"אנחנו קמים בבוקר ומתפללים לשלומו של מלך ירדן, הירדנים שומרים עלינו יותר מהצבא שלנו. אנחנו לא מרגישים ביטחון", אמר היום (רביעי) אורי לב, קב"ט המועצה האזורית ערבה תיכונה, בדיון של הוועדה המיוחדת ליישובי הגבול המזרחי על צרכי היישובים לשנת 2025. "בזמן חירום, הצבא בונה על כיתות הכוננות שלנו ואומר שעלינו להחזיק שעה-שעתיים לבד, אבל לא נותנים לנו אמצעים. הצלחנו לקבל מאג אחד לכל ישוב".
אחת מטענות התושבים הייתה כי הם דורשים לקבל מענה ממשרד הביטחון, ולא מהמשרד לביטחון לאומי כפי שמקבלים כיום. "אני לא חושב שתהיה אצלנו פלישה כמו מה שהיה בשבעה באוקטובר, אבל חדירה של חוליית 5-10 מחבלים בטח כן", אמר לב. "כיתת כוננות צריכה רבע שעה להתארגן, להתחמש ולצאת להילחם. אנחנו מרגישים עירומים!".
ח"כ מישל בוסקילה (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
יו"ר הוועדה ח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי) הזדהה עם הדברים. "אני מרגיש את התחושה שלך כאילו אני גר שם", אמר בוסקילה, תושב אשקלון. "לפני ההתנתקות הצעתי לרה"מ שרון ולגדי איזנקוט לעשות חפיר מסביב לכל רצועת עזה כדי לעצור פלישה. באזורים מאילת עד רמת הגולן זה חלק מהכלי שיעצור חס וחלילה פלישה". לדיון הוועדה לא הגיעו נציגי משרד הביטחון למרות שהוזמנו, כאשר לדברי בוסקילה "משרד הביטחון לא רצה לשלוח נציג כי הנושא קשור לוועדת חוץ וביטחון לדבריהם".
"איך נעשה ציונות בלי ביטחון? אין גדר, אין התרעה. רחפנים לא ידועים בודקים אותנו כל הזמן. חלק מציר הרשע של איראן עובר אצלי בבית!", קראה ליאת אייזנר, תושבת הערבה מפורום האימהות "שמות גבול", של נשים מהיישובים הסמוכים לגבולות, בהם גם ליישובים הסמוכים לגבולות ביהודה ושומרון. "אפילו וסט ואפוד קרמי אין בכיתת הכוננות. איך נחזיק שעה לבד? עזרו לנו לשנות את סיווג הישובים כישובים קדמיים כדי שנרכוש את הציוד החסר. חייב לקדם את בניית הגדר עכשיו ולא עוד 3 שנים. כשאצלי לא בטוח, גם באזור חיוג 03 לא בטוח".
כוחות צה"ל בבקעת הירדן (צילום ארכיון: ג'מאל עוואד, פלאש90)
"חבל ארץ שמתחיל באילת ומסתיים ברמת הגולן, צריך להיות אזור מאד בטוח", אמר בוסקילה. "כשיש ביטחון אז יש כלכלה שמזמנת גם תיירות, פריחה ריבוי טבעי של תושבים. הישובים באזורים אלו מתפתחים בצורה מדהימה."
"במועצה שלנו יש קרוב ל-6,000 תושבים, המתגוררים בישובים לאורך כמעט 60 ק"מ גבול עם ירדן, בחלקו בלי גדר, אמר נציג המועצה האזורית חבל אילות ניצן גלוסמן. "עוד לפני שבעה באוקטובר אנחנו רואים את ההתחממות בגזרה שלנו עם הברחת אמל"ח והברחת מהגרים בלתי חוקיים. תשתית להעברת אמל"ח יכולה להיות פלילית. אני קורא להגדיר את הישובים שלנו כליבה קדמית, לחזק את הגבול באמצעות המכשולים הקיימים, ולהוסיף הגנה לישובים עצמם לצד הגדלת כוחות הצבא. אנחנו רוצים שהצבא ישמור עלינו ולא כיתות הכוננות של אנשים שביומיום עובדים בעבודה אחרת והנשק נמצא בבית".
ראש המועצה האזורית עמק המעיינות איתמר מטיאש דיבר על סיווג הישובים במשרד הביטחון. "יש החלטה קטגורית שכל הישובים ממערב לכביש 90 ייצאו מהסיווג ואצלי מדובר על מנחמיה, חמדיה וגשר. זה אבסורד. הם רק מאות מטרים בודדים מהגדר. יש שם חדירות בתדירות בלתי נתפסת. הצבא דן עם עצמו ולא משתף אותנו ראשי הרשויות וכל זה בגלל שיקולי כסף קטנים וצרים. אנחנו שוקלים עתירה לבג"צ בנושא".
בחלק מהיישובים הסמוכים למשולש הגבולות ישראל-סוריה-ירדן נפרסו במהלך המלחמה כוחות צבאיים נרחבים במטרה לתת מענה לאיומים על היישובים מכיוון מזרח. גם ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום הזכיר ישובים בשטחו שלדבריו הסיווג שלהם צריך להשתנות. "דגניה א', דגניה ב', אפיקים ובית זרע. כולם לטעמנו צריכים להיות באחריות ביטחונית מלאה של משרד הביטחון".
"במרחב הזה צריך לחזק את הרשויות ואת התושבים", אמר ראש מועצה אזורית תמר ניר וגנר. "לפני כשש שנים בוטלה הטבת עיר-עולים, והפכה לקרן במשרד הפנים שיש בה 500 מיליון שקלים. המהלך הזה החליש הרבה רשויות בנגב ובעיקר בגבול המזרחי. המועצה שבעבר קיבלה 100% ארנונה מבסיסי צהל, ואח"כ ירד ל-30%".
יו"ר הוועדה בוסקילה הבטיח שיאיץ את המאמצים מול שר הפנים על מנת שההטבה תחזור. וגנר התייחס גם לענפי התיירות והחקלאות. "עלויות המים גבוהות ויש גם אגרות מטורפות שמשלמים לעובדים זרים. העובדים היחידים בתאילנד שמקבלים פנסיה וימי חופשה, הם העובדים התאילנדים בישראל. בתאילנד זה בכלל לא קיים. רק פה", אמר וגנר. "בגבול המזרחי ברובו אין גדר. עץ התמר האחרון והחממה האחרונה, הם הגבול".
