"זיהינו שלקהילות המפונים שמתגוררות בבתי המלון חסרה תחושה של בית ומסוגלות", מסביר ל'דבר' יהלי גולדפילד, תלמיד כיתה י"ב בתיכון החברתי בתל אביב, שותף בעסק החברתי 'פיסטוק' להקמת גינות קהילתיות. "בנינו בשביל בית החייל אדנית גבוהה, כדי שיוכלו להיכנס מתחתיה ולעבוד בכיסא גלגלים. ביום העבודה איתם ראינו כמה הם מסופקים מעבודת הכפיים. עכשיו אנחנו מלווים את גן הילדים של קיבוץ רעים, שמתגורר זמנית בתל אביב. זה פרויקט מתמשך, שהתחיל משום שרצינו תהליך ארוך יותר מהמפגשים החד-פעמיים עם הקהילות במלונות בים המלח".
גולדפילד הציג את העסק שלו השבוע בכנס של תוכנית 'שותפים' מ'הבית לעסקים חינוכיים' ברשת בתי הספר 'דרור בתי חינוך' והאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. כחלק מהתוכנית, תלמידי בתי הספר המקצועיים מקימים עסקים חברתיים חינוכיים ומתפעלים אותם. העסקים הם פועל יוצא של הכשרתם המקצועית בבית הספר, והם הופכים למקור הכנסה עבורם. כיום פועלים בתוכנית 45 עסקים חברתיים – מהם 15 חדשים, שהוקמו מאז הכנס בשנה שעברה. בתוכנית משתתפים 800 תלמידים מכלל רשתות החינוך וחלקי החברה הישראלית – ערבים, דתיים וחילונים.
"הגיעו כל כך הרבה פניות שלא יכולנו לעמוד בזה", מספרת נהר זיק, גם היא תלמידת י"ב מהתיכון החברתי בתל אביב, ושותפה ב'פיסטוק'. "הכשרנו תלמידים מבתי ספר אחרים ברשת 'דרור בתי חינוך' בצפון כדי שיעבדו עם קהילות במלונות בטבריה. המטרה היא לתת לקבוצות שאנחנו עובדים איתן את הכלים והידע שלנו, כדי שיוכלו לעבוד בעצמן". זיק וגולדפילד פגשו את מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, ניצן ממרוד, והסבירו לו על הפרויקט שלהם.
יהלי גולדפילד ונהר זיק עם ניצן ממרוד, מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. זיק: ""הגיעו כל כך הרבה פניות שלא יכולנו לעמוד בזה, אז הכשרנו תלמידים מבתי ספר אחרים ברשת כדי שיעבדו עם קהילות במלונות בטבריה" (צילום: Teen-h Studio)
עוז נחמה, תלמיד כיתה י"א, "אחראי יותר על הצד הטכני של העסק", לדבריו. הוא מסביר את המודל הכלכלי: "המקום עצמו משלם או גורם חיצוני כמו חברת היי-טק. במקרה של הפעילות עם המפונים, קק"ל שילמה לנו".
"הכי חשוב לנו", אומרת זיק, "שלעבודה שלנו יהיה ערך מוסף".
מנהלי התוכנית הם יעל אגוזי עבודי (35) וראובן פאטר (38). "התלמידים מפתחים שירותים ומוצרים כמענה לצרכים של הקהילה", מסבירה אגוזי עבודי. "האידיאל הוא שהעסק ינוהל על ידי התלמידים ויהיה מקור ההכנסה העיקרי שלהם".
בכנס נערכים במקביל יריד שכלל העסקים בו מציגים את מוצריהם בפני באי הכנס; הרצאות מגוונות בעברית ובערבית שמעבירים המנטורים של התוכנית על החיבור בין העולם העסקי לעולם החברתי; וארבעה סוגי ועדות שבהן העסקים מציגים בפני המנטורים ונציגים מהאגף להכשרה מקצועית את המוצר או השירות שלהם כדי שיבחרו להשקיע בו. בוועדת 'עסק מצטיין' הציגו עסקים ותיקים שזכו בפרס על הצטיינות בהתאם למכלול העסק שלהם, ובוועדת 'קיקסטארטר' עסקים חדשים הציגו את מוצריהם בניסיון לגייס משקיעים.
