מזג האוויר מתחמם, ואם כבר יוצאים לטייל – רצוי מאוד שהחוויה תכלול גם מים. ריכזנו לכם את מסלולי הנחלים השווים ביותר שבהם תוכלו לטבול, לשחות ואפילו לעשות מסלול רטוב. אז קחו בגד ים, כובע – וצאו לדרך, בתנאי, כמובן, שתשמרו על הניקיון ולא תשאירו אשפה בשטח.
הנחלים השווים טבילה
(צילום: יובל דקס, רשות הטבע והגנים)
רבים מכירים את נחל שניר (החצבאני) בזכות מסלולי השיט בקיאקים שבחלקו הדרומי – אך חלקו הצפוני באצבע הגליל הוא שמורת טבע שמציעה למטיילים זרימה שוצפת לאורך כל ימות השנה, של צל יער גדות גבוה, פריחה עונתית ומסלולי טיול מרהיבים, רטובים ומהנים בדרגות קושי שונות. חלקם אף מונגשים לעגלות ולכיסאות גלגלים.
המסלול הקצר (מסומן בצבע אדום, כ-15 דקות הליכה) הוא מסלול טבעתי נגיש המתאים גם לכיסאות גלגלים ועגלות ילדים. הוא מתחיל ממגרש החנייה ועובר לצד תעלת מים, ותוך כ-10 דקות מגיעים אל מפל נחמד וקריר המזין בריכת שכשוך נעימה ומהנה ופינות חמד מוצלות. ניתן לשכשך בבריכה ולרחוץ תחת המפל הזורם, או להישאר יבשים בפינות המוצלות.
המסלול הבינוני (מסומן בכחול, כחצי שעה הליכה) אף הוא מעגלי והוא מתאים לילדים מגיל 6 ומעלה. המסלול מחייב הרטבת רגליים וטיפוס על מדרגות סלע. ממגרש החניה צועדים בצד תעלת מים אל המפל ובריכת השכשוך בדומה למסלול הקצר – אך משם ממשיכים במדרגות אל נחל שניר בעקבות השילוט "אל הנחל". השביל עובר בצל עצי גדות ומוביל אל אי בנחל. מימין זורם נחל שניר ומשמאל מי נחל דן, ובמקום ניצבת גדה זקופה של סלעי בזלת עגולים. הסלעים מלוכדים בטרוורטין – "נטף נחלים" שטבועים בו מאובני שורשים וקנים.
המסלול הארוך (מסומן בצבעי שביל ישראל – כתום, כחול לבן, כשעה-שעה וחצי הליכה). הוא מסלול קווי שבסופו ממשיכים למגרש החניה בשביל "יבשתי". דרגת הקושי ותחילת מסלול ההליכה הם כמו במסלול הבינוני, אך בהמשך לא חוזרים למגרש החניה אלא ממשיכים במורד הנחל בעקבות הסימון. מומלץ לעצור מדי פעם לנוח וליהנות מהזרימה השוצפת של הנחל. הליכה של מספר דקות נוספות בצל צומח הגדה והשביל מגיע לקטע יבש ושטוף שמש. כעבור כמה מאות מטרים שבים אל הצל ואל שפת המים. כאן הופך גם הנחל לרחב ועמוק יותר ועל כן הכניסה למים בקטע זה מסוכנת. כאן גם מסתיים המסלול וניתן לשוב למגרש החניה במסלול עפר מישורי ונוח לפי השילוט במרחק קצר של 15 דקות לערך.
שמורת נחל שניר נמצאת סמוך לכביש 99, כ-5 ק"מ מצומת המצודות שבצפון קריית שמונה. חשוב להגיע עם נעליים סגורות המתאימות להליכה במים ושתומכות ברגל היטב, ולא עם כפכפים.
הזוויתן הוא מהיפים בנחלי הגולן, והטיול במסלול הנחל העליון יפגיש את המטיילים מטיבי הלכת עם "משושי זוויתן" – בריכות עמוקות וצלולות לצד מצוקי בזלת מרשימים שמזכירים את בריכת המשושים המפורסמת – עדות לקילוחי הלבה שפעם זרמו כאן מהרי הגעש של רמת הגולן.
