בזמן שכולנו המתנו במתח לעמדת היועמ"שית בעתירות שהוגשו לבג"ץ המבקשות להורות לראש הממשלה להעביר את השר בן גביר מתפקידו, פרסמה היועמ"שית גלי בהרב מיארה מסמך אחר לגמרי. כותרתו: "גיבוש עמדה בעניין כהונת השר לביטחון לאומי".
מתברר שזהו מעין "שלב ביניים", בטרם תגובש עמדתה הסופית. במסמך, שמופנה לראש הממשלה, נכתב כי בהמשך לעתירות שהוגשו לבג"ץ, ראש הממשלה נדרש לבחון מחדש את עמדתו בעניין כהונת בן גביר כשר לביטחון לאומי. למעשה, היועמ"שית מבקשת מראש הממשלה להתייחס לתשתית העובדתית העדכנית ביחס להתנהלותו של השר מול המשטרה ומערכת אכיפת החוק, ולהתייחס לאופן פעולתו בעניין. כן התבקש ראש הממשלה להתייחס לשאלה אם לא נשמטה הקרקע תחת הצהרות בן גביר, לפיהן שינה את דרכיו ואורחותיו בשנים האחרונות, הצהרות עליהן הסתמך ראש הממשלה במינויו של בן גביר לשר.
הכדור עובר עתה למגרשו של ראש הממשלה, שהסמכות להעברה מכהונה נתונה לו. לאחר שישקול את כל האמור במכתבה, או אז יחזור הכדור למגרשה של היועמ"שית, לגיבוש עמדתה הסופית לבג"ץ, במענה לעתירות האמורות.
קצת היסטוריה: בדצמבר 2022 הוגשה עתירה שביקשה למנוע את מינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי בטענה כי המינוי בלתי סביר באופן קיצוני. היועמ"שית הגנה אז על המינוי, על אף שלדעתה הוא עורר קושי. בית המשפט לא מצא שהמינוי – אז – היה בלתי סביר באופן קיצוני. בין היתר, התבסס פסק הדין על ההנחה שהשר אינו משמש כ-"מפכ"ל-על", על כך ש"המשטרה היא גוף עצמאי אשר הפעלת סמכויותיו נעשית בנפרד למגרש הפוליטי" ועל ההנחה ש"תישמר עצמאות המשטרה וגופים נוספים הכפופים למשרד לביטחון לאומי".
ההנחות שעליהן הסתמך רה"מ נתניהו במינויו של בן גביר – לא תואמות למציאות, ארכיון | צילום:
יונתן זינדל, פלאש 90
הבעיה היא שמאז קרה משהו לכל ה"הנחות" האלה, וכרגע יש די ראיות למעשים ולהתנהלות המעמידים בספק את תקפותן. לכך בדיוק מכוון מכתבה של היועמ"שית. היא כותבת כי השילוב בין התערבויות פסולות לכאורה בפעילות המשטרה מחד, והתלות של מאות קציני משטרה ברצונו של השר לקידומם מאידך, פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לכלל הציבור – ולא לדרג הפוליטי.
לדבריה, בן גביר "משפיע ומתערב לכאורה באופן בוטה, פסול, וחוזר ונשנה, בהפעלת הכוח המשטרתי בניגוד להחלטות שיפוטיות. כמו כן, השר התבטא במהלך כהונתו בדרך שיש בה כדי להרתיע שופטים מלבצע את עבודתם" ו"להרתיע גורמי אכיפת חוק ממילוי תפקידם". במכתבה היא מדגישה כי התנהלותו של השר יצרה, לכאורה, מכלול חריג, חמור ומתמשך של זלזול בחוק, הפרת דין ופגיעה בעקרונות יסוד משטריים. וכל זאת תוך פוליטיזציה של עבודת המשטרה.
משכך, היועמ"שית סבורה כי בשלה העת לבחון מחדש את סבירות המינוי של בן גביר לשר הממונה על המשטרה, במסגרת שקילת טענות העותרים המבקשים להעביר את בן גביר מתפקידו.
