חמאס תרגל את מתקפת 7 באוקטובר במשך שלוש שנים לפני הטבח, באמצעות כוחות משותפים של עשרה ארגוני טרור בהובלתו, כך עולה ממחקר שפרסם אתמול (ראשון) המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. את המחקר החל לכתוב יהונתן דחוח-הלוי מספר חודשים לפני 7 באוקטובר 2023, לאחר מספר שיחות והערכות שקיים בנושא, והובילו אותו להערכה כי חמאס אינו מורתע ומתכנן מתקפה על ישראל. המחקר בן 93 העמודים מציג את הדרך של חמאס ל-7 באוקטובר, ואת העיוורון של מערכת הביטחון והדרג המדיני למה שמתבררים היום כסימנים מעידים.
"חמאס אומרים שוב ושוב שהם מתכננים להשמיד את מדינת ישראל וגם מפרטים איך יעשו זאת", אמרה החוקרת וחברת הכנסת לשעבר מטעם סיעת העבודה ד"ר עינת וילף, במספר ראיונות בשנה האחרונה, "צריך רק להקשיב להם".
המתקפה: סינוואר סוטה מהתוכנית המקורית
06:29 ביום שבת, 7 באוקטובר, מועד שככל הנראה ייחקק לנצח בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי, וכמו ש-6 באוקטובר מוצב כבר יובל כיום ניצחון בהיסטוריה המצרית, גם הרגע הקשה בתולדות המדינה כנראה ייחקק כיום שמחה ותהילה לכל מי שמבקשים למחוק את מדינת ישראל.
בחסות המתקפה הארטילרית שנפתחה באותה שעה, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) הטילו פצצות ונטרלו את המצלמות שסיפקו מודיעין בזמן אמת ואת מכונות הירייה בהפעלה בשליטה מרחוק ("רואה-יורה"). בעשרות מקומות נפרצה גדר הביטחון בפיצוץ מטעני נפץ ונעשה שימוש בדחפורים כדי לאפשר את הסתערותם של אלפי המחבלים החמושים לעבר מוצבים ובסיסים של צה"ל לאורך הגבול ולעבר יישובים ישראליים רבים. במקביל, הונחתו כוחות של מחבלים באמצעות רחפנים וסירות מנוע.
ההיערכות הייתה ארוכה, הביצוע היה מפתיע ומהיר, ולראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים נכבש שטח ישראלי במהלך צבאי. השטח הוחזר לאחר מספר שעות, אך הפצעים נותרו בחברה הישראלית והצלקות עדיין ניכרות.
מתקפת הפתע המשולבת מכל חזיתות העימות, הייתה אמורה לכלול כיבוש של הנגב והגליל, אינתיפאדה חמושה של הפלסטינים באיו"ש וערביי ישראל, ושיגור מסיבי של רקטות וטילים כדי לשתק את נמלי האוויר והים, וכן לפגוע ביעדים אסטרטגיים, ובראשם תחנות כוח, רשת אספקת המים ומרכזי התקשורת. החלטתו של סינוואר לצאת למערכה מבלי לתאם מראש את מועדה עם חיזבאללה, שיבשה את יישום התוכנית המקורית.
סינוואר היה זקוק לברית עם איראן וחיזבאללה כדי לבנות את התשתית הצבאית ברצועת עזה, ואולם ברגע האמת נראה שהוא בחר לשמור לעצמו את התואר של משחרר פלסטין בשם האיסלאם הסוני, ולא להעניק אותו לכוחות השיעים של ציר ההתנגדות, מתוך הנחה שהם, בסבירות גבוהה, יצטרפו אחריו ותחת הנהגתו למערכה הצבאית נגד ישראל.
"שומר החומות" והיפוך התודעה
אחת הנקודות המשמעותיות שיכולות לסמן את היפוך מצב התודעה בין ישראל לבין חמאס הייתה סיום מבצע 'שומר החומות' במאי 2021, בו חמאס ירה קרוב ל-4,400 רקטות לעבר ישראל תוך 11 יום. מנגד, ישראל הוציאה במהלך המבצע מאות תקיפות אוויריות, בהן מבצע 'דרום כחול', שתוכנן במשך למעלה מ-3 שנים, ובו צה"ל קיווה לגרום לחמאס להתחפר במנהרות "המטרו" על ידי כניסה של כוחות קרקעיים והפצצה של המנהרות באמצעות 160 מטוסי קרב.
