בורסת ת"א חותמת את 2024 בירוק בוהק. זה הפתיח והשורה התחתונה של כל סיכום שנתי שיוצא בימים האחרונים באתרים הכלכליים, שחותמים את המשפט ב"על אף המלחמה" להטיותיו.
המשפט המדויק יותר יהיה כנראה משהו בסגנון 'הבורסה סוגרת שנה ירוקה, כי העימות לא גלש למלחמת גוג ומגוג". במילים אחרות, מרגע שהתבדו החששות מהחרפת העימות, המשקיעים החלו לתמחר ציפיות לסיומו.
אלה הנתונים הסופיים: מדד ת"א 35 סיים את 2024 עם קפיצה של 28%, ת"א 90 רשם עלייה שנתית של 31% – מדד ת"א 125, הכולל את שניהם, זינק ב-29%.
ולשם השוואה: מדד דאו ג'ונס טיפס השנה ב-13% בלבד, S&P 500 עלה ב-24% ונאסד"ק טיפס ב-30%; ובאסיה: מדד ניקיי סגר עלייה שנתית של 19%, האנג סנג עלה ב-18%, שנגחאי עלה ב-15%, קוספי ירד ב-8.5%.
הבורסות באירופה עוד יותר השתרכו מאחור: מדד פוטסי של בורסת לונדון עלה ב-6% בלבד, דאקס התחזק ב-19% – המשבר הפוליטי כלכלי בצרפת גרר את הקאק לירידה שנתית של 3%. המדד האירופי סטוקס 600 עלה ב-6% בלבד.
שבים לשוק המקומי: כל המדדים הענפיים של הבורסה בת"א סגרו שנה חיובית, למעט ת"א ביומד החבוט (שירד במהלכה ב2.5%). בלטו בענפיים: ת"א ביטוח סגר קפיצה שנתית של 65% בפסגת הבורסה, ת"א רשתות שיווק זינק ב-55% (בעיקר בזכות שופרסל, ראו בהמשך).
גם מדד הנדל"ן סגרו שנה חיובית (מתונה יותר מהותית), על אף הטלטלה בענף והמחסור בעובדים בשל המלחמה: ת"א נדל"ן עלה ב-26%, ת"א בניה קפץ ב-43% (המדד כולל את חברות הבנייה למגורים המקומיות); מניב ישראל עלה ב-21% ומניב חו"ל רשם עלייה צנועה יותר של 15%.
שנה מוצלחת במיוחד למדד ת"א בנקים-5, עם עלייה כוללת חזקה של 41%. מדד ת"א נפט וגז, הסקטור אולי התנודתי מכולם, רשם ב-2024 עלייה של 35%.
את מדד ת"א ביטוח הובילה ווישור עם נסיקה שנתית של 281%; מבין החברות הגדולות בענף – הראל זינקה ב-92%, מנורה מבטחים קפצה ב-71%, מגדל עלתה ב-69%, כלל ביטוח ב-49% והפניקס ב-48%. נכון לסוף 2024, הפניקס היא החברה הגדולה בשוק, עם שווי של 13 מיליארד שקל.
בבנקים: לאומי עם העלייה השנתית החזקה ביותר בסקטור, של 54%, דיסקונט טיפס ב-42%, פועלים עלה ב-40%, בינלאומי ב-28% ומזרחי טפחות ב-16%. נכון לסוף השנה לאומי הוא הבנק הגדול ביותר, עם שווי שוק של 65.2 מיליארד שקל.
שופרסל מעל כולן בת"א 35 – מניית הרשת הקמעונאית הגדולה בישראל חתמה את 2024 עם קפיצה שנתית של 128%, שבהחלט ניתן לייחס לבעלי השליטה החדשים ולמהלכים שביצעו ברשת.
השורה התחתונה, מנקודת מבטם של בעלי המניות, בהחלט מספקת. נזכיר – בשנת 2023 ירדה מניית שופרסל ב-16%, וב-2022 איבדה 20% מערכה. ריבאונד נאה בהחלט תחת האמירים.
עוד בלטה השנה מניית טבע, אולי הסיפור המעניין ביותר של השוק, עם קפיצה של 112%. הס מלהזכיר את הכינוי "מניית העם", חמסה חמסה – אך המעמד החדש-ישן של החברה הישראלית הגדולה מכולן בשווי שוק (25 מיליארד דולר – 92.3 מיליארד שקל) מזכיר נשכחות.
