"כשנותנים לנשים להוביל, העולם מתקדם והופך להיות טוב יותר. קידום יזמיות הוא לא רק צעד לצמצום פערים. כך אמרה הילה אוביל ברנר, מובילת ארגון ״יזמיות״.
"'יזמיות' התחיל בגינה שלי לפני 14 שנה ומאז, עשינו 30 תוכניות בעולם, עשרות שותפים וקורסים", אמרה בפתיחת גמר תחרות Next Gen Impact: תחרות היזמיות השנתית מוקדשת לתמיכה בנשים שמובילות סטארטאפים בעלי אימפקט שהתקיימה היום (חמישי).
"האירוע הזה הוא הרבה מעבר לתחרות – הוא במה לנשים שמשנות את הכללים, מגדירות מחדש הצלחה ומשתמשות בטכנולוגיה ככוח לשינוי. תודה לשותפות ביזמיות שמחוללות את הקסם הזה, ולאופקים לוצאטו ואיזופ ויתר השותפים שיטיסו את הזוכה לניו יורק להציג בוועידה השנתית של כלכליסט", אמרה.
"אנחנו נמצאות בתקופה לא פשוטה – קצת יותר טובה מהפעם הקודמת", אמרה נועה תמיר, מנכ"לית כלכליסט. "אנחנו בתחילתו של תהליך שיקום לאומי, וחלק מאוד גדול מלהיות חברה ומדינה טובה יותר זה שיהיו יותר נשים בעמדות השפעה. תמיד אומרים שאין מספיק נשים, אז הנה עובדה, תראו כמה מנכ"ליות של חברות יש פה בין אם סטארטאפים או קרנות או חברות גדולות. יש שני מסרים שחשוב לי להעביר: אחד שאנחנו צריכות להיות פה אחת בשביל השנייה, בין אם זה להושיט יד ליזמת צעירה ואם זה להכניס עוד חברת הנהלה לתוך ההנהלה שלנו. וזאת על מנת לשים יותר נשים טובות בקדמת הבמה. הדבר השני הוא להמשיך לעשות, להיות חוצפניות ולהיות בפרונט. לשים את עצמנו באור הזרקורים".
לדברי יעל ארנון ליבנה, מנהלת שיווק ופיתוח עסקי, לאומיטק 30% מכוח העבודה בהייטק הוא נשי אבל ביזמות הנתונים יותר חלשים ועל כן חשיבות האירוע. "יש לכן כוח לשנות את העתיד של האחות שלכן, של הבת של השכנים, של הילדה בגן השעשועים. לשנות את החיים של זאת שיכולה להסתכל עליכן ולהגיד: 'ככה אני רוצה להיות'".
"ידוע שכאשר יש תפקיד עם 10 דרישות סף, נשים לא יגישו מועמדות אם הן לא עומדות בכולן ואילו גברים יגישו גם אם הם עומדים בשש או שבע ואפילו פחות. אנחנו צריכות לראות איך מתגברים על ההטיה הזו ומנגישים את האפשרות של יזמות ליותר נשים", אמרה דינה פסקל רז, שותפה ב-KPMG ישראל.
לדברי רויטל בן נתן, מנכ"לית אופקים, יש ייתרון בוהק לנשים יזמיות מכיוון שיש להן שילוב מאוד ייחודי של אינטואיציה חזקה, יכולת להבין צרכים של אנשים וגמישות מחשבתית. "נשים יודעות לשאול את השאלות, למצוא פתרונות יצירתיים, להסתכל על כל התמונה ולראות את כל הנקודות שבונות אותה. מלבד מוצר או שירות, גם חשוב להן להשפיע".
הילה גולדמן אסלן, מייסדת משותפת DiA Imaging Analysis סיפרה על דרכה בהובלת החברה במשך עשר שנים משלב הרעיון ועד להוכחת היתכנות, פיתוח מוצר, בניית צוות, רגולציה, גיוס הון, שיתופי פעולה מסחריים עם ספקיות מובילות ושיתופי פעולה עם מרכזים רפואיים ועד מכירת החברה לאחרונה.