מנהלת השיווק של שותפים עינב אשל שני (מימין), המנטורית ליאת בקייר, ומנהלי התוכנית יעל אגוזי עבודי וראובן פאטר. אגוזי עבודי: "האידיאל הוא שהעסק ינוהל על ידי התלמידים ויהיה מקור ההכנסה העיקרי שלהם" (צילום: Teen-h Studio)
ועדת 'אולפן השנה' מיועדת לאולפנים, ובפאנל 'קונים טוב' השתתפו מנהלות רווחה של חברות עסקיות כדי לרכוש מתנות לעובדי החברות מהעסקים של התלמידים. הזוכים הוכרזו במעמד הסיום של הכנס. "לא כל העסקים מציגים בפני הוועדות", מסבירה אגוזי עבודי. "הם צריכים לעמוד בקריטריונים ולעבור ועדת קבלה". לדבריה, קהילת המנטורים היא חלק חשוב מהתוכנית. "הם נפגשים עם העסקים לאורך כל השנה לשעות ייעוץ. בסוף הכנס הנוכחי כל מנטור בחר עסק ללוות השנה". מלבד הליווי של המנטורים, התלמידים יוצאים לאורך השנה להכשרות כמו מנהל שיווק, מנהל קשרי לקוחות ורכז צוות.
כיאה לעסקים שעונים על צרכים של הקהילה, רבים מהעסקים ענו על צרכים שעלו בעקבות המלחמה: בניית בריחי כניסה לממ"ד, העברת סדנאות חווייתיות לקהילות המפונים, הקמת חדרי מחשבים במרכזי פעילות והקמת ערוצי תוכן ייעודיים לבני נוער של חדשות וסוגיות אקטואליות.
עסק נוסף וותיק יותר שפיתח מוצר שנוגע למלחמה הוא 'עתיד יודיאקה' מאשקלון. "המנהל שלנו, הרב בנימין ועקנין, גויס למילואים ב-7 לאוקטובר, וסיפר לנו שהוא ראה את העצים ההרוסים בבארי ורוצה לסייע לתושבי העוטף לבנות חזרה את בתיהם", מספר נועם וייס, תלמיד כיתה י' ב'עתיד אשקלון' וחלק מצוות היוצרים של העסק. "ואז הוא גייס אותנו להפיק מזוזות מעצי הזית של קיבוץ בארי". המזוזות מצטרפות למוצר אחר של 'עתיד יודאיקה' המיוצר כמה שנים – תפילין בהזמנה אישית. במהלך היריד ניגש אל הדוכן מורה מבית ספר אחר המתעניין בטכניקות הייצור של המוצרים, ותרם מניסיונו לווייס ולחבריו.
המזוזות נמכרות לתושבי העוטף ישירות, וכספי המכירה נתרמים לתושבי קיבוץ בארי. "אני שמח שאני עוזר ותורם", אומר וייס. "גם אני ספגתי את 7 באוקטובר וזה עוזר לי לנחם את עצמי".
אייל ארליך, הממונה על תחום החניכות באגף להכשרה מקצועית, בירך את התלמידים במגזין שיצא לכבוד הכנס: "האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה גאה בתוכנית שותפים, בכל אחד ואחת מהחניכים והחניכות, על המסע החינוכי והמקצועי שהם עוברים ובפרט על העבודה החיונית שהם ביצעו מתחילת המלחמה ועד עכשיו".
אגוזי עבודי: "פעילות כלל העסקים שלנו במלחמה ממחישה איך בזכות הגמישות, היצירתיות והנחישות של בני הנוער, יכול מיזם עסקי להוביל לא רק ליזמות כלכלית, אלא גם להנעת שינוי חברתי רחב היקף. העסקים של בני הנוער הם שחקנים משמעותיים בזירה בזכות מרכיבים עסקיים וערכיים כאחד גם בעת שגרה, ועל אחת כמה וכמה בעת משבר".