דרשה לבחון מחדש את סבירות המינוי של בן גביר, היועמ"שית בהרב מיארה (ארכיון) | צילום:
חיים גולדברג, פלאש 90
במעין נספח למכתב, מתארת היועמ"שית על פני כ-15 עמודים את האירועים המרכזיים בעניין התנהלותו של השר, כפי שהגיעו לשולחנה, בין היתר במסגרת העתירות שהוגשו לבית המשפט, ושאת חלקם פרסם השר בעצמו ברשתות החברתיות.
התנהלות שמעליה מתנוסס דגל שחור
אוסף האירועים המתוארים מטריד ובלתי מתקבל על הדעת במדינה דמוקרטית. מן הדברים עולה התנהלות שיטתית של מעורבות פוליטית בפעילות מבצעית של המשטרה, למשל ביחס למוחים נגד הממשלה, לשם הטמעת "הוראותיו" של השר כלפי מי שהגדיר כ-"פריווילגים מקפלן". בנוסף, ניכרת תמיכה הצהרתית חוזרת ונשנית של השר בהפעלת כוח מופרז ואלימות כלפי בני החברה הערבית ופלסטינים בתוך ומחוץ לקו הירוק.
בתוך כך, היועמ"שית מפנה למכתב המפכ"ל הקודם שבתאי, שהעיד כי השר התערב במפגיע בפעולת המשטרה בניגוד להנחיית ראש הממשלה עצמו, וכן למכתב של ראש השב"כ אשר, כפי שפורסם בתקשורת, הזהיר מכך שהתנהלותו של בן גביר סביב עלייתו להר הבית, וכן אוזלת היד המשטרתית ואף תחושת הגיבוי הסמוי למול התופעה המתגברת של הטרור היהודי מ"נוער הגבעות", הן ביטוי לפעילות שעלולה להוביל לשפיכות דמים ולשינוי פניה של מדינת ישראל.
התנהלות שיטתית של מעורבות פוליטית בהנחיות מבצעיות, השר והמפכ"ל | צילום:
יונתן זינדל, פלאש 90
מכתבה של היועמ"שית מתאר מציאות שאין לקבלה, בבחינת דגל שחור ובו הכתובת "אסור".
במכתבה קובעת היועמ"שית כי התנהלותו של בן גביר משקפת, על פני הדברים, פגיעה מודעת בשלטון החוק, באינטרס הציבורי ובאמון הציבור במשטרה.
קביעה זו משתקפת בעמדת הציבור הישראלי. מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לאחרונה, ושתוצאותיו יתפרסו בימים הקרובים, עולה כי רוב ניכר מהנשאלים מסכימים עם הטענה שלחץ מצד פוליטיקאים מוביל לכך שהחלטות של פיקוד המשטרה ושל שוטרים בשטח אינן מתבססות על שיקולים מקצועיים בלבד. יתרה מכך, רוב בציבור סבור שכדי לשמור על עצמאות המשטרה – עדיף שהשר לביטחון לאומי יימנע ממעורבות במינויים.
התנהלותו של בן גביר, וסמכותו של ראש הממשלה להעבירו מכהונתו, מחזירים למוקד הדיון את חשיבותה של עילת הסבירות. כפי שנקבע בפסיקה, אם החלטת ראש הממשלה שלא להעביר שר מכהונתו תהיה בלתי סבירה באופן קיצוני – היא תהא החלטה שלא כדין, ובית המשפט יפעיל את סמכותו לביקורת שיפוטית.
בג"ץ ייאלץ לבחון את התנהלותו של בן גביר, ארכיון | צילום:
פלאש 90
אחרי שיביע ראש הממשלה את עמדתו – יידרשו שופטי בג"ץ לבחון אם התנהגותו והתבטאויותיו של בן גביר מחייבות את התערבותם, לנוכח הטענה שהמינוי פוגע פגיעה קשה וחמורה במעמדם של מוסדות השלטון ובאמון הציבור בהם.
המאמצים להשתלטות על גופי שיטור, תביעה ואכיפה במדינות שעברו נסיגה דמוקרטית, כמו הונגריה, וונצואלה וטורקיה, מלמדים כי בלי הגנה אפקטיבית על מערכת אכיפת חוק עצמאית, שוויונית, ממלכתית ומקצועית – לא יהיה מי שיגן, בסופו של יום, על הדמוקרטיה.
>>> פרופ' סוזי נבות היא מומחית למשפט חוקתי וסגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה. עו"ד לביא היא חוקרת במרכז לביטחון לאומי במכון