מכיוון צה"ל, הפעולה יצאה לדרך בלילה החמישי למבצע, עם כניסה מוגבלת של כוחות חי"ר ותקיפה של אחד מקווי המבנים הראשונים, במטרה לגרום למחבלי חמאס להיכנס למנהרות "המטרו". לאחר מכן, 160 מטוסים הפציצו כ-150 מטרות בתוואי התת-קרקע, במבצע שהאמינו בפיקוד הדרום כי יהיה מכת מחץ נגד ארגון הטרור ברצועה, ויקבור מאות מחבלים תחת ההריסות. כששקע האבק, התברר כי מעט מאוד מחבלים נהרגו, והמבצע לא הוכתר כהצלחה, בלשון המעטה.
כבסיום כל מבצע, חמאס טען לניצחון, שנובע מעצם אי-השמדתו, אבל במקרה הזה מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר הציג את מה שבצה"ל יכירו לעומק רק שלוש שנים מאוחר יותר. "ברשותנו ברצועת עזה מנהרות שאורכן יותר מ-500 ק"מ", אמר מספר ימים לאחר הסכם הפסקת האש עם ישראל, "סדנאות ייצור, אמצעי לחימה, חדרי הפיקוד והשליטה… מרכזי התקשורת, כל רשתות התשתיות שלנו נותרו קיימות וברמת כשירות של לא פחות מ-95%". מנהיגי ארגוני הטרור אכן נוטים להתפאר גם כשאין להם במה, אבל היקף המנהרות ותשתיות הטרור שהתגלו בעזה מאז 7 באוקטובר מראים שחמאס היה חמוש ומבוצר בממדים שלא הכירו בצה"ל לפני.
"עמנו יתקוף את כל ההתנחלויות (הכוונה לכל ייישוב ישראלי, א.ג.) בעת ובעונה אחת", אמר סינוואר באותו נאום. "ולימינו יעמדו הגיבורים שלנו אפילו מקרב אנשי מנגנוני הביטחון בגדה המערבית. בכל הצמתים ובכל הכבישים העוקפים, יתקפו אתכם, בכל ההתנחלויות ברחבי הגדה המערבית. ובני עמנו הכבוש בפנים (ערביי ישראל) יתקוממו".
גם פתחי חמאד, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר בנאומו בטקס "לזכר ההרוגים במערכת חרב אל-קודס" (הכינוי הפלסטיני למבצע שומר החומות, א.ג.), "אין לנו עבור הציונים אלא החרב", אמר חמאד, כשהוא מחווה תנועת שיסוף, "אתם הגברים של מוחמד דף[…] אני מבקש מאללה[…] שיברך את הקהל שיצאו ממנו גברים[…] שישפילו את היהודים באישורו של אללה[…] המלחמה הזו הייתה ניסוי פרומו לשחרור (פלסטין). האם אתם מוכנים? אתם מוכנים לשחרור? קדימה לשחרור. קדימה לשחרור. מיליונים צועדים לשחרור".
במהלך השנתיים וחצי שלאחר מכן, אנשי חמאס עסקו בחיזוק אידאולוגי, באימונים צבאיים נרחבים ובהטלת אימה לצד תקווה על אנשי רצועת עזה.
ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית כהזדמנות
זמן קצר אחרי היוודע תוצאות הבחירות בישראל וניצחון מפלגות הימין, חמאס קיים עצרת ביום השנה להיווסדו ב-21 בדצמבר 2022, ובה סינוואר אמר כי שלטון הימין בישראל יגרום להחלשה של ישראל בזירה הבינלאומית. בנאום זה החל להשתמש בביטוי "מבול" ("טופאן") כדימוי למתקפה "שתמחק את היישות הציונית".
