צילום:
ספורט 5
ומה עם המכביזם? (אלן שיבר) | צילום:
ספורט 5
בחודש ספטמבר 2024 כבר הרגשנו לאן עונת היורוליג של מכבי תל אביב תתקדם. באותם ימים היו שהתנערו לאחר ששמעו את ההשוואות ברשתות החברתיות בין הצהובים מתל אביב לצהובים מאלבה ברלין, אבל כשאנחנו נגיעה מנעילת הסיבוב הראשון ביורוליג, נראה שכבר קשה להתעלם מזה – ההתנהלות של מכבי דומה הרבה יותר לזו של אחד המועדונים החלשים בתולדות היורוליג מאשר להתנהלות של מועדון גדול באירופה.
זה עמוק בהרבה מהטבלה עצמה, שם מכבי קרובה מאי פעם למקום האחרון ורחוקה ניצחון אחד בלבד מהנמושה התמידית של היורוליג. בפועל, נראה שמכבי, בדומה לאלבה בשנים האחרונות, נהנית ממצבה החוזי ביורוליג בידיעה שגם אם תדרדר לשיפולי הטבלה, היא תוכל להמשיך להנות מהמקום המובטח לה במפעל הבכיר והמרוויח ביבשת גם בעונת 2025/2026. הבדל אחד מאלבה בכל זאת קיים דרך אגב, שכן מכבי היא אחת מבעלות הליגה ולא נמצאת בה במסגרת של חוזה זמני, אלא מחזיקה במניות ונהינת מכל האפשרויות שהמפעל יכול לספק.
הפריבילגיה הזו נוגדת במידה רבה את עקרונות הספורט, והיא עוגן הביקורת כנגד היורוליג ואלבה ברלין בשנים האחרונות. אבל מעבר לזה – כשזה נוגע למכבי ת"א הפריבילגיה הזו גם מעלה שאלה עקרונית ומהותית במיוחד לגבי האתוס שבמועדון אהבו לטפח – אתוס המכביזם, שמאז שנבנה ובצדק על בסיס יציב של היסטוריה מפוארת, העונה נשחק יותר מבכל עונה אחרת.
מכבי נאלצה לעבור העונה טלטלות רבות. ג`ורדן לויד שהיה אמור להיות זה שיוביל אותה עזב לאחר שני משחקים והותיר את עודד קטש ללא בעל בית, דריל מייקון החתים כניסה ויציאה בנתב"ג בתוך פחות משבועיים ובהמשך הגיע גם גל פציעות שלא באמת נפסק עד לכתיבת שורות אלו. הבעיות הלכו ונצברו ובזמן שהייאוש התחיל לגבור על פניו של עודד קטש, מי שמשלמים את הצ`קים הציגו אדישות מרשימה ביחס למצב ובחרו לסובב את הראש לכיוונים אחרים.
לצורך העניין, די מדהים שמריאל שאיוק, שהצטרף באמצע חודש נובמבר, תפס משבצת שהמתינה לאיוש עוד מחודשי הקיץ. גם סייבן לי, בו הקבוצה הייתה במגעים בעקבות מקרה דריל מייקון ועוד לפני עזיבת ג`ורדן לויד, עלה על צהוב באופן רשמי ב-13 באוקטובר – יותר מחודש אחרי שחרורו הרשמי של מייקון. אגב, זה כבר קרוב לחודש עבר מאז שגם לי עזב את הקבוצה, ומחליף בכלל לא נראה באופק.
כשכל כך קל לזהות כזה דפוס ברור, קשה הרבה פחות לקבוע – מכבי בעיצומה של עונה בה נראה שהיא דואגת לכיסה יותר מאשר להישגיה. אחרת, איך תסבירו לאן `נעלם` 1.1 מיליון יורו מהחוזה המיועד של לויד? סכום שלפי דיווחים גבוה יותר מהחוזה עליו חתם לוני ווקר בז`לגיריס ב-31.10. במכבי, בכל מקרה, העדיפו להחתים את דייויד דג`וליוס בחוזה על סך 150 אלף דולר, ארבעה ימים בלבד לאחר הגעת ווקר לאירופה.
הרשו לי להבהיר, מדובר בצעד לגיטימי – אין בכלל ספק שזכות בעלי המאה והדעה לחכות עד שהסערה תחלוף ולנסות לחסוך את הכסף או להמנע מנזקים כלכליים. אלא שנראה שבמכבי מנסים לטשטש את העניין הזה וכנראה ידחו בכל תוקף את ההשוואות לאלבה ברלין. יכול להיות שפשוט יותר נוח להשאר בשקט ולתת לעודד קטש להתמודד לבד, ויכול להיות שגם הם יודעים שהמהלך הזה עומד בסתירה מוחלטת לערכים שהם עצמם טוענים שהמועדון מושתת עליהם. העניין הוא שהצעד הזה (שאם נלקח כמובן לא תוקשר החוצה אל אלפי אנשים שרכשו מנוי כדי לתמוך בקבוצה מבלי שהיא מארחת משחקי יורוליג בהיכל) מעלה שאלות אמיתיות על מהותה של מכבי כמועדון שרואה בעצמו כבכיר באירופה.
לכל מועדון יש שנים שהוא יעדיף למחוק מההיסטוריה, אבל גם בשנים כאלה יכולות להיות הזדמנויות שישפיעו על השנים שיבואו לאחר מכן. מבחינת מכבי, היא חייבת לנסות לנצל לפחות את מה שאפשר ממה שנותר לה ולתת לעומר מאייר את זמן המסך שמגיע לו. אלו כבר שנים ארוכות מאז שצמח במכבי כישרון בסדר הגודל שלו, מה ייצא למכבי מלתת לדג׳וליוס את הדקות האלה? ממאייר היא עוד תוכל להרוויח ולא בזמן הרחוק מאוד, ודג`וליוס? הוא כבר ימצא את התחנה הבאה שלו כשהעונה הזו תסתיים. דרך אגב, בעולם מתוקן גם בעונה בה הקבוצה נאבקת למעלה צעיר ברמת מאייר היה מקבל הזדמנות, כפי שעושות קבוצות אחרות שלא מפחדות לתת הזדמנויות לשחקנים שצמחו בתוכן. עכשיו בכל מקרה, זה ברור מאי פעם – לעומר מאייר מגיעה הזדמנות אמיתית.
ומילה על עודד קטש. כמובן שגם לו יש אחריות למצב, ומעבר לאחריות שלו על יכולות השחקנים במגרש, האחריות המרכזית שלו בנושא אובדן המכביזם נוגעת בעיקר לצורה בה הוא בוחר לדבר דרכה. ברור שהוא נמצא במצב לא פשוט, אבל כשהמאמן מציג מצב רוח שכזה לפני ואחרי משחקים, איך השחקנים יוכלו להאמין שאפשר לשנות? כנראה שכולם מבינים את המצב.
בכל אופן, את התשובות לתהיות לא ברור אם נקבל אי פעם, אבל הסיפור של העונה הזו במכבי גדול יותר מהיכולת שאנחנו רואים, והוא לא מתחיל על המגרש – הוא מתחיל במסדרונות הצהובים. מכבי היא קבוצה שמחזיקה בשם עצום, בעבר מפואר, בעתיד לא ברור ובהווה אפרורי במיוחד, וזה קורה בעקבות החלטות שנלקחו במודע. בעבר בזמנים קשים מכבי נתלתה במכביזם, ברוח ההישגיות והניצחון בכל מחיר. עכשיו, אולי בתקופה הקשה ביותר שלה מזה שנים, גם מהמושג המיתולוגי הזה לא נשאר הרבה.
