ימים בודדים בלבד חלפו מתחילת העבודה על התחקיר הצה"לי על הטבח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023, כשהתחוור לתת-אלוף (מיל') עידו מזרחי איזו משימה הוא קיבל: לברר את נסיבות אירוע הטרור הגדול והקטלני בתולדות מדינת ישראל, שהתבצע בתא שטח של יישוב קטן בעוטף. התחקיר שמתפרסם היום (חמישי) משרטט את שרשרת האירועים והכשלים שהובילו לרצח של 378 אזרחים ואזרחיות, שוטרים וחיילים, ולחטיפתם של 44 נוספים על-ידי ארגוני הטרור ברצועת עזה.
בסופו של דבר היה זה חייל בן 19 בחופשה שבילה במסיבה באותו בוקר מזוויע, שהוביל את הכוח הצה"לי הסדור הראשון למתחם בחניון הנסתר בחורשה ליד קיבוץ רעים. אבל זה קרה רק סביב 11:20, כחמש שעות אחרי תחילת המתקפה. הוא הצליח להתקשר ממקום המסתור שלו למפקד חטיבת אפרים שבשומרון שבה שירת, והתחנן לעזרה. המח"ט הכווין לשם את מפקד גדוד שקד של גבעתי שהיה אחראי על גזרה בשומרון, וזה הגיע למתחם האסון עם 11 לוחמים בזמן שרוב המחבלים כבר עזבו אותו.
כל זאת אף שבשלבים הראשונים של הטבח נקלע למקום תא"ל במילואים ממטה אוגדת עזה, שנלחם ככל שיכל אבל לפי התחקיר התקשה להבין את ממדי האירוע. לפיכך, עד לשעה 10:00 בערך לצה"ל לא היה מושג מה מתחולל בין עצי האורן והאקליפטוס. גם טייס מסוק הקרב שחג באוויר סביב אותה שעה, והבחין בטנדרים בשטח, לא זיהה אותם כשל מחבלים ולכן גם לא תקף אותם. בינתיים נערמו הגופות בין שלושת הברים במתחם המסיבה, בשירותים הכימיים, סביב הבמה, בחורשה, בצמתים על כביש 232 ובמיגוניות.
תוצאות הטבח במסיבה עלולות היו להיות קטלניות הרבה יותר. בתחילת מתקפת חמאס ב-6:29 נכח במתחם הנובה מפקד תחנת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, שזיהה שמדובר בירי רקטות חריג והורה לפנות באופן מיידי את כל המבלים. לפי התחקיר, בסבירות גבוהה מנעה ההחלטה שלו כ-2,000 נרצחים במסיבה ומאות חטופים נוספים.
התחקיר עוסק גם בהחלטה לאשר את המסיבה מלכתחילה, וכן בבחירה לא לבטל אותה ברקע הסימנים המחשידים שעלו בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. 4-3 ימים קודם לכן סירב מפקד החטיבה הצפונית של אוגדת עזה, אל"מ חיים כהן, לאשר קיום מסיבה עם 3,500 משתתפים ארבעה ק"מ מגבול עזה בסוף שבוע שבו יש ברשותו פחות חיילים מהרגיל בשל חופשות החג, והאירוע אושר רק בהתערבות פיקוד דרום.
אבל בשעות שקדמו למתקפה, שבהן עלו חששות בחטיבה, באוגדה, בפיקוד ובמטה הכללי שמשהו קורה ברצועת עזה, אל"מ כהן לא הציף את סוגיית המסיבה. הוא לא עשה כן אפילו בשעות הבוקר שבהן כבר השתוללו מחבלי חמאס בגזרתו. מבחינת צה"ל, מסיבת הנובה נשכחה. ובדומה להפקרת קיבוץ ניר עוז, גם לאירוע ההמוני הזה הגיעו הכוחות מאוחר מדי.
התחקיר העוסק במסיבה היה כה גדול, עד שחלק מהמבלים שנרצחו קוטלגו ב"תחקירי המיגוניות והכבישים". לגבי אחרים, הצוות הקטן של תא"ל (מיל') מזרחי – שמנה גם אלוף-משנה ורס"לית במיל' – לא יכול היה לברר את נסיבות המוות המדויקות. הם קבעו שצה"ל נחל כישלון חרוץ בקשר המבצעי שחייב היה להתקיים בדרגים השונים, בחמ"לים ובשטח, בין משטרת ישראל לבין הצבא, כפי שנקבע בנהלים המשותפים ותורגל אינספור פעמים. לפי צה"ל, התחקיר הוצגו לרמטכ"ל אייל זמיר ולקודמו הרצי הלוי – והתקבל "ללא דופי".