גם מנהיג חמאס דאז אסמאעיל הנייה, ראה במחלוקת הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית את מה שיכול להביא ל"שחרור פלסטין", אך יש לציין כי הוא לא הכריז על המשבר הפוליטי כ"הזדמנות" לפגוע בישראל. דרך עיניים של משטרים לא-דמוקרטיים, הפגנות נרחבות עשויות להיראות כמו חתירה תחת המשטר, וכך הנייה האמין. "ההתפוררות מבית והמחאות ברחובות של היישות (מדינת ישראל, א.ג.) באופן כמעט יומיומי נגד הממשלה החדשה, הם אחד הביטויים של תבוסת היישות הזו וכישלון המפעל (הציוני) שלו באזור", אמר הנייה בחודש אפריל 2023, "מדינת הכיבוש חווה ביטויים של סדקים, סכסוך ופילוג, והיא נמצאת בדרך להתפוררות ופרימה של התשתית הפוליטית בואכה להסתלקותה המוחלט מארצנו".
הסלמה ביטחונית ותעוזה הולכת וגוברת של חמאס
בשנה שקדמה למתקפת 7 באוקטובר פרסם חמאס הודעות נטילת אחריות על לפחות 12 פיגועי טרור שבוצעו ביהודה ושומרון ובשטח ישראל, שבהם נרצחו 13 ישראלים ונפצעו עשרות. ניכר היה שבארגון הטרור לא חוששים מפני פעולות תגמול ישראליות. "חמאס מעלה את רמת ההתרסה כלפי הכיבוש הישראלי, אשר מאיים ומבטיח פעולת תגמול", אמר חאזם קאסם, דובר מטעם חמאס בסוף אוגוסט 2023. "ואנו אומרים לו, כי כל האיומים האלה לא יפסיקו את דרך ההתנגדות… הכיבוש נכשל וייכשל תמיד בניסיונו להפסיק את ההתנגדות[…] הפלסטינים בכל הזירות נמצאים במערכה פתוחה עם הכיבוש עד לשחרור ירושלים".
מוסטפא אל-סוואף, עיתונאי, פובליציסט ופעיל חמאס, טען שישראל היא זו שמורתעת מחמאס, ופרסם באתר של גדודי אל-קסאם מאמר בנושא בחודש מאי 2023, לאחר שחרור גופת מחבל שמת בכלא הישראלי, ומטח רקטות שנורה בעקבות זאת לשטח ישראל, שנענה בתגובה רפה לדבריו.
כשלושה וחצי חודשים לפני מתקפת 7 באוקטובר, אחמד אבו זוהרי, פרשן פוליטי המקורב לחמאס, קבע נחרצות ש"המשוואה השתנתה", ושההרתעה הישראלית קרסה לחלוטין, המאזן הצבאי החל לנטות לטובת "ציר ההתנגדות", חמאס אינו חושש עוד לפרסם הודעות נטילת אחריות על פיגועי טרור בצעד מתריס כלפי ישראל, והוא נערך למתקפה רחבה יותר נגד ישראל שתעביר מסר לישראלים, לפיו כדאי להם לעזוב את פלסטין בהקדם אחרת גורלם יהיה מוות.
שנים של תרגולי פלישה, חטיפת חיילים וכיבוש בסיסי צה"ל
חדר מבצעים משותף לארגוני הטרור פעל בפיקודו של חמאס מאז 2018, זמן קצר לאחר בחירתו של סינוואר לתפקיד מנהיג חמאס בעזה. לפי ההערכות, החל כבר אז להיערך מבצעית למתקפה על ישראל. חדר המבצעים כלל את גדודי אל-קסאם של חמאס, גדודי אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי, גדודי חללי אל אקצא של תנועת פת"ח, גדודי ההתנגדות העממית של החזית הדמוקרטית, גדודי המוג'אהדין שפרשו מפת"ח, גדודי אבו עלי מוסטפא של החזית העממית, חטיבות אל-נסאר סלאח א-דין של ועדות ההתנגדות, גדודי ג'יהאד ג'יבריל של המפקדה הכללית בחזית העממית, גדודי אל-אנסאר של תנועת אל-אחראר ויחידות טרור נוספות.
