ראש ממשלת קנדה הנבחר: "אמריקה רוצה את אדמתנו, זה לא יקרה"

ראש ממשלת קנדה המכהן, מארק קרני, זכה בבחירות שהתקיימו אמש (ב') במדינה. בנאום הניצחון אמר קרני כי מדינתו "לעולם לא" תיכנע לארצות הברית.

● עם רחפנים ללא יכולת תקיפה: הכירו את בירת הדיפנס-טק החדשה
● מהמלחמה בעזה ועד המכסים: מבחן המו"מ של טראמפ בארבע גזרות

קרני, בן ה-60 הוא ד"ר לכלכלה ולשעבר נגיד הבנקים המרכזיים בקנדה ובאנגליה, נכנס ללשכת ראש הממשלה באמצע מרץ 2025 – בשיא מלחמת הסחר שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומאז לא היסס להבהיר כי הוא לא מתכוון לשחק לפי הכללים החדשים שהציב הנשיא האמריקאי בפני שכנתו מצפון.

בנאום שנשא אמש לאחר הבחירות, מנהיג המפלגה הליברלית השמיע ביקורת חריפה כלפי טראמפ והתחייב "לייצג את כל מי שקורא לקנדה בית".

"זה חודשים שאני מזהיר: "אמריקה רוצה את אדמתנו, את משאבינו, את מימינו, את מדינתנו. אלה אינם איומי סרק. הנשיא טראמפ מנסה לשבור אותנו כדי שאמריקה תוכל להשתלט עלינו", אמר קרני. "זה לעולם, אבל לעולם לא יקרה".

ראש הממשלה הקנדי חזר על דבריו מהקמפיין לגבי השינוי העמוק שחל ביחסי קנדה-ארצות הברית. "אנחנו כבר מעבר להלם מהבגידה האמריקאית, אבל אסור לנו לשכוח את הלקחים. עלינו לדאוג לעצמנו, ומעל לכל, לדאוג זה לזה," אמר.

הבוחרים העניקו למפלגה הליברלית של קנדה כהונה רביעית ברציפות, אך עדיין לא ברור אם לקרני יהיה רוב מוחלט, בשבילו המפלגה צריכה לקבל 172 מושבים בפרלמנט, או שיזדקק לשותפים לקואליציה.

מנהיג האופוזיציה השמרנית, פייר פואילייבר, הודה בתבוסתו, אך אמר כי לקרני יש מספיק מושבים להקים "ממשלת מיעוט דקה מאוד".

קמפיין אנטי טראמפ

קמפיין הבחירות של קרני התבסס על צעדים "אנטי-טראמפיים". וכך הוא גם מוביל את המפלגה הליברלית, מאז שראש הממשלה לשעבר, ג'סטין טרודו, התפטר בחודש שעבר. קרני גייס את הציבור נגד איומיו של טראמפ לספח את קנדה כ"מדינה ה-51" והפך את ההגנה על קנדה לחלק מרכזי מהקמפיין שלו.

כאשר טרודו הודיע על התפטרותו, סקרים קודרים, משבר יוקר מחיה חמור, ומרד פנימי בקבינט סימנו את מנהיג האופוזיציה פואילייבר כמנצח בבחירות, אך מכסי טראמפ על סחורות קנדיות ואיומים על ריבונות אמריקאית בקנדה שינו באופן דרמטי את מערכת הבחירות.

פואילייבר אמר שמפלגתו תשתף פעולה עם קרני ומפלגות אחרות ב"הגנה על האינטרסים של קנדה" ו"שמירה על ריבונותנו". והוסיף כי "אנחנו תמיד נשים את קנדה במקום הראשון כשנתמודד מול מכסים ואיומים חסרי אחריות אחרים מצד הנשיא טראמפ," אמר.

מגיע לתפקיד עם ניסיון בניהול משברים פיננסים

תפקידו כראש ממשלה היא המשרה הפוליטית הראשונה של קרני. בעשרות שנותיו בעולם הפיננסי הוביל קרני ממשלות דרך משברים עולמיים גדולים – כולל ניווט כלכלת קנדה במשבר הפיננסי של 2008. בתפקידו כנגיד בנק אנגליה, סייע לבריטניה לנווט את משבר הברקזיט – שלדבריו מהווה מראה למה שעלול לקרות לארצות הברית נוכח משבר המכסים.

הרעיון שעל קנדה לסלול לעצמה דרך נפרדת מהשפעת ארצות הברית היה מרכזי במסריו של קרני מאז שנכנס לתפקיד.

לאורך הקמפיין הציג את עצמו כאיש מקצוע מנוסה מהמרכז הפוליטי, שיכול לנווט את כלכלת קנדה דרך תקופה של סערה עמוקה.

"אני מבין איך העולם עובד", אמר קרני בראינות שונים. "אני מכיר אנשים שמנהלים את החברות הגדולות בעולם ומבין איך הן פועלות. אני יודע איך מוסדות פיננסיים עובדים. אני יודע איך שווקים עובדים… אני מנסה ליישם את הידע הזה לטובת קנדה".

המכסים שהטיל טראמפ על ייצוא קנדי מהווים איום חמור על יציבות הכלכלה הקנדית. החלטתו של טראמפ להטיל מכס של 25% על פלדה ואלומיניום קנדיים, מכוניות וחלקי רכב, ואיומיו להטיל מכסים על תרופות ועץ, זעזעו את המגזר העסקי ודחפו את המדינה אל עבר מיתון. קרני לא מיפה את המצב בוורוד ולא ניסה להיות אופטימי, להפך, הוא הזהיר שוב ושוב מ"ימים קשים שלפנינו" עם לחצים על שוק התעסוקה.

עם זאת, הבטיח קרני "לבנות מחדש" את קנדה, כדי להפוך אותה לפחות תלויה בארצות הברית: לבנות בתים חדשים, מפעלים חדשים ומקורות חדשים של "אנרגיה נקייה ומסורתית".

קרני לא שלל המשך שיחות עם טראמפ, אך גם נקט צעדים להעמקת הקשרים עם בעלי ברית "אמינים" יותר. במהלך חריג, נסיעתו הראשונה כראש ממשלה לחו"ל הייתה לאירופה, שם נועד עם בכירים צרפתים ובריטים כדי לדון בהעמקת קשרי הביטחון, הצבא והכלכלה.

בנאום הניצחון שלו הבוקר, אמר קרני שכאשר יישב עם טראמפ, "זה יהיה כדי לדון בעתיד היחסים הכלכליים והביטחוניים בין שתי אומות ריבוניות".

"וזה ייעשה בידיעה מלאה שיש לנו הרבה מאוד אפשרויות אחרות מלבד ארצות הברית כדי לבנות שגשוג לכלל הקנדים", אמר.

ומה לגבי היחס לישראל? מפלגתו של קרני מאוד ביקורתית כלפי ירושלים וקרני עצמו התגאה באמברגו הנשק כלפי ישראל. לאחרונה הוא נתפס כאילו מסכים עם האמירה שישראל מבצעת רצח עם ולאחר ביקורת רבה בקהילה היהודית ובישראל – טען שלא התכוון לכך.