מסיבת הנובה נערכת מדי שנה, כל פעם במקום אחר, ומאגדת בתוכה עשרות אלפי חברי קהילה שנושאים כרטיס השתתפות קבוע שבאמצעותו הם נכנסים למתחם. המיקום הנבחר נמסר להם ימים בודדים לפני הפתיחה. בסתיו 2023 היה זה חניון רעים שבמרכז עוטף עזה.
התחקיר מציין לטובה את מפיקי האירוע משני טעמים: 1. במובן הארגוני-לוגיסטי-פרוצדורלי, וזאת בשל האישורים והרישיונות שהם השיגו כנדרש. 2. במהלך האסון עצמו נשארו בזירה המאבטחים ואנשי הפקה, שחלקם נלחמו בידיים חשופות במחבלים וחלקם נרצחו או נחטפו לעזה.
בין כ-3,500 באי המסיבה היו 400 אנשי צוות, 31 שוטרים, 75 מאבטחים לא חמושים ועשרות חובשים ופרמדיקים. כ-80%-90% מהנוכחים ניצלו, כאמור בין השאר בזכות מפקד משטרת אופקים סנ"צ אוחנה, שפיקד על החפ"ק במתחם. ב-6:29, כשהבחין שמדובר במטחי רקטות כבדים, הוא מיהר לתפוס את מערכת הכריזה והורה לנוכחים להתפזר במהירות. הוא עוד לא ידע ש-1,500 מחבלי חמאס מתחילים לפלוש לנגב המערבי בגל הראשון.
לפי התחקיר, "מפקד תחנת אופקים אוחנה, שגר באזור ומכיר אותו היטב, קיבל החלטה שבלעדיה היינו בסבירות לא מבוטלת עם כ-2,000 נרצחים מהנובה ועוד מאות חטופים רק מהמסיבה. בלא מועט מובנים, ולצד גבורת הלוחמים והשוטרים, הנובה היא בגדר נס". אולם בחפ"ק של מזרחי לא היה כנדרש "שדכן" צה"לי, כלומר – נציג מטעם החטיבה או האוגדה. התחקיר מציין זאת ככשל של צה"ל.
סנ"צ אוחנה עצמו מיהר מעט לפני 7:00 לעזוב את המסיבה ולדהור לעירו אופקים לאחר שיקבל דיווחים ראשונים על ירי. הוא הספיק לראות את שוטריו מקימים שני נתיבים מהירים להימלטות הבליינים בכביש 232 הצמוד – אחד לכיוון צפון והשני לדרום.
לאף אחד מהשוטרים לא היה מושג שבעוד כשעה, דווקא אחרי שיכריזו שרוב מבלי המסיבה פונו, הם יהיו קו ההגנה הראשון והאחרון שייפרץ לעבר מי שנותרו מאחור, מול פלוגת נוחבה חמושה מכף רגל ועד ראש בטילי אר.פי.ג'י, מקלעים, רובי צלפים, תותחי נ"מ ו-14 טנדרים עמוסים ברוע מפלצתי. כ-110 מחבלים כללה הפלוגה הזו, שחולקה לשלוש מחלקות, כוח סיוע באש רתק, תצפית והסדרת התנועה עבור החטיפה חזרה.
החלטה גורלית נוספת שקיבלו השוטרים בשטח והצילה חיי רבים הייתה פתיחת ציר מילוט מאולתר בשטח, לכיוון מזרח, לעבר מושב פטיש. רבים מהבליינים שנותרו במתחם ברחו לשם בריצה וניצלו.
מסיבת הנובה אושרה כאמור רק יומיים לפני קיומה, לאחר מה שהוגדר בתחקיר כ"שיח" בין החטיבה המרחבית ונציגי האוגדה לבין קציני פיקוד הדרום, ותחת בחינה משפטית של המארגנים. ביממה שקמה לטבח הם קיימו באותו מקום בדיוק, באישור וברישיון, את מסיבת ה"יוניטי". זאת הסתיימה ביום שישי בצהריים, המשתתפים בה התפזרו ובחלוף כעשר שעות של התארגנות מחדש החלה במתחם מסיבת הנובה עם אלפי בליינים "חדשים", שהחלו להיכנס סביב השעה 22:00.
מסיבה אחרת, קטנה יותר, בשם "פסיידאק", שהתקיימה ליד קיבוץ עלומים הסמוך יותר לגבול, כלל לא אושרה. איש בחטיבת הצפונית לא שם לב לקיומה ומן הסתם לא עצר אותה, אף שכל אירוע גדול באזורים סמוכים לגבולות (וביהודה ושומרון) מחייב את אישור הצבא.
