בהחלטה שנחשבת כהישג דיפלומטי לישראל, נבלמה באו"ם הצעת החלטה פלסטינית-סורית שלא התייחסה לנושא החטופים הישראלים. במהלך ההצבעה, ישראל הצליחה לגייס תמיכה ממדינות נוספות ולמנוע את קבלת ההחלטה. מהלך זה מדגיש את המאמץ המתמשך של ישראל לשמור על הנושא של החטופים על סדר היום הבינלאומי ולמנוע קבלת החלטות המנוגדות לאינטרסים שלה.ארגון הבריאות העולמי (WHO) עמד לאמץ החלטה המתמקדת במצב הבריאות ברצועת עזה. ההחלטה הזו נועדה להעלות את המודעות למצב הקשה של מערכת הבריאות בעזה, הנובעת מתנאים כלכליים קשים, מחסור בציוד רפואי, וגישה מוגבלת לשירותי בריאות עקב המצב הפוליטי והביטחוני באזור.
הדיונים על ההחלטה נערכו על רקע המתחים הגוברים באזור, וישראל הביעה התנגדות להצעת ההחלטה בטענה שהיא חד-צדדית ומתעלמת מהקשרים הרחבים יותר של הסכסוך והשלכותיו על כלל האזור. ישראל הדגישה את החשיבות בהתייחסות לכלל ההיבטים ההומניטריים והבריאותיים במזרח התיכון ולא רק בהקשר של עזה.
הצעת ההחלטה מדגישה את הצורך בשיפור תשתיות הבריאות, הגדלת הנגישות לשירותי בריאות בסיסיים, וטיפול בנפגעים כתוצאה מהסכסוך המתמשך.ארגון הבריאות העולמי (WHO) עמד לאמץ החלטה המתמקדת במצב הבריאות ברצועת עזה, אך ההחלטה אינה מתייחסת לאירועי הטבח שאירעו ב-7 באוקטובר. הטבח, שבו נהרגו ונפצעו אזרחים רבים, נחשב לאירוע טראגי ומשמעותי באזור, וישראל ציפתה שהוא יוזכר בהחלטה לאור השפעתו על המצב ההומניטרי והבריאותי.
העובדה שההחלטה אינה מתייחסת לאירועי ה-7 באוקטובר עוררה ביקורת מצד ישראל וגורמים נוספים, שטענו כי יש לכלול בה את מכלול האירועים המשפיעים על מצב הבריאות וההומניטריה באזור, כולל התקפות ואלימות כלפי אזרחים. המחלוקת הזו מדגישה את המורכבות של הנושא ואת הקשיים בהגעה להסכמה בינלאומית בנוגע לסוגיות רגישות ומורכבות כאלה.המשלחת הישראלית לארגון הבריאות העולמי (WHO) הגישה תיקון להחלטה שעוסקת במצב הבריאות ברצועת עזה, בדרישה להוסיף קריאה לשחרור החטופים. התיקון שהגישה ישראל נועד להדגיש את החשיבות המוסרית וההומניטרית של החזרת החטופים לבתיהם.
בנאומה בפני הארגון, הדגישה המשלחת הישראלית כי "כל החלטה שאינה קוראת לשחרורם של החטופים היא כשל מוסרי". בעקבות זאת, רוב המדינות החברות בארגון תמכו בתיקון שהוגש, מה שהוביל לשילוב הקריאה לשחרור החטופים בהחלטה הסופית.
הישג זה נחשב למשמעותי עבור ישראל, שכן הוא משקף את ההכרה הבינלאומית בצורך הדחוף לשחרר את החטופים ואת חשיבות הנושא בהקשר ההומניטרי הרחב. התמיכה הבינלאומית בתיקון מהווה גם איתות ברור למצביעים שהקהילה הבינלאומית רואה בחומרה את החזקתם של חטופים ואת ההשלכות המוסריות הנלוות לכך.המשלחת הישראלית לאו"ם בז'נבה הצליחה לגייס אמש (רביעי) רוב לתמיכה בקריאה לשחרור החטופים בעזה ללא תנאי, ולגינוי ניצול של בתי חולים ואמבולנסים על ידי חמאס בעזה. התמיכה התקבלה במסגרת האספה ה-77 של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שהתכנסה כדי לדון במצב הבריאות בעזה.
בתחילה, סוכנות האו"ם עמדה לאמץ החלטה פלסטינית-סורית שהתמקדה במצב הבריאות ברצועת עזה, אך מתעלמה מהטבח שהתרחש ב-7 באוקטובר. בעקבות ההתערבות של המשלחת הישראלית, ההחלטה שונתה לכלול את הקריאה לשחרור החטופים ואת הגינוי לניצול בתי החולים והאמבולנסים על ידי חמאס.
המשלחת הישראלית הדגישה כי התעלמות מהחטופים ומהשימוש במתקנים רפואיים לצרכים צבאיים היא כשל מוסרי חמור. התמיכה הבינלאומית בקריאה זו מהווה הישג דיפלומטי חשוב עבור ישראל, אשר הצליחה להעלות את הנושא לסדר היום הבינלאומי ולהבטיח התייחסות הולמת למציאות המורכבת בעזה