"יש הבדל בין מה שהיה לפני עשר שנים להיום אבל גם כאשר אני נכנסתי לתחום לא ראיתי במודע קשים של אישה לעומת גבר. סביר להניח שקרה שמישהו אמר לי 'לא' בגלל שאני אישה אבל אנשים רגילים להשקיע באנשים שדומים להם. כן ראיתי שינוי גדול כשגייסנו ובאתי לקרנות והייתי בטוחה בעצמי מספיק כדי לשאול כמה חברות פורטפוליו יש לכם שמובילות אותן נשים. היום קרנות מרגישות לא נוח אם הן לא משקיעות בנשים או אם אין להן מספיק נשים שותפות. יש לי בת ושני בנים ואני מקווה שהמצב הולך ומשתפר", אמרה.
הזוכה בתחרות : סטארט-אפ שמגדל חלבון מן החי בתוך תפוחי אדמה
במוקד האירוע עמדה, כאמור, תחרות בין שישה סטארט-אפים בהובלת נשים שנבחרו להציג מבין מאות מיזמים שהגישו מועמדות. למקום הראשון הגיע הסטארטאפ PoLoPo אשר פיתח גידול חלבון מן החי בתפוחי אדמה.
"תעשיית המזון מחפשת להחליף את הביצים כמקור חלבון. באמצעות הנדסה גנטית של זרעי הייבול שמאפשרת לייצר חלבונים אנחנו מכניסים את הדנ"א של ביצים ויכולים לגדל את זה בשדה כמו תפוח אדמה רגיל. לאחר מכן מפיקים מזה אבקת חלבון פונקציונלית שתעשיית המזון יודעת להתמודד איתה", אמרה מאיה ספיר ניר, מייסדת ומנכ"לית החברה.
2 צפייה בגלריה
אירוע יזמיות – מימין שופטת התחרות הילה אוביל ברנר ומאיה ספיר ניר PoLoPo הזוכה בתחרות
(צילום: ריאן פרויס)
לשאלות השופטות השיבה ספיר ניר כי העלויות של החלבון המופק מתפוחי האדמה יהיה דומה למחיר זה המופק מביצים. בנוסף, לדבריה: "יש היום משבר נורא גדול עם מחירי הביצים אבל אם מסתכלים לעומת חלבון אלטרנטיבי בזכות תפוחי האדמה נוכל להגיע למחירים דומים לביצים".
למקום השני הגיעה חברת Re-fresh Global אותה הציגה ויקטוריה קנר, מייסדת משותפת שהסבירה כי היא ושותפתה למיזם החלו לאסוף פסולת אופנה ופיתחו טכנולוגיה שיודעת להפריד בין חומרים שונים בטקסטיל. "כשהתחלנו לא ידענו שיש בעיה שרוב הטקסטיל שבו אנחנו משתמשים מעורב בין פוליאסטר לכותנה. בעיה של 400 מיליון דולר. יש לנו שלושה פטנטים בהליכי רישום, להשתמש באנזימים שיכולים להפריד בין החומרים השונים בטקסטיל", אמרה. לשאלת השופטות ענתה קנר כי לקוחות החברה הן מצד אחד כאלה שיש להם פסולת טקסטיל וצריכים פתרון ומצד שני לקוחות שצריכים להכניס יותר חומרים ממוחזרים למוצרים שלהם.
למקום השלישי הגיעה חברת סימביוזיס, בהובלת ד"ר שירה בורג, וטרינרית בהכשרתה שפיתחה התקן להחלפת שסתום בלב אנושי. "הבעיה קיימת גם אצל בני אדם והאתגר הוא להתאים את הצורה של השסתום לכל אחד מהפציינטים. לכן, פיתחנו מכשיר שיכול להתאים את עצמו לכל פציינט". לשאלת השופטות השיבה כי הייצור של השסתום שלהם הוא 3,000 דולר כאשר עלות השסתומים הקיימים בשוק היא 30 אלף דולר.
