ראשי מועצות בעוטף, שנכנסו לתפקידם לאחרונה לאחר הבחירות המקומיות בנובמבר, תיארו בדיון בכנסת על 'חוק תקומה' תופעה מדאיגה בממשק שלהם מול משרדי הממשלה. לטענתם, משרדים מפנים את ראשי המועצות למנהלת תקומה בנושאי פרויקטים והשקעות שהמשרדים התחייבו אליהם, ולא אמורים לצאת מתוך תקציבי המנהלת.
ראשת המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו: "צריך לוודא שמשרדי הממשלה האחרים משקיעים גם הם בחבל, ולא מטילים הכול על מנהלת תקומה". השר לשיקום הדרום והצפון, זאב אלקין, אמר בתגובה כי גם הוא רואה בחלק מהמשרדים תופעה מדאיגה של הפניה לתקומה, שצריכה להיפתר במסגרת 'חוק תקומה' על ידי חיוב המשרדים להקצות משאבים עבור העוטף. הוא הזהיר כי "אם משרדי הממשלה יתרגלו שלא לתקצב את החבל כמו שתקצבו ב-6 באוקטובר 2023, בסוף נתעורר עוד כמה שנים ללא תקציב". גם ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין, אמר ש"משרדי ממשלה מתנערים מהבטחות שניתנו בעבר או פרויקטים ומפנים את הרשויות לתקומה".
עוטף עזה יוגדר כ"אזור מיקוד לאומי"
חוק תקומה, שתהליך החקיקה שלו נמצא בשלב מתקדם בוועדת הכלכלה, יגדיר את אזור עוטף עזה (עד 7 ק"מ מהגבול) כ"אזור מיקוד לאומי"' למשך עשר שנים. זו הגדרה שמשמעותה מבחינת תקציב וסדר עדיפויות מרחיבה יותר מאשר ההגדרה הנוכחית, "אזור עדיפות לאומית". המהלך נועד לגרום למשרדי הממשלה, המגזר העסקי והמגזר הציבורי לתעדף השקעה ארוכת טווח באזור, גם אחרי שמנהלת תקומה תסיים את עבודתה. המדינה תחויב להשקיע באיזור, והמגזר העסקי והמגזר השלישי יזכו למסלולים מועדפים להשקעה בפרויקטים מכווני צמיחה באזור, גם לאחר שמנהלת תקומה תסיים את פעילותה ב-2028.
חוק תקומה יעגן לראשונה את סמכויות המנהלת, ויאפשר את המשך עבודתה העצמאית מול המדינה עד סוף 2028, כך אמר מ"מ סגן ראש מנהלת תקומה אביאל פנסאפורקאר בדיון שנערך אתמול (שני) בוועדת הכלכלה. העברת החוק תשחרר כ-5 מיליארד שקלים לטובת העוטף, מעבר לתקציבים הקיימים. כ-3.7 מיליארד ש"ח מתוכם יוקצו לפרויקטים ארוכי טווח; כ-1.3 מיליארד ש"ח יוקצו לאופקים, נתיבות ויישובים נוספים בנגב המערבי, שהמדינה החליטה לפצות עקב הפגיעה בהם, למרות שהם מחוץ לטווח 7 ק"מ שהוגדר כתחום המיקוד.
החקיקה תאפשר פיתוח לטווח ארוך
"הרבה מאוד דברים שרלוונטיים לקידום החבל מחכים לחוק הזה" אמר בוועדה השר אלקין. אלקין עורך סדרת פגישות עם בכירים בעוטף ומנהלת תקומה במטרה לקדם מינוי של ראש מנהלת חדש. המנהלת פועלת ללא ראש מכהן מאז חודש אוגוסט. אלקין אמר שהמינוי יקודם במסלול המהיר שאותו אפשרה נציבות המדינה עבור מינוי ראש המנהלת הקודם, משה אדרי. הוא גם אמר שמטה המנהלת צפוי לעבור לעיר שדרות בחודשים הקרובים.
העברת החוק במתכונתו המסתמנת, תאפשר מימון וביצוע של פרויקטים רבים לפיתוח וצמיחה בעוטף באופן רוחבי, ולא רק לצרכי שיקום במובן הצר. אלו פרויקטים שלא התאפשר לקדמם באמצעות החלטות ממשלה בלבד, בלי חקיקה.
"החלטת ממשלה לא יכולה לאפשר שיקום נרחב, שדורש הוצאות לפרויקטים של צמיחה, פרויקטים עתידיים לטווח ארוך" הסביר פנסאפורקאר. לדבריו, בשנת האחרונה המנהלת הוציאה, דרך סדרת הוראות ממשלה, יותר מ-7 מיליארד ש"ח, בעיקר עבור צרכי המפונים ושיקום היישובים שנפגעו. אך בשביל להוציא לפועל תוכניות ענק, כמו הקמתו של מכון וינגייט דרום, קידום מודלים של התחדשות עירונית בשדרות, השקעות הון בהייטק ושדרוג כבישים, תוכניות שכולן נמצאות בתוכניות תקומה – נדרשת חקיקת החוק.
בפורום ארלוזרוב, מכון מחקר מבית ההסתדרות, התייחסו למטרת החוק לעודד "צמיחת בת קיימא" בעוטף, והציעו שהוא יכלול התייחסות לאמות מידה נוספת לצמיחה, מלבד התמ"ג. הרעיון הוא לשקף ממדים נוספים של המצב הכלכלי והחברתי, כמו אי שוויון בין תושבים בהכנסות ובעושר, מידת ההשתתפות של כלל התושבים בפיתוח, והשפעה על הסביבה. המודל שהם הציעו מתייחס ל"קריטריונים של צמיחה מכלילה", הכוללים בין היתר את שיעור התעסוקה, ההכנסה חציונית, שיעור העוני ורמת זיהום הפחמן הדו חמצני.
