ערוץ החדשות האמריקני CNN מפרסם היום (שני) תחקיר ארוך שחושף כי כמעט מחצית מהגדודים הצבאיים של חמאס בצפון ובמרכז עזה שיקמו חלק מיכולות הלחימה שלהם, וזאת למרות למעלה מתשעה חודשים של מלחמה, כך על פי ניתוחים של פרויקט האיומים הקריטיים של המכון האמריקאי לחקר המפעל, המכון לחקר המלחמה ו-CNN.
תושבים עזתים: "הם חיסלו את דף! אינשאללה יחסלו גם את סינוואר" (18.07.24) // דובר צה"ל
על פי הנתונים, הגדודים במרכז עזה הם אלו שנפגעו הכי פחות. לפי מקורות צבאיים ישראלים והניתוחים, מקורות ישראלים אומרים שהם לא "התמודדו" בצורה מספקת עם הגדודים הללו, משום שהם מחזיקים בני ערובה ישראלים רבים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הניצב בפני לחץ בינלאומי גובר להסכים להפסקת אש ועסקת שחרור חטופים בעזה, חזר ואמר שכוחות ישראל מתקרבים למטרתם המוצהרת של חיסול חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות. בנאומו בפני ישיבה משותפת של הקונגרס ב-24 ביולי, הוא אמר: "הניצחון נראה באופק", אך ניתוחים מדוקדקים של פעילות חמאס הצבאית מאז שהוביל התקפות נגד ישראל ב-7 באוקטובר, המתבססים על הצהרות של צה"ל ושל חמאס, צילומים מהשטח וראיונות עם מומחים ועדי ראייה, מטילים ספק בטענותיו.
ישראל אכן הנחיתה מכה קשה לארגון הטרור: בכירים בחמאס חוסלו והמתקפה המתמשכת הפכה את מה שהיה פעם כוח לחימה מקצועי לצבא גרילה. מנהיגו הפוליטי של חמאס, איסמעיל הנייה, חוסל בשבוע שעבר בטהרן בהתקפה שאיראן האשימה בה את ישראל. ישראל לא לקחה אחריות, אך אמרה יום לאחר מכן כי מפקדו הצבאי הבכיר של חמאס, מוחמד דף, נהרג בתקיפה אווירית ב-13 ביולי בעזה – דיווח שחמאס לא אישר או הכחיש.
ועדיין, המחקר, המכסה את פעילות חמאס עד יולי, מראה כי נראה שהארגון עשה שימוש יעיל במשאבים המצטמצמים בשטח. מספר יחידות חזרו לפעילות באזורים מרכזיים שטוהרו על ידי הצבא הישראלי לאחר קרבות קשים והפצצות אינטנסיביות, על פי הניתוחים החדשים, תוך חילוץ שרידי הגדודים שלהם בניסיון נואש למלא את שורותיהם מחדש. "הישראלים יאמרו שהם טיהרו מקום, אבל הם לא טיהרו לחלוטין את האזורים האלה, הם לא הביסו את הלוחמים האלה בכלל," אמר בריאן קרטר, מנהל תיק המזרח התיכון של פרויקט האיומים הקריטיים (CTP), שהוביל את המחקר המשותף עם המכון לחקר המלחמה (ISW) לגבי דפוסי הפעילות הצבאית של חמאס וישראל.
לפחות מקור ישראלי אחד הקרוב לצבא מסכים עם חלק מהערכות התחקיר, אם כי הוא טוען שיהיה הרבה יותר קשה לארגון להחליף מפקדים שנהרגו. "הגיוס החל לפני שלושה או ארבעה חודשים, והם השיגו כמה אלפים. אני לא יודע בדיוק כמה," אמר קצין ישראלי בכיר בדימוס. "הקושי הגדול ביותר של חמאס אינו ברמת החיילים אלא ברמת המפקדים, שחלקם לא קל להחלפה".
למרות הפגיעה בהם, גדודי אל-קסאם ממשיכים למשוך את הכוחות הישראליים למחזורים חוזרים של לחימה. "זה משחק של 'חבוט בחפרפרת'", אמר רוברט פייפ, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו ומחבר של ארבעה ספרים על לוחמה בהתקוממות. "ישראל אומרת לאוכלוסייה לעבור למרכז, לדרום, ואז מספר גדול בסופו של דבר עושה זאת. הם ממשיכים להזיז את האנשים האלה, ונחשו מי זז עם האוכלוסייה? כמעט כל לוחמי חמאס".
"חמאס, האנשים, הלוחמים, והמנהיגים התומכים מוטמעים עמוק בתוך האוכלוסייה", אמר פייפ. "הם בנו קשרים עם האוכלוסייה הזו במשך עשורים". הניתוח של ISW ו-CTP מציע ששיקום התרחש בשתי דרכים נבדלות. חלק מיחידות גדודי אל-קסאם התקבצו מחדש, מיזגו תאים שנפגעו קשות כדי ליצור גדודים יעילים לקרב. אחרים התחדשו, גייסו לוחמים חדשים וייצרו נשק חדש מחומרי הנפץ שנשאר על ידי הכוחות הישראליים. עם המחנות שלהם שנהרסו ברובם, לא סביר שגדודי אל-קסאם יעבירו את הלוחמים החדשים שלהם דרך אימון משמעותי. המחלקות המקוריות נפגעו קשות, מה שמאלץ את חמאס להסתמך על טקטיקות גרילה, הנחת מלכודות ועריכת מארבים".
