התייעצויות קדחתניות בתל אביב לקראת הגעת מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן לארץ בהמשך השבוע לדיונים על "היום שאחרי" ברצועת עזה, ובפרט בנושא ההומניטרי ברצועה בעקבות האיומים האמריקניים על ישראל בנושא.
הערב (ראשון) התכנס הקבינט המדיני ביטחוני וכן פורום מצומצם של שרים עם ראש הממשלה כדי לדון בנושא ההומניטרי, וכן באשר לתקיפה באיראן שעומדת על הפרק, במטרה להסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל החלטה לפעול בבוא העת.
כפי שפורסם ב"ישראל היום" בשבוע שעבר – בישראל מעריכים כי פעולה באיראן תהיה מהלך ארוך הכולל סבבי מהלומות ועל כן נדרש לשמר תמיכה אמריקנית לצרכי הגנה והתקפה.
במקביל, אנו חושפים כאן לראשונה את היקף הלחץ האמריקני שמופעל על בכירים בישראל ומגיע לשיא השבוע לקראת הגעת בלינקן לארץ בדרישה מנתניהו לעצור את חקיקת חוקי אונר"א בשבוע הבא. חוק אחד של בועז ביסמוט מהליכוד שקובע שאונר"א לא תוכל עוד לפעול מירושלים (ובזאת מכשיר את הסוכנות שפועלה נקשר באופן ישיר בטבח 7 באוקטובר לפעול ביתר חלקי הארץ באופן תמוה), וחוק שני של יוליה מלינובסקי שמנתק מגע בין בעלי תפקידים בישראל לאנשי אונר"א ומבטל את הטבות הארגון כאן. במחלקת המדינה האמריקנית הפעילו לחצים ישירים על סביבת ראש הממשלה בשבועות האחרונים בנושא ואף השמיעו איומים אם החוקים אכן יעברו בכנסת.
עוד נאמר מפי גורמים שנחשפו לדברים כי לחצים דומים הפעיל כאן השגריר האמריקני ג'ק לו על ראשי מפלגות בכנסת מהקואליציה והאופוזיציה בדרישה שלא לתמוך בחוקים. ל"ישראל היום" נודע כי לו וכן שגריר גרמניה בישראל התערבו באופן ישיר בנעשה בפרלמנט הישראלי כאשר הפעילו לחצים על יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין שמהלך החקיקה נעשה אצלו בוועדה.
מדובר בהתערבות דרמטית במתרחש בפרלמנט הישראלי ובדרישה של ארה"ב, וכן חברי פרלמנט ושרים במדינות אירופה, לעצור חקיקה על ידי לחצים ושיחות ישירות עם חברי כנסת, שרים וסביבת ראש הממשלה, שצפויה להגיע לשיא עם הגעת בלינקן לארץ.
ביום ראשון הבא אמורים החוקים לקבל את אישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אך יש כבר מי שמעריכים במסדרונות הכנסת כי נתניהו ייאלץ להיכנע ללחץ ולדרוש דחייה בהצבעה בכנסת לפחות עד לאחר הבחירות בארה"ב.
אלא שממידע שהוצג בפני המחוקקים לאורך השבועות האחרונים – נראה באופן ברור כי אונר"א הוא ארגון תומך בטרור בתשתיות שלו, בתוכניות הלימודים ובמימון הישיר והעקיף ובעובדים שכמה מאות מהם משתייכים לחמאס ועוד עשרות שנמצאו שהשתתפו בפועל בטבח השבעה באוקטובר (למעלה מ-25). כפי שחשפנו בתחילת ספטמבר באחד הדיונים על החוקים הזהירה נציגת שב"כ כי "אונר"א מהווה סכנה ביטחונית למדינת ישראל ולכן חשוב לקדם את סגירתה".
אל מול החקיקה הדרמטית עומדים כעת כוחות גדולים בזירה הבינלאומית הדורשים לבלום אותה. בעוד שגם בתוך הכנסת עוד דורשים לדייק את החוקים כדי להפוך אותם לאפקטיביים מספיק כך שאונר"א לא תוכל עוד לחולל טרור נגד ישראלים במישרין או בעקיפין.
חבר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ עמית הלוי, הוסיף לחוק הסתייגויות שנועדו לוודא כי בנוסח החוק עצמו לא יוכנסו מגבלות על אכיפתו כפי שנעשה תחילה עם הכפפת החוק לאמנה שישראל חתומה עליה, ולמעשה מבטלת את המגבלות על אונר"א. החזית הזו מגיעה לנקודת רתיחה עוד לפני תאריך היעד בכנסת ביום ראשון הקרוב.
ארה"ב: החקיקה תפגע בישראל
דובר בשגרירות ארה"ב מסר בתגובה כי "כמדיניות, אנחנו לא מתייחסים לשיחות דיפלומטיות פרטיות. המעורבות של אנשי אונר"א ב-7 באוקטובר הייתה ראויה לגינוי, והובילה את ארה"ב להפסיק את המימון. קראנו למעורבים לתת דין וחשבון ולרפורמות באונר"א שיתנו מענה לחששות רציניים לגבי המעורבות של אנשיה בטרור.
"במקביל, אונר"א מספקת שירותים חיוניים בעזה, הגדה המערבית, לבנון וירדן – כולל סיוע הומניטרי, טיפול בהטבות בריאות ותברואה. חקיקה תלויה ועומדת לא תאפשר לאונר"א לפעול ותשאיר חלל ריק שישראל תהיה אחראית למלא. זו תהיה תוספת למשבר ההומניטרי שכבר קיים ויערער את היציבות והביטחון של ישראל והאזור".