לפי התחקיר, אוגדת עזה לא שלחה נציגים לדיוני ההכנות והאישורים שקיימה המשטרה בחודש שקדם לטבח ועסקו במסיבת היוניטי. השיח עם צה"ל לגבי הנובה היה בעיקר מרחוק, ובסוף ספטמבר צורף מתחם המסיבה לפוליגון ההגנה האווירית של כיפת ברזל.
גם לדיון המסכם למסיבת היוניטי, בתחילת אוקטובר, לא הגיע נציג הצבא. קצינת עורף מטעם החטיבה הצפונית קיימה סיור במתחם עם נציג ההפקה, וכשלושה ימים לפני שמחת תורה ביקשה ההפקה להאריך ביממה נוספת את האישורים – לטובת מסיבת הנובה. בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה התנגדו לכך בגלל מיעוט הכוחות בשבתות והסכנה הביטחונית הפוטנציאלית, אך לאחר דין ודברים ובחינת הייעוץ המשפטי של הפיקוד, ניתן כאמור גם האישור ממפקד החטיבה הצפונית, אך לא בלב שלם.
חרף החששות, החטיבה הצפונית לא עדכנה את הפלוגה הגזרתית מגולני שעומדת להתקיים בשטחה מסיבה המונית. המח"ט כהן לא סבר שיש לשלוח לשם כוח צבאי והגדוד המרחבי מגולני התעלם בעל כורחו מהמסיבה שיצאה לדרך בליל שבת.
"מדיניות צה"ל הייתה לאפשר אירועים כאלה באזורים סמוכי גבול כדי לשמר מרקם חיים, ולבטלם רק אם יש איום או התרעות קונקטיות", נכתב בתחקיר. "אף אחד לא לחץ על המח"ט לאשר את המסיבה ואיש לא איים בעתירה לביהמ"ש. ההחלטה שלו לאשר את מסיבת הנובה הייתה סבירה לאור הנסיבות".
גם בשעות שקדמו לפלישה, אף אחד מאוגדת עזה – גם לא המח"ט כהן – לא הזכיר את קיומה של מסיבת הנובה בדיוני הערכות המצב הליליים. "המסיבה אמנם אושרה לפי הפקודות אבל בלי הערכות מצב מקדימות, עדכון הכוחות בגזרה על קיומה, הגדרתה כנכס חיוני אם וכאשר יש אירוע מבצעי ובחינת נציבי חדירה אליה", נכתב.
המשמעות היא ש"ישוב" חדש בגודל בינוני, עם כ-3,500 "תושבים", הוקם בעוטף עזה בערב 7 באוקטובר בלי שום התאמה ביטחונית, הצבת נציג צה"לי בחפ"ק המשטרתי, הגנה ייעודית וידיעת הכוחות בגזרה על קיומו.
מפקדים בכירים ומנוסים שלקחו חלק בתחקיר התקשו להסתיר את תסכולם מהחלק של צה"ל בקונספציה שקדמה לטבח: "סירבנו לקבל את העובדה שבאמנת חמאס מ-1987 בולטת השורה שיש להשמיד את מדינת ישראל וזה לא קשור למי עומד בראש הארגון או באיזה דרך זה יקרה בסוף. זה החזון היחיד של חמאס. התאהבנו ברעיון של מלחמות קצרות ומרחק גדול בין מלחמה למלחמה באמצעות מבצעי המערכה שבין המלחמות. המב"מ היה מוצלח אופרטיבית אבל התאפשר לאויבנו להתעצם ולגדול בין תקיפה לתקיפה. אפשרנו לחמאס להתעצם כי העדפנו שקט על פני גריעה ממשית של יכולות הארגון וכל פעם דחינו את הסבבים".
6:29 – מפקד תחנת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, מפקד בעצמו על החפ"ק במתחם המסיבה. הוא מזהה שהמטחים הנורים מהרצועה חריגים ולכן עוצר את המסיבה ומורה לכל הנוכחים לעזוב מיד את המתחם.
6:45 – השוטרים במתחם מנתבים את הבליינים לכיוון דרום וצפון. ההחלטה של כל אחד מהם לאן לפנות בצמתי העוטף הופכת לעניין של חיים או מוות. ראשוני הבליינים שנמלטים נתקלים במארבי המחבלים בצמתים. חלקם מבצעים פניית פרסה וחוזרים פצועים למתחם המסיבה בידיעה שיש בו משטרה וכוחות רפואה.