לאחר הבילוי בבריכות ממשיכים עם השביל אל המצפור שמשקיף על מפל הזוויתן, ומכאן מומלץ לפנות ימינה אל השביל היורד אל המפל עצמו. הירידה אל המפל תלולה ולא קלה, אך היא תוביל את המטיילים שיבחרו בה אל שתי בריכות גדולות בעומק של כשמונה מטרים הנמצאות למרגלות המפל. מכאן, החזרה אל הרכב לוקחת כ-45 דקות.
נחל כזיב שבגליל המערבי הוא אחד מנחלי החוף הבודדים בישראל שמימיהם נותרו לא מזוהמים. סביבתו היא שמורת טבע, ובה גם אתרים ארכיאולוגיים כמו מבצר מונפור המרשים, תצפיות נוף מרהיבות, מעיינות צלולים וצמחים נדירים.
בשמורה מתקיימת גם אוכלוסיית יחמורים מרשימה, בזכות פרויקט של רשות הטבע והגנים להשבתו אל הטבע של היחמור הפרסי לאחר היעלמותו מארץ ישראל – והכל בלב חורש טבעי וירוק לאורך כל ימות השנה.
הכניסה לשמורה ללא תשלום. בפארק גורן המשקיף על הנחל וממנו יוצאים חלק מהמסלולים כמה חניוני לילה שבהם ניתן להקים אוהלים, ברזים עם מי שתייה ומבני שירותים.
"המסלול הרטוב" של המג'רסה – הלגונה שנחל דליות יוצר לפני השפך שלו לכינרת – מושלם לימי שרב. בלגונה הוכשר מסלול הליכה רטוב באורך 800 מטרים העובר בתוך ערוץ הנחל עצמו.
ככל שמתקדמים במורד הפלג, הערוץ מתרחב ומעמיק עד שהופך באמצע הדרך לבריכה של ממש. רוב המסלול מוצל ועובר בתוך סבך ירוק שמשובץ בפריחה ורודה של הרדוף הנחלים. גם המטיילים במסלול היבש יוכלו ליהנות מטבילה במים הקרירים, במקום שהוקצה במיוחד לירידה למים – אפילו בכיסא גלגלים.
נהר הירדן מוכר למטיילים בעיקר בחלקו שמצפון לכינרת – הירדן ההררי. מדרום לכינרת, נמשכת זרימת הנהר לאורך 2 ק"מ, עד לסכר אלומות שחוסם לחלוטין את הזרימה הטבעית של המים שמגיעים מהכינרת. קטע זה, בין סכר דגניה לסכר אלומות, נקרא באופן רשמי מורד הירדן, אך רבים מכנים אותו בטעות "ירדנית" – על שם אתר הטבילה הנוצרי, הממוקם ממש במוצא הירדן מהכינרת.
בשנים האחרונות, המועצה האזורית עמק הירדן מטפחת את המקטע הדרומי של הירדן – וניתן להגיע למקום, למצוא פינה שקטה ולהנות, ואף להקים אוהל ולהעביר את הלילה.
איך מגיעים? מנווטים באמצעות ווייז אל אתר השיט "רוב רוי", שם ניתן להחנות את הרכב ולהמשיך רגלית דרומה לאורך הנהר ולבחור נקודה להיזרק בה. הכניסה חופשית.
עמק בית שאן הוא מהאזורים העשירים במים בישראל, ולאורך קו המגע שבין העמק לגלבוע נובעים כמה מעיינות גדולים אשר מזינים, בין היתר, את נחל הקיבוצים. בקטע הנחל שבפארק המעיינות יש מסלול הליכה (רטוב או יבש, לבחירת המטיילים) ולאורכו כמה בריכות, בנוסף לבריכה גדולה ויפה סמוך לחניה.
