"בקפריסין עובד זר משתכר 1,200 יורו לחודש, בדובאי 400 יורו לחודש, מה ההבדל בינינו לבינם" שאל רמי לוי בדיון שעסק בהבאת עובדים זרים לישראל לענף הקמעונאות. יו"ר ועדת העובדים זרים ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) השיב: "ההבדל הוא שאצלם לא צריך רפורמה משפטית ופה כן צריך". רביבו הוסיף שלדעתו יש לחוקק תקרות שכר לעובדים זרים בישראל בענפים השונים.
בשבוע שעבר אישרה לראשונה ועדת השרים לענייני עובדים זרים בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה מכסה של 6,400 עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים – כשחלקם אמורים להיות מופנים לענף הקמעונאות. דניאל איטח ממשרד ראש הממשלה אמר שההקצאות מתבססות על הערכת מספר הפלסטינים שהועסקו בענפים השונים טרם המלחמה. הוא הסביר כי "בעבר הממשלה קבעה את מכסות העובדים הזרים לענפים, והממשלה הנוכחית החליטה שוועדת מנכ"לים תעשה זאת".
לטענת רמי לוי, אחד הנימוקים להבאת עובדים זרים הוא הגברת המוטיבציה של העובדים הקיימים. לדבריו, הפריון שלהם נמוך משום שאין להם תחרות. "ברגע שאין עובדים, העובד עושה טובה שהוא עובד, ולא עושה את מה שצריך לעשות. במחלקה מסוימת שבה צריך רק 5-10 עובדים אנחנו מעסיקים 20 עובדים, כי הפריון נמוך. זה חלק מיוקר המחיה".
לוי, שבית הדין לעבודה הטיל עליו בעבר תשלום פיצויים על סך 3 מיליון שקלים בגין פגיעה בהתארגנות עובדיו ושרק לפני שנה נחשף כי נהג לנכות חוסרים משכר הקופאיות שלו בניגוד לחוק, קרא לוועדה לאפשר לקמעונאים להביא את העובדים הזרים בעצמם – ולא באמצעות קבלני כוח אדם זר, כפי שנהוג בענף הבניין. "אנחנו מעסיקים שעובדים לפי חוק, לא נעשה עבירות. לא אני ולא החברים שלי".
עו"ד נופר טל המייצגת את חברות ויקטורי, יוחננוף ושוק העיר, אמרה כי החברות מעדיפות להעסיק עובדים ישראלים, והטילה את האחריות לפתחם של מבקשי העבודה. "למה מאפשרים לעובדים לקבל דמי אבטלה, גם אם הם נכנסים לסניף ואומרים 'תחתום לי שאני לא מתאים'?"
יו"ר הוועדה רביבו קרא לחברות לדווח על עובדים שנשלחו מרשות התעסוקה ומסרבים לעבודה, על מנת שישללו מהם את זכאותם לדמי אבטלה. "קיבלתי סרטונים שרואים בהם מקבלי דמי אבטלה שמבקשים מהמעסיק לחתום להם שהם לא מתאימים".
יניב פרץ משירות התעסוקה אמר שענף הקמעונאות הוא שמבקש הכי הרבה עובדים מהשירות, וכי רק כמחצית מפניותיו מקבלות מענה. לדבריו, "מתוך כ-19 אלף מבקשי עבודה שנשלחו לענף, נקלטו לעבודה כ-1,700, ו-לכ-1,400 נשללה הקצבה".
רביבו גם ביקש מהקמעונאים לבצע הערכת עלויות להעסקת העובדים הזרים, כדי לברר את ההיתכנות הכלכלית והתועלת של ההעסקה עבורם. להערכתו, עלות ההעסקה של עובד זר צפויה להיות לפחות 59 שקלים לשעה, מלבד עלויות השיכון וההסעה. "אני כבר רואה את זה בענפים אחרים: בגלל חוקי מדינת ישראל עם צווי ההרחבה, ובחסות בית המשפט וארגוני הזכויות – אלה העלויות".
יו"ר ועדת העובדים הזרים, ח"כ אליהו רביבו. קרא לחברות השיווק לדווח על עובדים שנשלחו מרשות התעסוקה ומסרבים לעבודה (צילום: נעם מוסקוביץ', דוברות הכנסת)
לדברי רביבו, עובדים זרים הם עובדים אמינים, אולם צריך לקחת בחשבון שהמעסיק גם מתחייב להעסיק אותם בהיקף משרה מסוימת ולאורך זמן. "אתה לא יכול להגיד לו 'מחר אל תבוא'. ולמאה עובדים, עלות ההעסקה היא כ-1.4 מיליון שקלים בחודש, לפני עלויות ההכשרה, השיכון וההיסעים".
עו"ד יהונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה לא הסכים ששאלת העבודה של ישראלים בענף תלויה בתמריצים. לצד זאת, אמר כי בשנים האחרונות אחוז העובדים הזרים המשתקעים בישראל הולך ועולה, ויש ליצור כלים למניעת התופעה. אנחנו חושבים שחשוב לחייב הפקדת פיקדון לעובד, לפחות באחוז דומה למה שמשלמים לישראלי לפנסיה. זה כלי שלא מעלה מחיר למעסיקים ויכול להעלות את אחוז העובדים שמועסקים שיצאו מישראל".
יעקובוביץ' אמר גם שחשוב לא להביא עובדים ממדינות שיהיה קשה להחזיר אליהן עובדים, שהמגיעים מהן נוטים להגיש בקשות מקלט. לדעתו יש לשקול בחיוב את החזרת העובדים הפלסטינים לישראל. הוא קרא להגדלת ההשקעה באכיפה ברשות האוכלוסין: "בסוף העובדים הללו מתחרים בעובד הישראלי, ואם אין מספיק אכיפה הם יעברו לענפים אחרים שבהם יוכלו להרוויח יותר בצורה לא חוקית".