6:55 – סנ"צ אווחנה מקבל דיווח ראשוני על ירי באופקים ויוצא ממתחם המסיבה לעירו, שבה הוא נלחם עם שוטריו עד הערב.
7:13 – ראש ענף עורף באוגדת עזה מבקש לשלוח כוחות צבא למתחם המסיבה, אך אלו נשחקים במהרה במוצבים שלהם מאחר שחמאס ממקד בתחילת המתקפה מאמץ נגד בסיסי צה"ל בעוטף. במקביל מעודכן הקצין: "80%-90% מהמסיבה פונתה".
7:25 – 34 בליינים נתקלו במארב חמאס בצומת גמה ונרצחו במקום. בשלב זה אף מחבל עוד לא הגיע למתחם הנובה, שבשעה וחצי הראשונות של המתקפה היה אחד המקומות הבטוחים בעוטף עזה.
7:30 – השוטרים שנותרו במתחם המסיבה חוסמים את הדרכים צפונה ודרומה על כביש 232 כי הם מבינים שמחבלים השתלטו על הצמתים באזור. הם מפנים את המבלים מזרחה, בציר עפר מאולתר, לכיוון מושב פטיש. גם בשעה גורלית זו, לא מתנהל שיח בין צה"ל לבין משטרה בנושא מסיבת הנובה.
7:53 – במתחם המסיבה נותרו חלק מאנשי ההפקה וכמה מאות מבלים. אנשי ההפקה בודקים את הקופות ומקפלים ציוד מבלי שיש להם מושג מה קורה במרחב.
7:58 – פלוגה של 110 מחבלי נוחבה, מצוידים באלפי אמצעי לחימה וכלי נשק כבדים, יוצאת מנוסיראת על 14 טנדרים ושני אופנועים במטרה לכבוש את נתיבות. ליד בארי הם מאטים כדי להתרשם ממסע הרצח שמתנהל בתוך הקיבוץ ושולחים לתוכו צרורות הזדהות מבחוץ. "סדרן" של חמאס מכווין את התנועה בצומת עבור אלפי הפולשים, אבל פלוגת הנוחבה טועה בניווט ומפספסת את הפנייה לנתיבות ליד היישוב שוקדה.
8:12 – פלוגת הנוחבה עוצרת מול המחסום המשטרתי על כביש 232 ליד מתחם מסיבת הנובה, שם מונעים השוטרים מאחרוני המבלים לעלות על כביש הדמים. במשך כמה דקות, על הכביש הראשי בעוטף עזה, מתנהל קרב שכאילו לקוח מסרט פשע: שוטרים עם אקדחים כורעים מאחורי כלי הרכב הקלים שלהם – ובמרחק 200-100 מטר מהם כוח צבאי מזוין וחמוש לעילא.
8:20 – קו ההגנה הדליל של השוטרים על הכביש מוכרע בקלות. עשרות המחבלים יורים עליהם ומסתערים לעבר מתחם המסיבה. כמה מאות בליינים ואנשי הפקה מסתתרים בו בשיחים, בשירותים הכימיים ובמכולות האשפה.
8:26 – טנק מרכבה של צה"ל מגיע באופן אקראי מאזור הגבול למתחם המסיבה. נמצאים בו הנהג עידו סומך, והטען שלו שנפצע קשה. קודם לכן נהרג חבר צוות שלהם ואחר נחטף. סומך מצליח למשוך לכיוונו חלק מהמחבלים. הטען הפצוע יורד לרגע מהטנק כדי לתת את נשקו לאחד המאבטחים כך שיוכל להילחם באמצעותו. בדרכו חזרה למעלה לטנק הוא נורה ונהרג.
8:30 – סומך נותר לבד בטנק הפגוע, מוקף במחבלי נוחבה. אחד מהם מנסה לעלות לצריח אבל סומך הורג אותו מטווח אפס. הוא ממשיך ודורס לפחות שלושה מחבלים נוספים. אחרים מצליחים להשחיל לתא הלוחמים רימוני רסס, ואלה לא מתפוצצים מסיבה לא ברורה.
8:44 – טיל נ"ט מכריע את המרכבה שנעצרת סופית. סומך מצליח לצאת מהטנק ומרכז לצידו כמה לוחמים ושוטרים שעברו במקום. הטנק הופך למעין מוצב מאולתר ליד מתחם המסיבה, והכוח הקטן מפרק ממנו את המקלעים.
8:50 – המחבלים משתלטים סופית על מתחם הנובה וחוטפים ממנו שבעה בני אדם.