במסגרת עבודות פיתוח ושדרוג שנעשו בנחל לפני כשנתיים נבנו מעבירי מים שבהם ניתן לגלוש, גשרים מעל הנחל, מרפסות תצפית, שבילים מסודרים ואף מדרגות לצורך ירידה בטוחה לתוך המים. המסלול עצמו מתאים מאוד למשפחות, אך כמה מקטעי הנחל עמוקים יחסית. לכן, יש להצטייד במצופים או גלגל ים עבור ילדים שלא יודעים לשחות.
הכניסה הרגלית לפארק המעיינות היא חופשית, ומסלול הנחל קרוב מאוד לחניון. לא רחוק מהנחל נמצאים שלושה מעיינות טבעיים נוספים שבהם ניתן לטבול: עין מודע, עין שוקק ועין מגדל. אין צורך בהרשמה מראש.
השהייה ב"חוף הירוק" בנחל האסי אפשרית בימים א' עד ו' בשעות 17:00-9:00. בשבת המתחם סגור. הבערת אש, הדלקת מנגלים והשמעת מוזיקה מרמקולים אסורה.
נחל עמוד הוא הנחל הגבוה שבנחלי הארץ, שבו זורמים מים בכל ימות השנה. מקורו של הנחל בגליל העליון, בין הר מירון לצפת, והוא נשפך לאחר כ-25 קילומטרים אל הכינרת. הנחל נקרא על שמו של סלע גבוה המתנשא מעל אחד מאפיקיו הסמוך לקיבוץ חוקוק ומזכיר בצורתו עמוד.
חלקו העליון של הנחל, שם הוא נפגש עם נחל מירון, הוא שמורת טבע מוסדרת שבה כמה מעיינות שמזינים את הנחל, בריכות מים צלולות, מצוקים מכוסים בחורש ושרידים מהתיישבויות קדומות. מהכניסה לשמורה יוצא שביל רחב מסומן באדום שמוביל אל משטרת עין תינה – תחנת משטרה בריטית שהוקמה בימי "המרד הערבי" (1939-1936) כדי לשמור על המשאבות ששאבו את מי מעיין עין יקים שהיה אז מקור המים של העיר צפת.
במפגש עם "שביל ישראל" פונים ימינה וממשיכים במורד הנחל, עד לצומת השבילים שליד עין יקים. מהמעיין יוצאת אמת מים, ויש להמשיך בעקבותיה על פי השביל המסומן בכחול, אשר יוביל בסופו של דבר אל בריכות שכווי. הדרך עוברת בבוסתן ישן ומשוקם שמדגים את שיטות העיבוד של החקלאות ההררית המסורתית וכן ליד מבנה המבטשה שבאמצעותה עיבדו יהודי צפת את הצמר לתעשיית האריגים ששגשגה בה במאה ה-16.
בריכות שכווי הצלולות הן מקום מושלם לעצירה ארוכה שכוללת טבילות מרובות – והן מציינות גם את קצה המסלול. מכאן החזרה לנקודת ההתחלה היא בעקבות הסימון השחור שעובר לאורכו של נחל מירון – וחזרה למעלה במפגש עם השביל האדום בסמוך לעין יקים. בצמוד לשמורה חניון לילה מוסדר שבו ניתן להקים אוהלים (בתשלום).
נחל פרת ("ואדי קלט") זורם בקניונים עמוקים שחוצים את מדבר יהודה. הנחל יורד מאזור נווה יעקב בירושלים ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו. רובו זורם בשמורת טבע, שבשטחה מעיין עין פרת השופע.
המעיין נובע אל בריכת סלע טבעית וספיקתו (כ-1,500 מ"ק מים ביממה) יוצרת פלג קטן שבהם ניתן להתרחץ. מלבד הנחל הזורם והבריכות הטבעיות, בשמורה טבע מדברי מרתק עם צמחיית נחלים שופעת וכן מנזר, שממשיך את מורשת הנזירות הביזנטית ברוח הנזירים שהתבודדו בכוכי מדבר יהודה. זאת לצד שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות.