עוד מוסיף פייפ כי "ישראל יוצרת בדיוק את סוג הכעס הפוליטי הנוסף, הצער הנוסף, הרגש הנוסף שיובילו אנשים נוספים להפוך ללוחמים. הכוח האסטרטגי בפועל של חמאס גדל. כוחו של חמאס טמון ביכולתו לגייס".
לצד הגיוס לשורותיו, חמאס סופג גם ביקורת פנימית
קשה למדוד את דעת הקהל לגבי חמאס בעזה, אך יש סימנים לתרעומת מתגברת. סקר שנערך על ידי הברומטר הערבי שבועות ספורים לפני תחילת המלחמה מצא כי רוב העזתים שנשאלו היו מתוסכלים משלטון הקבוצה בשטח. כאשר פלשתינים בעזה מבקרים את חמאס, הם מביעים את מורת רוחם בקול חרישי מחשש שחבר בקבוצה עשוי להיות בטווח שמיעה. "הם נתנו לישראל תירוץ להרוס אותנו," אמר אדם אחד שביקש אנונימיות, בהתייחסו להתקפות בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר.
"הכעס והתסכול עולים הרבה יותר בתדירות גבוהה עכשיו מאשר בביקורי האחרון," אמרה ארווה דאמון, כתבת CNN לשעבר ונשיאת הארגון ההומניטרי INARA, שהייתה בעזה ביוני כעובדת סיוע בפעם השנייה מאז תחילת המלחמה. "אנשים אומרים זאת די בגלוי: 'כולם סוחרים בדם שלנו'",
"אבל מוקד הכעס העיקרי הוא ישראל".
רבים מהפלשתינים בעזה מדברים על ניסיונות נואשים להתרחק מחברי חמאס – הידועים בכינוי הגנאי "הירוקים" – בסביבתם. אך רדיוס הפיצוץ העצום של התחמושת הכבדה של ישראל ותקיפותיה התכופות של מחנות עקורים ובתי חולים, שם היא טוענת שמסתתרים לוחמי חמאס, הופכים משימה זו לכמעט בלתי אפשרית.
"אנחנו עייפים ומותשים. תראו איך האנשים הושמדו. זה מספיק", אמרה ריהאם אל-אע'א. בפנייה לחמאס, היא אמרה לעיתונאי העובד עבור CNN בעזה: "אתם נשארים מתחת לאדמה ומשאירים אנשים כאן להיהרג. כמה זמן עוד נצטרך להמשיך להתפנות מאזור אחד לאחר? התפנינו 10 פעמים מאז 7 באוקטובר". היא המשיכה והדגישה: "אנחנו רוצים פתרון. אנחנו מאבדים את הילדים שלנו. זה מספיק".
מצוקת עץ ברצועה: עזתים אוספים קופסאות תחמושת שצה"ל השאיר מאחוריו ומוכרים אותם (02.06.24) // רשתות ערביות
היעדרו של גוף שלטוני וצמצום הסיוע ההומניטרי על ידי ישראל לטפטוף יחסי מחריפים את הייאוש. ביזה וקרבות ספורדיים בין חמולות נמצאים בעלייה, לפי מקורות בשטח, והאו"ם מדווח כי מחלות מידבקות – כולל פוליו, שקודם לכן הודבר בעזה – מדווחות כמתפשטות במהירות. "חוסר החוק הגובר, והאנרכיה הגוברת שמרגישה כמתוזמרת בכוונה תחילה, יאפשרו לחמאס או לגלגולו מחדש לצוץ שוב," אמרה דאמון. "ברגע שהפצצות האלה יפסיקו ליפול, אנשים יהיו נואשים לשלטון החוק".
אסטרטגיית "הגל"
בתוך כך, תומכי אסטרטגיית "הגל" משנת 2007 בעיראק מציגים שלושה עקרונות עיקריים בלוחמה בהתקוממות: טיהור השטח ממורדים, החזקה בשטח ובניית יחסים עם קהילות מקומיות.
זוהי אסטרטגיה שכמעט בלתי אפשרי להתאים לעזה, לדברי מומחים. הארדינג, מה-CSIS, אמרה שכדי להחזיק בשטח, "אתה מציב כוחות בבסיס קדמי, מתוודע למקומיים, ובונה אמון עם המקומיים כך שהם למעשה ידווחו על האנשים שחוזרים כמורדים".
בהיעדר פתרון צבאי מתמשך, חלק מהפרשנים אומרים שפתרון פוליטי לסכסוך ארוך השנים דחוף יותר מאי פעם. "הדרך היחידה שבה סכסוך זה יסתיים היא עם מדינה פלשתינית," אמר קולונל בדימוס מנסור. "אבל הפלשתינים, מצדם, צריכים להבין שישראל לא הולכת לשום מקום. כרגע, יש לך ממשלה ישראלית שמסרבת לשקול כל סוג של מדינה לפלשתינים". מנסור מסיים את דבריו בקול ברור: "סכסוך זה יסתיים רק עם פתרון פוליטי. הוא לא יסתיים עם ניצחון צבאי".