עוד בלטו בת"א 35: הראל שכבר הוזכרה במקום השלישי במדד הבכיר (קפיצה שנתית של 92%). טאואר במקום הרביעי עם ריבאונד נאה – קפיצה של 71% בסיכום 2024 (לאחר שב-2023 רשמה ירידה שנתית של 28%). סוגר את החמישייה הפותחת לאומי, גם הוא הוזכר, עם זינוק שנתי של 54%.
לא פחות משוק המניות – ובמידה רבה יותר ממנו – שוק אגרות החוב היה זה ששיקף יותר מכל את מצבה של ישראל במלחמה בחזיתות השונות: ככל שהחששות מהמצב הבטחוני גברו, העלייה ברמות הסיכון תומחרה בתשואות האג"ח של מדינת ישראל.
בתחילת 2024, לאחר ההתאוששות מההלם ומהמכה של 7 באוקטובר, התשואות על אגרות החוב הממשלתיות היו גבוהות אמנם, אך ברמה סבירה. תשואת אג"ח ישראל השקלית ל-10 שנים, הבנמצ'מארק להשוואה עולמית, עמדה בתחילת השנה על 3.92%.
משם היא החלה לטפס ככל שגדל החשש מהתלקחות חריפה בצפון וממלחמה כוללת, עם מעורבות חזקה של איראן. בסוף חודש מאי חצתה תשואת האג"ח ל-10 שנים את ה-5% וב-2 ביולי הגיעה לשיא של 5.195%. מאז ועד ספטמבר נרשמה תנודתיות באג"ח, וב-29 בספטמבר עמדה התשואה על האיגרת על 5.138% – ושוב תנודתיות עד ל-5.036% ב-14 באוקטובר.
ובתמונת המראה בארה"ב: האג"ח האמריקאית ל-10 שנים טיפסה חזק בשליש הראשון של השנה – מ-3.94% בתחילת ינואר ל-4.70% בסוף אפריל, אך החלה לרדת במהירות בחודשים הבאים, עד ל-3.62% באמצע ספטמבר.
ב-23 בספטמבר עמדה תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים על 3.74%, מרחק של 138 נקודות בסיס פחות מתשואת אג"ח ישראל באותו היום (5.12%). מאז, במקביל להתאוששות באג"ח ישראל כאמור, תשואת אג"ח ארה"ב חזרה לעלות – היום היא זהה כמעט לזו של ישראל – 4.54%.
חברה ביטחונית נוספת הנכללת במדד ת"א 90 שקיבלה דחיפה מהמצב הבטחוני היא יצרנית המצלמות למל"טים ורחפנים נקסט ויז'ן, שזינקה ב-80%.
עין שלישית שפועלת גם בתחום המל"טים (מספקת מערכת VEYE לזיהוי וגילוי רחפני נפץ וכט"במים) עלתה ב-11% (הלקוחות העיקריים שלה הן אלביט מערכות, תע"א ורפאל); אורביט טיפסה ב-28% (פתחת מערכות תקשורת לווייניות לכלי רכב קרקעיים, ימיים ומוטסים).
חברות ביטחוניות נוספות שבלטו במלחמה הן אימקו שקפצה ב-100%. אראסאל שזינקה ב-55%. השתיים מייצרות מוצרי אלקטרוניקה לשימושים צבאיים. אימאג'סט שמספקת שירותי צילום לווייני זינקה ב-34%. יצרנית המרעומים לפגזים ארית תעשיות שנסחרת בשווי של 463 מיליון שקל המריאה ב-124%.
המטבע הווירטואלי ביטקוין בהחלט המשיך להיות אחד ממוקדי המשיכה של המשקיעים בשנת 2024, עם שני זרזים משמעותיים שהובילו (כל אחד!) לזינוק של קרוב ל-60% במטבע בתוך חודש או חודשיים. למרות שהביטקוין יותר מהכפיל את ערכו השנה, הוא עדיין הציג תשואה נמוכה יותר מהזינוק של 160% שהציג ב-2023.
