בדיון שנערך הבוקר (ג׳) בכנסת נחשף היקף הפרסום האדיר של מדינת ישראל ברשתות החברתיות, היכן גם שמתנהל הקרב על התודעה והאנטישמיות הגואה מתחילת המלחמה. נציגת לשכת הפרסום הממשלתית טענה בדיון שקמפיין הסברה שעלה בטיקטוק ״הוסר בתוך שלוש דקות״
דיגיטל
| פורסם 02/07/24 17:20
צילום: לשכת הפרסום הממשלתית
בתחילת המלחמה טיקטוק חסמה קמפיין של מטה משפחות החטופים בטענה לפוליטיות. מאז הרשת החברתית חזרה בה מהמדיניות – אך בלשכת הפרסום הממשלתית (לפ״מ), משרד הפרסום של המדינה, מעידים כי התופעה עודנה חוזרת על עצמה.
לא די בכך, אלא שלפ״מ מרבה לפרסם בפלטפורמת היוטיוב, כך עולה ממחקר של מחקר המידע והמחקר של הכנסת, וזאת לצד פרסום ברשתות החברתיות האחרות – פייסבוק ואינסטגרם של מטא, טוויטר ולינקדאין, שלעיתים מסירות את הפרסומות של המדינה גם כן.
הטענות עלו בדיון שנערך הבוקר (ג׳) בוועדת העלייה, הקליטה והמלחמה באנטישמיות בראשות ח״כ עודד פורר. עוד עלה בדיון כי הפלטפורמה המועדפת על לפ״מ לפרסום היא יוטיוב, לה המדינה מקצה את מרב תקציב הפרסום שלה ברשתות החברתיות.
צילום:
סיון שחור, לע"מ
מהמחקר עולה כי סך ההוצאות של לפ״מ על פרסום בשנת 2023 עמד על 238 מיליון שקלים, כאשר כמעט 50% מתקציב לפ״מ הלך לפרסום בדיגיטל (113 מיליון). מתוכם, כ-61% (69 מיליון) זרמו לרשתות החברתיות, כאשר יוטיוב ניצבת בראש הרשימה (46 מיליון) ואחריה מטא (18 מיליון), טיקטוק (3 מיליון), וטוויטר (מיליון).
עוד נטען כי בעוד שהמדינה נלחמת באנטישמיות המשתוללת ברשתות החברתיות, היא גם מממנת אותן בעזרת תקציבי הענק של לפ״מ. אותן פלטפורמות כאמור לעיתים גם חוסמות את הפרסומות של המדינה, לרבות קמפיינים הכוללים תכני הסברה.
״רוב הרשתות החברתיות לא נותנות לנו להפיץ מסרי הסברה כמדינה״, הודתה בדיון מוריה שלום, נציגת לפ״מ וסיפרה על מקרה שבו סרטון שהעלתה לפ״מ לטיקטוק נחסם בתוך 3 דקות בלבד מרגע שעלה.
חגית כהן, נציגת משרד החינוך, סיפרה בדיון: ״טיקטוק הסירה אותנו בפירוש בגלל הסלוגן יחד ננצח וסמל המדינה. הורידו לי את הקמפיין בתוך 24 שעות. נעשתה פנייה למשרד המשפטים, אבל כרגע אני מבינה שעדיין מפרסמים בטיקטוק".
"יש היעדר כלים של המדינה לפעול מול הרשתות החברתיות ואי רצון שלה לפעול״, הוסיף ח״כ פורר, ״אנחנו 9 חודשים לתוך המלחמה, ולא נעשה כלום״.
פורר הציע חקיקה שתטיל סנקציות כלכליות על רשתות חברתיות, לרבות ״חוק הפייסבוק״ (החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט) מימי הממשלה הקודמת. "אני פונה פנייה נוספת לממשלה לייצר חקיקה שתאפשר להטיל סנקציות על הרשתות החברתיות. הצעת החוק הייתה צריכה להיות ממשלתית, להכיל את הדירקטיבה האירופית. מה שטוב לאירופה, טוב לישראל – באירופה אפשר להטיל על הרשתות החברתיות סנקציות כלכלית… אני רוצה לתת לממשלה כלים. אם חושבים שאפשר בכלים הקיימים לטפל באירוע הזה – טועים. אני מצפה מגורמי המקצוע להציף את זה מול הגורמים הפוליטיים".
