למרות שהוא משרת את המדינה גם כאזרח וגם כחייל, הסיפור האישי והכואב שלו נחשף בכתבה של אורן אהרוני מתוך חדשות הערב ב-17 ביוני 2024.
שאדי, המגויס למילואים בדרום כבר כמה חודשים, חווה יחס עוין מצד עמיתיו לעבודה, שמתבטא בכינויי גנאי והשפלות על רקע מוצאו הדרוזי. מדובר באדם המקדיש את חייו למען בטחון המדינה ושמירת הסדר הציבורי, אך נאלץ להתמודד עם גזענות והתעללות יומיומית.
הכתבה מתארת כיצד פניותיו החוזרות ונשנות למנהליו הישירים ולממונים עליו בעיריית תל אביב, כולל פנייה לראש העירייה רון חולדאי, לא זכו להתייחסות או מענה. התעלמות זו מצד הנהלת העירייה והעומד בראשה מדגישה את עומק הבעיה ואת חוסר התמיכה וההגנה שהוא מקבל מהמוסד שבו הוא מועסק.
שאדי שיתף את אורן אהרוני ברגשות התסכול והייאוש שלו נוכח ההתעלמות המתמשכת מצד המערכת. הוא הביע את כאבו על כך שלא זוכה להגנה מינימלית במקום עבודתו, למרות מסירותו הרבה למדינה ולתפקידיו השונים. שאדי מרגיש שהמערכת בגדה בו ואינה עומדת לצדו, דבר שמעצים את תחושת הפגיעות והכאב שלו.
הכתבה של אורן אהרוני מביאה גם את קולו של שאדי עצמו, שמתאר את הקושי והכאב שביחס הגזעני שהוא סובל ממנו. הוא מדבר על הצורך בהבנה ובתמיכה, ועל התקווה שהחשיפה התקשורתית תוביל לשינוי ממשי בהתייחסות כלפיו ובעיקר למניעת מקרים דומים בעתיד.
תגובות שהתקבלו לאחר פרסום הכתבה מראות תמיכה רחבה בשאדי מצד הציבור הרחב, שזועם על ההתעללות והגזענות שחווה. עם זאת, הכתבה מעלה שאלות קשות לגבי התפקוד של עיריית תל אביב במקרים של גזענות והתעללות במקום העבודה, וכיצד נושאים אלו מטופלים ברמת המערכת.
שאדי מקווה שהפרסום התקשורתי יוביל לשינוי בתודעה הציבורית ויעודד את הנהלת העירייה לנקוט בצעדים ממשיים למניעת הישנות מקרים כאלה בעתיד. הוא מקווה שיקבל את ההגנה והתמיכה המגיעה לו, ושיוכל להמשיך לשרת את הציבור ללא פחד והשפלה.
בכתבה, אורן אהרוני מדגיש גם את ההיבטים האישיים של סיפורו של שאדי, כולל השפעת ההתעללות הגזענית על חיי היומיום שלו ועל משפחתו. ההתעללות המתמשכת לא רק פגעה בביטחונו העצמי ובמוטיבציה שלו, אלא גם הביאה למתחים נפשיים ולחצים רגשיים כבדים.
מעבר לכך, הכתבה קוראת לפעולה מצד הרשויות המקומיות והממשלה, כדי להבטיח סביבה עבודה בטוחה ושוויונית לכלל העובדים, ללא קשר למוצאם האתני. מדובר בקריאה דחופה לשינוי מערכתי ולקביעת מדיניות ברורה שתטפל במקרים של גזענות והתעללות באופן מיידי ויעיל.
התמיכה הציבורית בעקבות הכתבה מצביעה על כך שיש נכונות לשינוי, והסיפור של שאדי חמוד עשוי להיות קטליזטור למאבק רחב יותר נגד גזענות ואפליה בישראל.
הסיפור של שאדי חמוד הוא תזכורת כואבת לצורך הדחוף במאבק מתמשך נגד גזענות בכל מקום, במיוחד במקומות עבודה שבהם אנשים מצפים להגנה וליחס הוגן. הכתבה מבקשת לעורר מודעות ולעודד את הציבור והמערכת לנקוט עמדה ברורה נגד כל סוג של התעללות וגזענות, ולתמוך באלו הנפגעים מהם.
