המימון לייצוג מחבלי חמאס ומחבלים נוספים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר צפוי להתקזז מכספי הרשות הפלסטינית, כך עלה בדיון בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה היום (שני), במה שמכונה "ייצוג מחבלי הנוח'בה".
בהצעת החוק מוצע שעורכי דין מהסנגוריה הציבורית לא יידרשו לייצג אסירים ביטחוניים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. ההצעה עוררה אתגרים משפטיים, בהם העובדה שלא ניתן מבחינה משפטית וטכנית לנהל הליך משפטי מול נאשם בהיוועדות חזותית מרחוק ("הליך ב-VC") בלי שהוא מיוצג, בפרט מאחר שמרבית המחבלים אינם דוברי עברית ויזדקקו למתורגמן.
לפי עמדת הסנגוריה הציבורית, שהצטרף אליה גם היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי, הליך משפטי המתבצע ללא ייצוג פוגע בזכות יסוד, ופגיעה מסוג הזה עלולה לקעקע את ההליך הפלילי ולפגוע פגיעה נוספת במעמדה של ישראל בעולם.
"ייצוג נאשם הוא גם אינטרס של המדינה, גם לתקינות ההליך ואפילו למראית עין, וזה גם ליעילות ההליך", אמר בליי. "גם לאדולף אייכמן הצורר המדינה מימנה את הייצוג, ולו רק בגלל הצורך שיהיה הליך תקין. גם לטרוריסטים שכלואים בגואנטנמו ארה"ב נותנת ייצוג, וגם במשפטי נירנברג לרוצחים הכי נקלים היה ייצוג כדי לקיים משפט הוגן".
אפשרות נוספת שהעלה רוטמן היא למנות סנגור שלא יהיה נאמן למיוצג שלו, אך ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) אמרה שהדבר פוגע במקצוע.
עו"ד מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה: "אני מגבש חוות דעת מקיפה בנושא למי שייכים הכספים שמועברים לרשות הפלסטינית. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל מייצגת את המחבלים שניסו להשמיד אותה. ההצעה שקידמנו עוד לפני 7 באוקטובר היא שלא יינתן ייצוג משפטי על חשבון המדינה למי שחדר למדינת ישראל וניסה לרצוח אזרחים. יש הבחנה לגבי אלה שבאים מבפנים, אבל לזה נגיע בעתיד".
לפי הצעתו של הירש, שזכתה לגיבוי גם מעו"ד יסכה בינה, שותפתו לשעבר של יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה, יהיה ניתן לקזז את שכר הסנגורים שייצגו את האסירים הביטחוניים מהכספים שמועברים לרשות הפלסטינית, בהתאם לחוק קיזוז כספי טרור. לפי הפרקליטות, ניתן יהיה לקיים גם ייצוג קיבוצי לאותם אסירים. "אני לא רוצה לשלול ייצוג של סנגור", אמר הירש, "אבל מדינת ישראל לא תוכל למנות אותו".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הצטרפה לעמדת הרוב, אך דרשה להרחיב את ההגדרה למחבלים שאינם זכאים לייצוג: "אנחנו צריכים להרחיב את ההגדרה כך שכל מי שהוכרז פעיל טרור, מדינת ישראל לא תייצג אותו, כמו שאנחנו עושים עם כספי ביטוח לאומי שאנחנו שוללים ממחבלים. זה שמדינת ישראל לא הגישה עדיין כתבי אישום בנושא, זו חרפה. ההחלטה איך לעשות את זה, זה בסמכות ואחריות הממשלה. אפשר כמו שאמר מוריס להחזיק אותם במעצר עד סוף החיים. מה אנחנו עושים? מקימים בית דין צבאי לנושא?"
ח"כ מלינובסקי העלתה בעיה שהחוק עדיין לא מתמודד איתה – היכן יישפטו האסירים. יותר מאלף אסירים ביטחוניים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר מוחזקים במתקני הכליאה השונים בישראל. נגד כולם צפוי להיות מוגש כתב אישום, אך עדיין לא קיימת ערכאה המאפשרת את שפיטתם לאחר סגירת בית הדין הצבאי בעזה ב-2005.
נציגת משרד המשפטים: "בנושא הקיזוז התחלנו לברר, זה לא נשלל, אבל צריך להבין את ההשלכות המדיניות והביטחוניות".
רוטמן וגוטליב זעמו על כך שנציגי מערכת הביטחון לא הגיעו לדיון אף שהוזמנו אליו. "אני אתקדם עם או בלי עמדת מערכת הביטחון", אמר רוטמן, ונציגת משרד המשפטים השיבה לו: "זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים את ההצעה הזו, וגופי הביטחון שצריכים להשיב עליה היו צריכים לדעת את זה".
בליי: "שאלת המימון היא שאלה נפרדת. הייתה הצעה למימון באמצעות קיזוז מהרשות הפלסטינית. צריך לראות שזה עומד בחוק, כי יש קיזוז שבא להרחיק בין המחבלים לרשות הפלסטינית, אבל כאן אנחנו עלולים 'לקרב' ביניהם. אם יש זיקה, אפשר להגיד 'אתם מקבלים אחריות עליהם, תממנו אותם', אבל אם אין זיקה, צריך לראות איך אפשר לעשות את זה".
רוטמן: "הצעת החוק תחול, כפי שהציע מוריס, על מי שאינו אזרח או תושב ישראל שנכנס לישראל לצורך ביצוע מעשה טרור. לא תחול חובה למנות לו סנגור, למרות האמור בחוק הסנגוריה הציבורית ובחוק סדר הדין הפלילי" רוטמן הרחיב את הצעת החוק כך שלא יינתן ייצוג כלל במימון המדינה למי שאינו אזרח או תושב מדינת ישראל שביצע או נחשד בביצוע מעשה טרור. "אם בית המשפט מצא לנכון למנות לו סנגור בכל זאת, יוקפא בכל חודש מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית סכום השווה לעלות הייצוג".
רוטמן, שהגיש את הצעת החוק כבר בדצמבר 2023, היה נחוש במהלך הדיון להביא את נוסח החוק להצבעה, אך נתקל שוב ושוב באי-הסכמות על הנוסח מצד חבריו לקואליציה, אנשי מקצוע, ארגונים פרטיים והייעוץ המשפטי. רוטמן הודיע כי מחר תתקיים הצבעה על נוסח החוק.