אחת הדמויות המרכזיות בתכלול הצבאי של פעילות הארגונים היה איימן נופל, שחוסל ב-17 באוקטובר 2023. נופל היה חבר המועצה הצבאית של גדודי אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) ומפקד הקשרים הצבאיים בזרוע הצבאית. הוא תפקד כדובר של מערך האימונים של חטיבות המרכז, שביצעו בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023 מספר תרגילים גדולים שדימו את הפלישה הקרקעית והימית לישראל. עוד שימש כמפקד מחנות המרכז במתקפה עצמה.
בתרגיל הראשון בסדרת תרגילי "אַל-רוּכְּן אַל-שָּׁדיד" ("משענת איתנה") שעליו דווח לראשונה ב-29 בדצמבר 2020 באתר של חמאס, התמקדו הכוחות המשותפים ביכולות השריון של צה"ל, והתאמנו על פלישה לישראל באמצעות מנהרות התקפיות, תקיפה של מוצב ישראלי והשתלטות על טנק, שימוש במטעני כלימגור רבי-עוצמה, תקיפת טנקים בירי נ"ט, חטיפת חיילים, חדירה ליישובים ופעולות נוספות, בין היתר בחסות ירי רקטות, שיגור טילי נ"מ לעבר כלי טיס ישראליים, הפעלת כטב"מים, תקיפות נגד ספינות חיל הים באמצעות ירי ומוקשים ימיים, ופלישה לישראל גם מרצועת החוף.
ב-26 בדצמבר 2021, שנה לאחר מכן ומספר חודשים אחרי מבצע שומר החומות, נערך התרגיל השני, שארך 3 ימים והתמקד גם הוא בפגיעה בטנקים ובחטיפת חיילים, במה שהיה המסר העיקרי עבור ארגוני הטרור, במטרה להביא לשחרור של כמה שיותר מחבלים השוהים בבתי הכלא הישראליים. "אנו הצבנו את נושא האסירים בראש סדר העדיפויות של חדר המבצעים המשותף", אמר נופל, "ההתנגדות תפעל בנושא האסירים, ופעולות כאלה יחזרו על עצמן, ולא נשקוט עד שנשחרר את כל האסירים". כשבועיים קודם לכן, נערך תרגיל נוסף שדימה השתלטות על אוגדת עזה, הפעלת מטענים וחטיפת חיילים.
ב-28 בדצמבר 2022 התקיים התרגיל השלישי בסדרה, בעל מתווה דומה של חדירה ליישובים, כיבוש בסיס צבאי וחטיפה של חיילים. ההתמקדות בתרגיל ובמסרים הפנימיים שהעביר חמאס לציבור הפלסטיני היו של שחרור כמה שיותר מחבלים, במה שכונה מבצע "הנאמנות לבני החורין 2" (עסקת שליט כונתה "מבצע הנאמנות לבני החורין").
שלושה שבועות לפני מתקפת 7 באוקטובר קיימו מאות מחבלים מ-12 זרועות צבאיות את התרגיל הרביעי. בשעה 07:30 שיגרו עשרות רקטות כדי לסמן את תחילת התרגיל. הרקטות שוגרו לעבר הים, כנראה כדי להימנע מתגובה ישראלית. בתרגיל שילבו הכוחות פעילות מרגמות, כטב"מים, יחידות ימיות, יחידת כלבני משטרה ועוד. על פי הדיווחים בתקשורת הפלסטינית, הוא נוהל ממפקדת שליטה מתואמת היטב באזור המערבי של רפיח.
כל התרגילים דימו חטיפה של מספר קטן של חיילים, ובחלקם רק חייל אחד, כך לפחות על פי הדיווחים בתקשורת הפלסטינית.
ארבעה ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר ערכו גדודי אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, תרגיל נוסף שכלל פלישה קרקעית לישראל, כיבוש עמדות ובסיסי צה"ל וחטיפת חיילים.