את 2024 פתח הביטקוין בשווי של פחות מ-43 אלף דולר, כשהשוק בציפייה דרוכה לאישור קרנות סל מבוססות ביטקוין – ציפייה שכבר הזניקה את ערכו של המטבע בשנה שעברה.
ב-11 בינואר הגיעה הבשורה המיוחלת כשרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה שהיא מאשרת את הבקשות להשקת קרן סל מחקה (ETF) לביטקוין, שיאפשרו למשקיעים להשקיע במטבע ללא צורך בארנק דיגיטלי ובכך למעשה יהפכו את ההשקעה לנגישה הרבה יותר. בשבועות הראשונים הגיבו המשקיעים בהיסוס והביטקוין הציג ירידה של עשרות אחוזים, שאותה השלים בריבית כאשר ההצלחה של הקרנות המחקות הזרימה הון רב לביטקוין והמשקיעים דחפו את המטבע לעלייה של כמעט 60% בתוך חודשיים מיום האישור שנתנה ה-SEC.
בחודש אפריל התרחש אירוע חציית הביטקוין, שמתקיים בכל ארבע שנים בממוצע כדי להבטיח שמספר יחידות הביטקוין יישאר סופי ומוגבל. אירוע החצייה (Halving) חותך בחצי את התגמול המתקבל מכריית ביטקוין, כך שהוא מאט את קצב הזרימה של המטבעות החדשים. מטרת החצייה היא לווסת את היצע המטבע הווירטואלי, בהתאם לתוכניותיו של יוצר הביטקוין, שזהותו אינה ידועה ומכונה סאטושי נאקאמוטו. אירוע החצייה שהתרחש השנה היה הרביעי, ולא השפיע באופן מהותי על המסחר במטבע.
התנופה המשמעותית הבאה שקיבל הביטקוין הייתה עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בחודש נובמבר. טראמפ הצהיר שיתמוך בתעשיית הקריפטו, בין היתר באמצעות בהפחתת הרגולציה עליה והקמת עתודת ביטקוין לאומית אסטרטגית.
ביום שקדם לבחירות בארה"ב נסחר הביטקוין בסביבות 68 אלף דולר – מחיר שאליו הגיע לסירוגין מאז חודש מרץ – ומיד לאחריהן החל בזינוק פרוע. ביום שלאחר ההכרזה על טראמפ כמנצח בבחירות חצה המטבע לראשונה שווי של 75 אלף דולר ובתוך שבוע השלים זינוק של 30% ועלה ליותר מ-90 אלף דולר.
תנופה נוספת קיבל הביטקוין בתחילת דצמבר, כשטראמפ הודיע ברשת החברתית שלו על כך שהוא מתכוון למנות לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) את פול אטקינס, כדי להוביל באמצעותו את המדיניות המובטחת של צמצום הרגולציה על שוק המטבעות הדיגיטליים. ההודעה על המינוי הזניקה את הביטקוין לשווי בן שש ספרות – ב-5 בדצמבר חצה המטבע את רף 100 אלף הדולר והגיע למחיר של יותר מ-102 אלף דולר.
הביטקוין המשיך לשעוט כלפי מעלה ובאמצע דצמבר הגיע לשיא נוסף של יותר מ-108 אלף דולר במהלך יום המסחר, כשהמשקיעים ציפו להורדת הריבית של הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב. בהסתכלות על נתוני העבר, להורדת ריבית בארה"ב יש השפעה חיובית על מחיר הביטקוין, שמציג לעתים קרובות מגמה דומה לזו שמציגות מניות הטכנולוגיה, שנהנות מירידה בשיעורי הריבית.
עם זאת, ההודעה של הפד על כך שקצב הורדות הריבית צפוי להיות איטי יותר מהמתוכנן בשנת 2025 הובילה לירידות בשווקים, ובמקביל להקטנת התיאבון לסיכון של המשקיעים. בשבועיים האחרונים הקסם התפוגג, והביטקוין רשם ירידה חדה יחסית אך עדיין מציג יותר מהכפלת ערך מאז תחילת השנה. המטבע ספג בשנה החולפת גם ירידות של עשרות אחוזים, אך תיקן את כולן ואת 2024 מסיים הביטקוין ברמה של 94.6 אלף דולר שמשקפת לו זינוק שנתי של 125%.