9:10 – האופוריה של המחבלים במתחם בשיא. מול מצלמות המתעדים המבצעיים מביניהם הם מתחבקים וצועקים "אללה אכבר". הם חוטפים נהג הסעות פלסטיני ממזרח ירושלים וצועקים עליו: "איפה החיילים? אתה רוצה גם כדור בראש?". בהמשך הם יחטפו אותו לקיבוץ בארי והוא ייהרג לפנות ערב בבית של פסי.
9:30 – המחבלים סורקים את החורשה הסמוכה למתחם המסיבה ויורים לעבר כל מה שזז. הם מגלים את האמבולנס הכתום של כוחות הרפואה שהיה בחפ"ק, ובו נדחסו 20 מבלים, חלקם פצועים. הם יורים לעברו טיל אר.פי.ג'י. רק שניים מאמבולנס המוות שרדו. בשלב זה יש במתחם הנובה יותר מחבלים מקורבנות.
10:00 – רק בשלב זה מתחילים בחטיבת המבצעים של המטכ"ל בקריה להבין שיש מוקד לחימה במסיבה בשם "נובה" ליד קיבוץ רעים. כוח מהיחידה הרב-ממדית שנשלח לשם נתקל ליד הקיבוץ, נשאב לתוכו למעשה, ומאבד בקרב את מפקד היחידה, אל"מ רועי לוי ז"ל.
10:20 – למתחם הנובה מגיע גל שלישי מעזה. מדובר בעשרות פלסטינים לא חמושים שהגיעו לבזוז את הציוד והמכוניות ולעלות אותן באש על יושביהן. במקביל פלוגת הנוחבה מתפצלת: חלק ממנה מצטרף ללחימה בבארי, והיתר חוזרים לעזה עם 44 חטופים.
10:25 – מסוק קרב ראשון מתקרב למתחם ומזהה טנדרים עם חמושים, אך לא יורה לעברם מחשש שמדובר בישראלים. ניסיון של קצין מודיעין מאוגדת עזה להכווינו לא צולח. הטייס מחפש את הטנק הנטוש של עידו סומך ולא מוצא אותו.
11:20 – במתחם הנובה נותרו כמה עשרות בודדות של מחבלים. לזירה מגיע לראשונה כוח צבאי סדור (מוקדם יותר, סמג"ד קרקל יצא מביתו באשקלון כדי להגיע להילחם במתחם, אך נהרג בקרב בדרך). הכוח שמגיע כולל 11 לוחמים בלבד, בהם מיחידת מצדה של שב"ס. מפקד עליו מג"ד שקד של גבעתי שהוקפץ מהשומרון. גם הוא הוכוון לנובה במקרה, אחרי טלפון שקיבל מפקוד שלו שבילה בחופשה במסיבה.
11:50 – הכוח סורק את המתחם ומחסל 12 מחבלים.
13:30 – צה"ל משלים ההשתלטות מחדש על מתחם הנובה, ובהמשך, בסיוע כוחות נוספים, מתחיל שלב האיתור, הזיהוי והפינוי של 171 הקורבנות שנרצחו במתחם עצמו. המחצית השנייה של הקורבנות נרצחה בקרבת המתחם או במנוסה ממנו.
על פי תחקיר צה"ל, השתלשלות האירועים וממדי האסון במסיבת הנובה בשעות הראשונות לא הגיעה לידיעת האוגדה והפיקוד, ועצם קיום המסיבה ההמונית, שאושר מראש על ידי הצבא, לא הוצף מעלה בצה"ל בשום שלב עד השעה 10:00 בבוקר ב-7 באוקטובר.
תהליך האישור לא כלל את עדכון המפקדים בגזרה על קיום המסיבה ההמונית ליד הגבול.
המח"ט לא הקצה כוח אבטחה צה"לי למסיבה ולא הציב נציג של צה"ל בחפ"ק המשטרתי שאבטח את האירוע.
לפי התחקיר נמצאו "פערים חמורים" בהליך ההכנות של החטיבה הצפונית לקראת המסיבה. לא בוצעו הערכות מצב וחיבורים נדרשים בין המשטרה לצה"ל, לפני ובמהלך הטבח. כמו כן לא הוצבו במתחם כורזיות לצבע אדום כנדרש.
המלצות התחקיר: יש להגדיר נוהל לאומי מחייב ואחוד לצד פקודה מטכ"לית מסודרת לתכלול אישורים של אירועים במרחבים צבאיים. יש לבחון את מדרג נותני האישורים בצה"ל לאירועים בגזרות ביטחון שוטף. יש להגדיר אירועים מסוג הנובה כ"נכס חיוני" ולהגן עליהם בהתאם.
