״הסורים על הגדרות״ – זאת האימרה הכי מוכרת ושגורה בפי לוחמי וחיילי צה״ל בחמישים השנים האחרונות. האימרה סימלה את הטראומה והפאניקה שאחזה בצה״ל ובציבור הישראלי אחרי מלחמת יום הכיפורים ועם השנים הפך לאימרה מבודחת להרגעת הלחץ. אבל מאז סוף השבוע – האימרה הזאת מקבלת משמעות חדשה.
נתחיל מהסוף: צה״ל לא לוקח שום סיכון במה שקורה בסוריה. מאז שעות הבוקר, צה״ל ריכז ברמת הגולן סוללות תותחים, אשר נפרסו לאורך רמת הגולן. במקביל, צה״ל עצר יציאות של חלק ממערך השדה וההכשרות. הוא העלה לרמת הגולן כוחות נוספים ותיגבר את אוגדת הבשן (210), האחראית על קוו העימות מול סוריה.
כמו כן, צה״ל העמיד בכוננות גבוהה את חיל האוויר, בדגש על מוכנות לטובת הגנה על גבולות המדינה והערכות הגנה של ״הו הכחול״ , קו הפרדת הכוחות בין סוריה לישראל שנחתם בחודש מאי 1974 והביא לסיום מלחמת יום הכיפורים.
ישראל מודאגת מהמתחולל בסוריה. נכון לשעת כתיבת שורות אלו, כוחות המורדים נמצאים לרוב בצפון סוריה. הם כבשו כנראה את כל מחוז חלב, הגדול ממחוזות סוריה, מבחנת האוכולוסיה. מה שמטריד באזור הקרוב זה הקרב המתנהל בעיר ובשטח המחוז דרעא, בדרום סוריה. מדובר באירוע המתרחש בשעות האחרונות לא רחוק במיוחד מישובי דרום רמת הגולן.
ההחלטה האסטרטגית שישראל קיבלה כבר לפני מספר ימים כי היא לא תיקח חלק פעיל בהפלה או שמירה על שלטונו של באשר אסד. הדאגה הראשונה של ישראל שנשק מסוריה לא יגיע לחיזבאללה שמנסה, איך ניתן לומר, ללקק את הפצעים. לראות אם הוא יכול לקום על רגליו ולהשתקם. מדובר בתותחים, טילים, משגרים מחסני אמל״ח שונים.
ישראל מבינה, כי מעבר לגבול אין מדינה שמתפרקת לשתיים: לטובים ורעים, אלא לערבוב רב של מליציות: חלקן נתמכות על ידי תורכיה, הכורדים, הדרוזים, הסונים ועוד. היטיב לתאר גורם בטחוני שאמר השבוע: ״כל חמישה בטנדר טויוטה עם ארבעה או חמישה קלאצ׳ים – הם מליציה בפני עצמם״.
החשש הוא שבין המורדים יש גם שכירי חרב שיבקשו לסחור באמצעי הנשק שיפול שלל לאחר נפילת צבא אסד. לכן, חיל האוויר, על פי פרסומים בסוריה ובלבנון, ביצע בימים האחרונים מספר גדול של תקיפות על מחסני הנשק בצפון סוריה. במקביל, צה״ל תקף את מעברי הגבול בין סוריה ללבנון, בהם זוהתה תנועה של נסיונות להעביר נשק מסוריה ללבנון.
הסורים עדיין לא על הגדרות. יש קו חיות בין המדינות, מה שיקל על ישראל לפעול ולמנוע את התנועה של סורים לשטח ישראל. זאת הסיבה שצהל העלה כוננות גם ברמת הגולן.
לישראל יש את טראומת השבעה באוקטובר. חיל האוויר התאמן על תרחיש של פריצת הגבול בעשרות נקודות. נכון לעכשיו, זה לא האיום המיידי, אבל אנחנו במזרח התיכון ודברים יכולים להשתנות מהר.
נפילת אסד הייתה צפויה. סוריה אחרי האביב הערבי הפכה למדינת קנטונים, שחולקה לאזורי שליטה בין הכורדים, טורקיה, איראן, רוסיה, עדות ופלגים וחלק גם על ידי השלטון המרכזי.
הפגיעה הקשה בחיזבאללה והפגיעה באיראן במלחמה נתנה את האות להפעלת שעון העצר לאחור להמשך משטרו של אסד. סביר להניח שאסד בודק עכשיו אופציות מילוט: איראן, רוסיה, מדינות המפרץ. כולם מבינים כי איראן לא ממהרת לסלול את חייליה להציל את אסד. הרוסים מסובכים עד הצוואר באוקראינה. ספק אם פוטין ירצה לראות את פרצופו של הפליט אסד במוסקבה.
סוריה, כך נראה, בשלבי הנפילה הסופיים. עכשיו, השאלה איך יראה היום שאחרי הגבול הצפון מזרחי שלנו, שמזה חמישים שנים היה לגבול עימות השקט ביותר של מדינת ישראל.