בשמורה כמה מסלולים בדרגות קושי שונות, החל מקלים ועד מסלולים למטיבי לכת. המסלול הקל מתחיל בבריכת הסלע ונגמר בבריכה שבחורבת עין פרת. לאורך המסלול צועדים המטיילים בחורשת האיקליפטוסים ועוברים גם ליד בריכת התמר המזמינה. אורכו של המסלול הוא כ-2 ק"מ (הלוך חזור) ולוקח בממוצע כשעה.
למטיבי הלכת מוצעת אלטרנטיבה מאתגרת יותר – מסלול שיוצא מעין פרת עד עין מבוע (ליד היישוב אלון). המסלול המאתגר מסומן בכחול, עובר בערוץ הנחל ולאורכו בריכות רבות. המטיילים הולכים כ-4 ק"מ עד למפגש עם נחל פרת, ומשם ממשיכים עוד כ-1.5 ק"מ במורד הנחל לעין מבוע. אורכו של המסלול הוא כ-5.5 ק"מ והוא לוקח בין שלוש לחמש שעות. חשוב לציין שעל המטיילים לצאת לדרך מעין פרת עד השעה 11:00 כדי לא להיקלע לחשיכה, ויש להתייעץ עם פקחי השמורה טרם היציאה.
שמורת עין גדי היא מהמיוחדות והמרהיבות בישראל. נווה המדבר עין גדי הוא הגדול בארץ והוא כולל את קניוני הנחלים דוד וערוגות, הזורמים בתחום השמורה כל ימות השנה, ואת המצוקים הנישאים ביניהם. יש בו מעיינות ומפלים ולמרגלות המצוקים, ביתם של היעלים ושפני הסלע, זורמים פלגי מים.
אחד המסלולים הוא מסלול נחל דוד – שהוא גם אחד מהנחלים המרהיבים במדבר יהודה. בשלב מסוים במהלך ההתקדמות במדרגות במעלה הדרך מתגלה בפני המבקרים מראה עוצר נשימה – שרשרת המפלים המרכיבים את החלק התחתון של הנחל, מהמפל הקטן שזורם רק בחלק מהזמן מכיוון שתושבי קיבוץ עין גדי משתמשים במימיו, ועד למפל דוד הגדול והמרשים.
לאלו שבאים עם עגלות או מתקשים בהליכה, רשות הטבע והגנים הכשירה בנחל דוד שביל נגיש, המאפשר לכל אחד לצפות במפל ובבריכה התחתונה של הנחל. עבור משפחות קיים מסלול מעגלי ברמת קושי קלה-בינונית, אשר יוצא וחוזר אל החניון. בתחתית המפל שבשיא המסלול מצויה בריכה גדולה המתאימה לרחצה, ובצמוד לה אזור ישיבה מוצל מתחת למדף הסלע. אורך המסלול קילומטר הלוך וקילומטר חזור, וההליכה אורכת כשעה עד שעתיים.
מי שמעוניין בטיול אתגרי יותר יוכל לעשות את המסלול למטיבי לכת של נחל דוד עליון. המסלול ממשיך מכיוון מפל דוד במעלה ההר לכיוון מעיין שולמית, מערת דודים המרהיבה, מצפור עין גדי וגב החלון. במהלך הצעידה יוכלו המטיילים להתרשם במיוחד מבריכות האגירה העתיקות ומטחנת הקמח. לאורך המסלול יש אפשרות להיכנס למעיינות ולבריכות, ולטפס מעלה ולצפות בנוף מהפנט של ים המלח.
שימו לב כי לשמורת עין גדי שתי כניסות מרכזיות מכביש 90 – האחת נחל דוד והשנייה נחל ערוגות. אם מתאים לכם מסלול למטיבי לכת, מומלץ לבחור דווקא במסלול נחל ערוגות שבכניסה השנייה לשמורה. את מסלול ערוגות ניתן לעשות במסלול הקצר יותר עד המפל הנסתר (כשעתיים-שלוש שעות הליכה) או הארוך יותר עד הבריכות העליונות (כחמש שעות הליכה). המסלולים מסומנים ממבואת הכניסה לאתר ועד למוקדי העניין הרלוונטיים.
