביידן. בהקשר זה, היא צפויה לקרוא להמשך הלחץ והסנקציות על רוסיה, והמשך העברת הסיוע הצבאי לאוקראינה.
בחודש פברואר נשאה נאום תקיף בוועידת הביטחון במינכן, מתחה ביקורת קשה על רוסיה ועל המלחמה שלה באוקראינה, והתחייבה לכבוד באופן "יצוק כברזל" את מחויבותה של ארה"ב לברית נאט"ו ולסעיף 5 של אמנת הברית, הקובע כי המדינות השונות ייצאו להגנתה של מדינה חברה שהותקפה על ידי מדינה אחרת.
קמלה האריס ונשיא אוקראינה זלנסקי | צילום:
רויטרס
לפחות בתחומי המפלגה הדמוקרטית, המדיניות בנושא המלחמה באוקראינה נשארת יציבה ומגובשת – בתמיכה נרחבת לסיוע במשטרו של זלנסקי מול הצבא הכובש והפולש של פוטין. העמדה הזאת מגיעה בניגוד מוחלט למדיניות המוצהרת של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ וסגנו ג'יי-די ואנס. טראמפ קורא במפורש לסיום המלחמה, באופן שבהכרח יפגע באוקראינה ויטיב עם רוסיה. טראמפ טוען כי כל הסיוע הצבאי מארה"ב לבעלות ברית בעולם צריך להיות בהסדר של הלוואה, ולא מענק. ואנס טען כי יש לעצור מיד את כל הסיוע לאוקראינה, וצוטט בעבר כאומר שהמלחמה שם "לא מעניינת אותו".
באירופה צפויים לנשום לרווחה אם האריס תיבחר, ולא טראמפ. ברבות מבירות היבשת, כמו גם במדינות אחרות בעולם הנמצאות בברית עם ארה"ב, קיים חשש מחזרה שלו לבית הלבן, זכר לקדנציה הקודמת שלו בתפקיד. על רקע תוכניתו המתגבשת של טראמפ לסיום המלחמה באוקראינה באופן שייטיב עם רוסיה, גובר החשש גם להיעדר תמיכה בנאט"ו ובסעיף 5. ניצחון של האריס תבטיח שמירה על המגמה המאחדת במערב שהביא הנשיא ביידן.
ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג | צילום:
רויטרס
חוסר ניסיונה של האריס בענייני מדיניות חוץ יעמוד במוקד המאבק מול רוסיה, וגם מול סין, שם מכהנים שני נשיאים עוצמתיים, ותיקים, תקיפים ומנוסים מאוד. לצד ביקורת רבה שהייתה על ביידן, הוא הביא עימו לתפקיד ניסיון עשיר מאוד לאחר עשורים ארוכים של עבודה בפוליטיקה האמריקנית בתפקידים רבים.
סין
בכל הקשור לסין, האריס משתייכת לזרם המרכזי הדו-מפלגתי בפוליטיקה האמריקנית, שמדגיש את הצורך לגלות תקיפות נגד סין, ולנסות להתמודד עם מאמציה להגביר את השפעתה בעולם – בעיקר באסיה. כמו ביידן, גם האריס צפויה להמשיך בקו של ניסיון להתמודד עם סין, אך לנסות להימנע מעימותים איתה, למשל בכל הקשור לסוגיית טייוואן. במקום זה, תמשיך האריס להגביר את שיתוף הפעולה עם יפן, דרום קוריאה, הפיליפינים, ומדינות נוספות באזור.
המרוץ לנשיאות ארצות הברית – סיקור N12:
משבר ההגירה בגבול הדרומי
אחת מנקודות התורפה הצפויות בקמפיין הבחירות של האריס היא המדיניות שלה ושל ביידן בגבול עם מקסיקו, בנושא שנע בין מדיניות הפנים למדיניות החוץ. טראמפ הפך את הנושא לאחד המרכזיים בקמפיין שלו, ואף הבטיח לגרש מהגרים רבים. בתקופת נשיאותו של ביידן, גדל מאוד זרם המהגרים הבלתי חוקיים לארה"ב, וגורמים רבים בארה"ב מכל קצוות הקשת הפוליטית מתחו ביקורת על ההתנהלות המקלה בנושא.
קמלה האריס | צילום:
AP
נושא ההגירה היה בחלקים גדולים לתחום עיסוקה הישיר של האריס, וככזה צפויים במטה טראמפ לתקוף אותה ישירות על כך. בתקופה האחרונה אותת ביידן על שינוי מגמה, כמו מתן אישור להחזרת מהגרים בגבול וקידום מדיניות תקיפה יותר, אולי בניסיון לבלום ביקורת לקראת הבחירות. בתחום זה, האריס תידרש לסוגיה יחד עם קלאודיה שיינבאום, הנשיאה הנבחרת של מקסיקו.
