שופט בית משפט השלום בירושלים, אלעד לנג, מתח לפני מספר ימים, ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה והורה על שחרורם המיידי של שני תושבי מזרח ירושלים, שנעצרו בחשד להתנהגות המפרה את שלום הציבור וזיוף לוחית רישוי.
השופט קבע כי לא היה בסיס למעצר מלכתחילה, ודחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצרם בחמישה ימים נוספים ואף לא קיבל את בקשת המשטרה לעכב את החלטתו.
השניים, נעצרו לאחר שקנו בקבוקי בירה והתיישבו בחורשה. במהלך שהותם במקום, ניגש אליהם חייל והבהיר כי עליהם לעזוב את המקום בשל קרבתם למתקן צבאי, והשניים צייתו ועזבו. לאחר שנמצאו ברכב במיקום הקרוב למתקן צבאי. כאשר היו בדרכם לביתם, הם נעצרו במחסום מחנה הפליטים שועפאט. במהלך מעצרם, עלה כי לוחית הרישוי של הרכב בו הגיעו אינה תואמת את הרכב עצמו. אחד החשודים הסביר כי עשה שימוש בלוחית רישוי מאולתרת מקרטון, לאחר שהמקורית נפלה.
השניים נחקרו, נכלאו ולמחרת ביקש נציג המשטרה בבית המשפט להאריך את מעצרם בחמישה ימים, כאשר טען כי הם הגיעו למתקן צבאי "כשהם תחת השפעה" וברכב עם לוחית זיהוי שאינה תואמת את הרכב.
עורכי הדין איליא תאודורי ועיסא אבו אלהווה מהסניגוריה הציבורית, שייצגו את החשודים, הציגו תמונה שונה. "אני באמת אומר שאני מתפלא שאנחנו מקיימים דיון", אמר עו"ד תאודורי. "שני המשיבים קנו שני בקבוקי בירה, הלכו לשתות יחד. החייל בא ואמר שאסור להם להיות שם. הם הלכו הביתה. איזה התנהגות המפרה את שלום הציבור יש בכך?".
עו"ד אבו אלהווה הוסיף כי "מדובר בשטח פתוח, מקום תיירותי וכל אדם יכול לטייל שם. לא מדובר על מתקן סגור. מקום שיש לו גישה לרכבים, ולהולכי רגל". באשר ללוחית הרישוי, הסביר עו"ד אבו אלהווה כי "החשוד אמר שהוא מחכה שמשרד הרישוי ייפתח ושם יחליף את לוחית הרישוי. כדי להסיר את המחדל, החשוד רשם את מספר הרכב הנכון והאמיתי, על חתיכת קרטון באופן בולט. ככל הנראה בטעות, במהלך הנסיעה נפלה ולא שם לב".
השופט אלעד לנג קבע כי "ראיות אלה אינן מניחות חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לחשוד שאינו הנהג משלא נמצא בחומר החקירה ולו בדל ראיה לכך שהמשיב זייף סימני זיהוי של רכב, או ביצע מעשה כלשהו שיכול להיחשב כמפר את שלום הציבור".
השופט הדגיש כי "בענייננו, גם לא מתקיימת עילת מעצר כלשהי. המעשים המיוחסים למשיבים נוגעים לעבירות רכוש שאינה מן החמורות ולא נשקפת מהן מסוכנות כלשהי, קל וחומר בשים לב לכך שהמשיבים נעדרים הרשעות קודמות".
"ספק אם נדרש היה לעצור את המשיבים מלכתחילה," קבע השופט, "ובוודאי שהיה מקום לשקול את שחרורם ממעצר כבר בתחנת המשטרה". השופט הורה על שחרורו של אחד מהם ללא כל תנאי ואת השני שיחרר בערבות. בסיום הדיון, כשביקשה נציגת המשטרה עיכוב ביצוע של ההחלטה, דחה השופט את הבקשה.
"משנקבע כי כנגד החשוד 1 לא קיימות ראיות לכאורה, ובעניינם של שני המשיבים לא מתקיימות עילות מעצר ואף לא היה ראוי לבקש את הארכת מעצרם – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בזאת," קבע השופט.
