ישראל ביטון, מתנדב בארגון איחוד הצלה, עדיין מתקשה לעכל שנעצר ביום שלישי האחרון בחשד לרצח של מחבל נוח'בה. רצח שהוא ביצע, לכאורה, ב-7 באוקטובר ליד צומת שדרות. ליבת החקירה עוסקת בכך שביטון וחבריו הכו למוות מחבל נוח'בה שנתפס אחרי קרבות והיה אזוק בידיו. אתמול (ראשון) שיחזר ביטון בפעם הראשונה מה בדיוק קרה באותה השבת.
על רגעי המעצר שלו שיתף ביטון בכאב: "הגיעו אליי שוטרים, קפצו לי על האקדח, למרות שהוא ברישיון, ופשוט כאחרון העבריינים הכניסו אותי לניידת ואזקו אותי בידיים וברגליים".
"ב-7 באוקטובר בשעה 7:30 התארגנו על ציוד, אפוד קרמי, קסדה, מה שרק אפשר ונסענו, אני ושלושה נוספים, לדרום", שחזר ביטון. "בכל הכאוס המוחלט הזה מגיעים אלינו שני רכבי משטרה ופשוט צעקו לעברנו 'אתם יכולים לעזור לנו?' והתשובה שלנו הייתה חד-משמעית כן".
ישראל ביטון, נעצר בחשד לרצח מחבל נוח'בה | צילום:
חדשות 12
לדבריו, השוטרים פתחו את הטנדר והוציאו מחבל נוח'בה שעצרו בקרבות בתוך אחד היישובים. "המחבל היה פצוע, חד-משמעית וגם אזוק באזיקונים. העלינו אותו לטנדר מאחורה והתחלנו לנסוע בנסיעה מטורפת לכיוון צומת גברעם ששם אמרו לנו שייקחו אותו לחקירת שב"כ".
עוד הדגיש ביטון בדבריו: "השוטרים אמרו לנו תיקחו את הבן-אדם – את המחבל, סליחה. זה לא בן-אדם, שדם אחיי ואחיותיי לא הספיק להתייבש על ידיו כשאני קיבלתי אותו. אמרו לנו לקחת את המחבל הארור הזה ולשים אותו בצומת גברעם לחבירה עם השב"כ".
ביטון סיפר שבזמן הנסיעה לצומת גברעם המחבל ניסה לפגוע בו: "המחבל, אין לי מושג מה עבר לו בראש, כמובן שלרצוח כמה שיותר יהודים, אבל הוא ניסה עם הרגל לזרוק אותי תוך כדי נסיעה, הכי קל. כתגובה, אני דרכתי לו על הרגל בצורה מאוד חזקה. אם הייתה לי איזושהי מחשבה לרצוח אותו, אני עם אקדח, אני עם כדור בקנה. אני רשאי במסגרת החוק, מקצה לקצה, לירות בו – אבל לא עשיתי את זה בשום פנים ואופן, זה לא התפקיד שלי".
כשהגיעו סמוך לצומת גברעם, ביטון שיתף שהם ראו שוטרים והם אלו שהביאו להם את האזיקים: "עצרתי במרכז הכביש וראיתי שוטר אז צעקתי לו 'שוטר, זרוק לי את האזיקים'. בימים כתיקונם, שום שוטר במדינת ישראל לא היה זורק לי אזיקים. אבל הוא זרק לי את האזיקים, אזקתי למחבל את הידיים, עלינו לאוטו ומבחינתי – המשימה הושלמה".
עוד הוסיף ביטון כי באותה הנקודה בצומת גברעם היה סוג של חסם מאולתר, ושם הם השאירו את המחבל ליד השוטרים ואמרו להם: "חברים, חבירה עם שב"כ, אנחנו עמוסים' והמשיכו את היום".
הפרשה שהסעירה את המדינה נולדה בגלל טענה שביטון ומי שהיה איתו בתוך המכונית, הכו למוות את המחבל. "אם אני הייתי רוצה לרצוח אותו, חלילה, הייתי זורק אותו בדרך. היה לי שמונה קילומטר לבעוט אותו מהאוטו", טען ביטון.
למרות הגרסה המפורטת הזאת, במשטרה החליטו לקחת אותו לבית המשפט ולבקש את הארכת מעצרו בעשרה ימים. על רגעי המעצר שלו שיתף ביטון: "הגיעו אליי שוטרים, קפצו לי על האקדח, למרות שהוא ברישיון, קפצו לי על האקדח כאחרון העבריינים והכניסו אותי לניידת ואזקו אותי בידיים וברגליים".
ישראל ביטון, נעצר בחשד לרצח מחבל נוח'בה | צילום:
חדשות 12
למרות בקשת המשטרה, בית משפט השלום סרב להאריך את מעצרו ושחרר אותו הביתה. הפרקליט שמלווה את התיק דרש מהמשטרה לערער לבית המשפט המחוזי, שגם שם השופט לא התרשם, אלא החליט לשחרר אותו. "אני לא מצליח להבין מה רוצים מאיתנו" אמר ביטון והדגיש: "מעולם, אבל מעולם, לא הכיתי אדם, פרט למה שציינתי. מעולם לא רצחתי אדם, חלילה, ומעולם אני לא ארצח אדם".
עורכי הדין טל גבאי ויהודה פריד, שמלווים את ביטון תוהים מה פשר ההתעקשות של הפרקליטות בתיק, שלטענתם, אין ראיות שמוכיחות שביטון רצח את המחבל. "כדי לעצור בן-אדם במעצר לימים, מספיק חשד סביר. אני שמח שבית המשפט, גם השלום וגם המחוזי, התעשתו, הלכו על פי הצדק והבינו שמכיוון שאין פה שום ראיה, גם חשוד ברצח צריך ללכת הביתה" אמר עו"ד יהודה פריד.
עו"ד יהודה פריד | צילום:
חדשות 12
עו"ד טל גבאי הוסיף: "זה תיק שהגיע מלמעלה. קשה להשתחרר מהתחושה שמדינת ישראל החליטה להקריב מספר אזרחים על מנת להראות בהאג שיש לה מערכת משפט נאורה, שיודעת לשפוט את עצמה. ועכשיו שבית המשפט הורה לשחרר את החשודים וקבע שאין ראיות בתיק רצח, הושגה בדיוק התוצאה ההפוכה, ואנחנו נראים כמו רפובליקת בננות".
עו"ד טל גבאי | צילום:
חדשות 12
אתמול התרחשה פניית פרסה בפרשה, כשלפתע החלו להגיע תדרוכים מצמרת המשטרה שהפנו ביקורת קשה כלפי הפרקליטות: "אמרו לנו כי התיק הזה נולד במפורש בהנחייתה של הפרקליטות, אנחנו לא האמנו בתיק הזה". אבל הפרקליטות התעקשה והוסיפו ואמרו: "ספק אם בתיק הזה יוגש כתב אישום בגין רצח מחבל נוח'בה, לכל היותר אולי גניבת אמצעי לחימה".
אבל את ישראל ביטון, זה לא מנחם: "נפגעתי מאוד זה היה לא פשוט. שלושה ימים הייתי עצור בתא מעצר, כשתיק של 25 שנה מרחף לי מעל הראש. ואתה יודע למה? כי כל חטאי היה שקמתי, למרות שיכולתי, קמתי, לקחתי יוזמה ורצתי לחזית. אין תחושה מזוויעה ומאכזבת כזו, אין לי את המילים לתאר – אבל זה הכאב הגדול שלי".
